להניק עם לשון קשורה

מאת : אמא קרן בן יאיר - לינצ'בסקי

17 באוגוסט 2010 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, הנקה

להניק עם לשון קשורה:

במהלך ההיריון  בכלל לא חשבתי על נושא ההנקה, לא חשבתי שאניק בכלל. זה נראה לי דבר הזוי. שאני אשלוף ציצי באמצע בית קפה ? או בכלל אשלוף ציצי ליד אמא שלי או חמותי ? ממש לא אני !

ילדתי בלידה רגילה לחלוטין, לידה יחסית די קלה ומהירה ומהרגע שראיתי אותה משהו השתנה בי, לא הייתי אותה קרן שהייתי לפני שדניאלה נולדה. בבית החולים הסתובבתי כילדה שקנו לה צעצוע חדש, כל הזמן בדקתי אותה ולא ישנתי מרוב התרגשות, אבל עדיין הנקה לא הייתה בראש מעייניי.

למרות שניסיתי להניק אותה בבית החולים, לא ממש הצלחתי, אז העדפתי לסחוט קצת קולסטרום ולתת לה בכפית, ואת שאר התזונה השלימו לה האחיות בבקבוק. ביומי האחרון בבית החולים ניגשתי ליועצת הנקה שאבחנה אצל דניאלה לשון קשורה אשר התירו באותו הרגע בבית החולים.

ניסיתי שוב להניק ודניאלה באותו היום ינקה במרץ רב ! זהו, באותו הרגע ידעתי שאני רוצה להעניק לילדה שלי את הדבר הטוב ביותר וזה החלב שלי.

יועצת ההנקה "איבחנה" פיטמה שקועה

לצערי, בחזרה מבית החולים התחיל בעצם הקושי העצום שלי להניק. לא הצלחתי לגרום לה לתפוס את השד כמו שצריך. חזרתי מבית החולים ביום רביעי בצהריים, וביום חמישי כבר התייצבתי אצל יועצת הנקה. אחת היועצות הותיקות בארץ, לא אציין את שמה כי אני לא ארצה לפגוע בה.

היא הראתה לי איך להכניס את הציצי לפה של דניאלה אבל הכול היה בלחץ ולא רגוע, ודניאלה באותם רגעים ישנה ולא ממש התעניינה ביניקה. היא "איבחנה" פיטמה שקועה ונתנה לי פטמת סיליקון שדניאלה היתה סה"כ בת 3 ימים. שילמתי את מה שביקשה ממני והלכתי לדרכי.

דניאלה לא עולה במשקל

מבית החולים ביקשו ממני להגיע לטיפת חלב אחרי שבוע ולשקול את דניאלה. כששקלו אותה ראו שהיא עלתה סה"כ 50 גרם  !!! עיניי חשכו, לא האמנתי ! חשבתי שאני מדמיינת, אבל המבט של האחות אישש את חששותיי שזו לא נחשב לעלייה תקינה.

חשבתי שאם אני רואה חלב שעובר בפטמת הסיליקון זה דבר תקין. בהמשך התברר לי שלא כך הדבר.

חזרתי ליועצת ההנקה וסיפרתי לה שהילדה לא עולה במשקל. היא נתנה לי מזרק קטן שבאמצעותו הייתי אמורה לתת לדניאלה 20 מ"ל של חלב אם שהייתי אמורה לשאוב, והוראה לתת פורמולה בנוסף. היא שקלה אותה שוב ואמרה לחזור בעוד יום כדי לראות אם משהו השתנה. אז חזרתי וכלום לא השתנה. אבל שוב שילמתי ויצאתי עם המלצה שלה לחזור לרופא שניתק לה את הלשון.

חזרתי לרופא וגם ניגשתי לטיפת חלב, וכל מי שבדק אותה ציין שהלשון מנותקת כמו שצריך ואין שום בעיה עם הניתוק.

התרוצצנו הלוך ושוב, הזמנתי עוד יועצת הנקה הביתה, כולם אמרו שהכול בסדר, אבל הילדה לא עלתה במשקל. אני סבלתי מפטמות פצועות והגעתי למצב שקיבלתי אנטיביוטיקה, סבלתי מצמרמורות וכל מיני תופעות שבדיעבד קישרתי לתפיסה לא נכונה.

"החלטתי לא להקשיב לאף אחד, ישבתי מול המחשב וקראתי על הנקה"

באיזשהו שלב החלטתי לא להקשיב לאף אחד, ישבתי מול המחשב וקראתי על הנקה, הסתכלתי על תמונות שמראות איך לדאוג שהתינוק יינק כמו שצריך ואיך צריך לגרום לו לפתוח את הפה. ככה לימדתי את עצמי, לבד לבד מול האינטרנט בלי יועצות ורופאים.

קראתי בפורום של הנקה בתפוז ובYnet:

* פורום הנקה בתפוז

* פורום הנקה ב Ynet

וגם מצאתי כמה מאמרים שמאוד עזרו לי:

* על הפרשת החלב, מרכז רפואי קפלן 

* תינוקות, איך להניק נכון. הופ הורים.  בזמנו היה לי הוט בבית והזמנתי את קורס ההנקה.

* טיפים על הנקה מאת: אסתגר גרוניס. בפורום "ייעוץ הנקה" בתפוז.  זה המאמר שהכי הכי עזר לי !!

לאט לאט דניאלה התחילה לינוק כמו שצריך, העליות במשקל החלו להתבטא ב 100 גרם , 150 גרם ובשיא היו עליות של 200 גרם.

מסתבר שדניאלה ינקה רק חלב קדמי !

חודש שלם סבלתי , חודש שלם שדניאלה עשתה קקי ירוק שאף אחד לא ציין שזה לא תקין כי הילדה ינקה רק חלב קדמי !  חודש שלם !

בקריאה ראשונה לא הבנתי מה זה אומר "חלב קדמי". לאט לאט התחלתי לקרוא על הנקה נכונה והתברר לי שב 10 דקות הראשונות שדניאלה ינקה מכל שד (אמרו לי להניק מכל צד 10 דקות ), היא ינקה רק את החלב הקדמי שהוא בעצם רק הרווה את צימאונה ולא יותר. החלב הקדמי דליל יותר ולא עשיר כמו החלב האחורי, המכיל את השומן ואת מה שהתינוק צריך כדי לשבוע ולהירגע. הילדה בכתה ולא הבנתי למה, כי הרי לפני כמה דקות היא ינקה (רק חלב קדמי ).

בדיעבד, אני יודעת שהייתי צריכה לפעול מלכתחילה לפי התחושות שלי, הקריאה באינטרנט בעצם חיזקה את כל מה שחשבתי:

* שלא הייתי צריכה להשתמש בפטמת הסיליקון,

* שלא הייתי צריכה להניק 10 דקות מכל צד,

* שכן הייתי צריכה לתת מוצץ מההתחלה כי זה רק היה מקל.

עליי ועל דניאלה

במהלך החודש הזה רוב המחשבות שלי התמקדו בנושא ההנקה. לא עניין אותי כלום חוץ מלהצליח.

הרגשתי שאם אני נכשלת, אז אני לא שווה בתור אמא, כי איך זה שכולן מצליחות ואני לא ? כולם ניסו לומר לי שזה לא נורא, ובקבוק הוא פתרון מצוין אבל לא יכולתי להשלים עם נתינת פורמולה.

 אני מוכרחה להודות שאני בן אדם חרד מטבעי, אז כל ההיסטריה סביב נושא מוות בעריסה, שחלק ממנו קשור לנתינת פורמולה, הטריד אותי מאוד.

ב"ה, מאז עברו הרבה מים בנהר. דניאלה כבר ילדה גדולה ולפני שבועיים גמלתי אותה מההנקה. היא עדיין אומרת לי: "ציצי", אבל אני אומרת לה שהוא יישן. זו הייתה החוויה הכי יפה שלי באמהוּת עד עכשיו, ועכשיו יש לנו חוויות חדשות, מילים ראשונות שמחממות לנו את הלב ואת הנשמה.

עוד אמהות כותבות:

סיפור אי הנקה עם צביטה קטנה בלב/ אמא מויאלית

הנקה שהצליחה רק עם הילד השלישי/ רלי

הנקה עם לשון קשורה: רק אחרי 8 שבועות הצלחתי להניק/ מיטל ברו

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

תגובה אחת ל- “להניק עם לשון קשורה”

  1. קרן,
    תודה רבה שכתבת על החוויה שלך. כולנו יכולות ללמוד ממנה.
    מדהים אותי מחדש האינטואיציות האימהיות, שאם מאפשרים להקשיב להן הם מביאות אותנו למקומות מדהימים ונכונים לנו.
    לימור

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך נכנסתי להריון ראשון ללא בן זוג? חלק 1 -מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

15 בדצמבר 20106 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, טיפולי פוריות, רוצות הריון

אז כמו שכבר כתבתי, החלטתי להיות אמא והברירה שעמדה לי (בזמן הנתון ההוא) היא להרות בתרומת זרע.

חרשתי את האינטרנט בבדיקת בנקי הזרע הקיימים בארץ, יש כמעט לכל בית חולים, ואף בנק פרטי עם זרעים שבאים מחו"ל (איזה ניחוח…).

בשל בעיות של כמות תרומות זרע, התור לתרומה הוא די ארוך וצריך לחכות די הרבה זמן עד לפתיחת תיק. קבעתי בשני בנקים תור.

מיתוס האימהות או מדוע איננו מסכימות להיות פחות מאמהות מושלמות?

מאת : שירלי מיראכור

10 במרץ 20120 תגובות

מתוך אחרי לידה

מיתוס האימהות מדבר על קיומה של אמא טובה ואמא רעה. הפסיכואנליטיקאית והפסיכותרפיסטית מלאניי קליין הגדירה אמא טובה כאמא שמוכנה למלא תמיד את צרכיהם של ילדיה, מקריבה מעצמה ללא גבול למענם ונמצאת איתם תמיד.

לעתים, כשאנחנו חושבות שאנחנו לא עונות על ההגדרה של אמא טובה אנחנו מתמלאות ברגשות אשמה. מה הסיבה לכך?

אופן הגידול של בנות ובנים שונה בחברתנו. כחלק מהשוני, אנו כנשים גדלות תחת הציפייה שנהפוך יום אחד לאימהות. הדגש שמושם הוא על כך שנהיה אמהות טובות. מבחינת ציפיות החברה מאתנו, לא כל-כך משנה איזו קריירה ניצור לעצמנו, כל עוד נשים את האימהוּת שלנו בראש סדר העדיפויות ונביא לעולם את מספר הילדים המקובל בחברה מעודדת-הילודה שלנו.

במהלך חיינו, אנו מפנימות את הציפיות הללו מאתנו ומציירות לעצמנו תמונה די שלווה של איך תראה מציאות חיינו כשנהפוך לאמהות. אמהות לפעמים מספרות לי שעד הלידה דמיינו את עצמן יושבות כשתינוק מלאכי מונח לידן על הספה והן בענייניהן.

לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים

מאת : עטרת ליפשיץ

23 בנובמבר 20113 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא, מקצועניות מדברות

אלימות רגשית מוגדרת כתהליך ארוך ומתמשך, שבו אדם אחד מתערב באופן שיטתי בתוך עולמו הפנימי והרגשי של אדם אחר, במחשבותיו, רגשותיו, תפיסת עולמו ותכונותיו האישיות. אלימות מסוג זה מתרחשת בדרך כלל בין אנשים קרובים, בני משפחה ונסתרת מעיני כל בשל מופעיה שאינם נראים כלפי חוץ, ואינם ניתנים לאבחנה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)