קושי אחרי לידה יכול להוביל לשינוי וצמיחה

מאת : יעל דורון יבין

12 בספטמבר 2010 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

קושי אחרי לידה, הוא חלק מחיינו. בד"כ אנחנו מתייחסים אליו כמשהו רע שקרה לנו.

העשייה, המרוץ, המשימות והמטלות הפכו את החיים אחרי לידה למורכבים יותר וכשהמיקוד הוא על העשייה,
איתה מגיע גם הקושי. נדמה שבחיינו כנשים וכאימהות, בגלל הרצון שלנו לקחת אחריות על הכל, לרצות 'גם וגם וגם' בכל תחום ולנסות לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולות.. הקושי מתעצם וגדל.

אז איך אפשר להתיידד עם הקושי? לצאת ממנו? (אם בכלל?)

לקבל את זה

לא תמיד אנחנו מודעות לעובדה שהקושי הוא חלק מהחיים. זה נשמע טריוויאלי.. נו.. ברור.. יש קושי. ואני שואלת אותך-

האומנם כשקשה לך את אומרת לעצמך "זה בסדר"..?

האומנם כשלא טוב לך את נמצאת 'שם' במקום למצוא מיד יציאת חירום ??

זה טבעי. אנחנו מנסות לטשטש את הקושי. להתגבר עליו. להסיר אותו מעלינו. לא ל"התלכלך". לפעמים אנחנו עוצרות להבין למה הוא כאן ועוד יותר מתבלבלות. חלקנו מתביישות לחוש קנאה רוגז או כעס (" אני לא אמורה להרגיש ככה כלפיו"),  מתקשות לחוש חוסר מוטיבציה, עצבות, דכדוך.

האמת היא שהחיים מורכבים מעליות וירידות. גם אם עוברים תהליך של שינוי והעצמה לא נחוש אושר סטטי כל הזמן. גם אז- הפתעה ! יהיו ירידות ומחשבות ותקיעויות, אבל אז נדע יותר לנהל אותן וניתן להן פשוט להיות.

החדשות הטובות הן- שגם תחושות אלה עוברות ולא נשארות שם לתמיד.

לכן, קודם כל עלינו להכיר בירידות האלה ולקבל את הקושי כחלק בלתי נפרד מהחיים. עצם הקבלה של הקושי או התקיעות תיתן לנו אנרגיה גם להתמודד וללמוד ממנו. ההתנגדות גורמת לקושי להתעצם כי יש שני כוחות מנוגדים שנלחמים זה בזה ולא נותנים אחד לשני להתקיים יחד. מהשחרור תגיע רגיעה ואולי גם תובנה.

נקודת מבט אחרת- קושי מוביל לצמיחה

כאמור, אנחנו מתייחסות לקושי כדבר רע שקרה לנו. האומנם ?

 הסתכלי על קשיים בחייך. מה למדת מהם ? לאן הובילו אותך ? מי את היום בזכותם ?  אין לי ספק שאנחנו לא מחפשות קשיים ושואפות להיות תקועות.  זה לא טבע האדם וזה לא כיף גדול, אבל היציאה מאיזור הנוחות היא המכשלת.  היא המועילה בסופו של דבר.

רגע של חשיפה אישית שלי- אימי נפטרה כשהייתי בת 18.  ה'שטיח' שעליו עמדתי נשמט. הרגשתי שההגדרה שלי את עצמי נעלמה איפשהו, הפכתי בודדה, התגייסתי, והחיים הפכו למורכבים וקשים עבורי. מחשבות קשות עברו במוחי.. חשתי שאני בלי גב יציב, בלי מסגרת ברורה. כל מה שהכרתי נעלם.. מאז אני חווה עוד ועוד קשיים קטנים יותר, באים בגלים, כל פעם משהו אחר.

בהתחלה נלחמתי. שאלתי הרבה שאלות, לא רציתי לתת להם להיות. אח"כ, שמתי לב שכשאני נותנת להם להיות,  אני לומדת מהם המון ! שמתי לב שעד כמה שזה נורא לומר- המוות הזה חישל אותי ותרם לי בחיי.  בזכותו אני מי שאני היום. ואם זה כבר קרה, אני אפיק מזה למידה ומודעות אישית.

אז איזו נקודת מבט אפשר לסגל לקשיים ?

קושי הוא לא נעים אבל הוא חלק מהחיים. אני מאמינה שהקושי גורם לנו להכיר עצמנו טוב יותר, לדעת מי אני ומה בי יכול להתמודד עם המצב, ללמוד מהמצב, עם הקשיים אנחנו צומחים יותר ויותר. הקושי נותן לנו גם פרספקטיבה על ההנאה שבחיים,  הוקרת תודה על הקיים ואתגר להתמודדות הגורם לסיפוק שבהצלחה.

מעניין לראות שדווקא כשעושים שינוי, שיפור או צמיחה מתעוררים קשיים. אני רואה את זה הרבה אצל מתאמנות שלי.  כשהשינוי מתחיל לקרום עור וגידים מתעוררת 'מסיבה של מחשבות תוקעות' שאומרות לנו כל מיני תירוצים למה לא לעשות דברים. אז, אני יודעת, השינוי עומד בפתח הדלת. למעשה, זה סימן טוב לצמיחה שמתרחשת עוד רגע.

המחשבות האלה למעשה רוצות להגן עלינו, אבל לרוב אם נתמודד איתן ונאמץ רק מה שמתאים לנו, נרוויח יותר ונחוש גם סיפוק עצום בהתמודדות עם התקיעות. מה שמוביל אותי לדבר הבא-

 קושי הוא רק מחשבה..

 למעשה כל דבר שקורה לנו הוא חיצוני לנו, עומד בפני עצמו.  המחשבה שלנו על אותו עניין היא שמייצרת את הקושי. אנחנו מאמינים בה, מאמצים אותה ולפי הפרשנות שסיפקנו לאירוע ורגש שהוספנו לו, אנחנו פועלים.

אם נראה בקושי מחשבה בלבד וננתח אותה, את האמונה שלנו בה, את נכונותה, את האופן בו אנחנו פועלות כשאנחנו מאמינות לה, היא תחדול מלהתקיים. הדבר דורש אימון ורצון אבל הוא אפשרי.

 עוד נקודה- על אף שקושי יכול להיות גם הזדמנות לצמיחה כאמור, הרבה פעמים לא נרצה להתמודד עם הקושי כי נחוש שאנחנו נכשל, שאנחנו לא יכולים לגבור עליו. לא נאמין ביכולת שלנו ובעצמנו. לפעמים זה נובע ממקרים בעבר שהכזיבו אותנו, לפעמים מחוסר ביטחון או בפחד מכישלון, רצון שלנו שהכול יהיה מושלם ופחות מזה לא נקבל.

אם את חשה כך- זה בסדר. את ב'חברה טובה' ואולי דרך חילוף המחשבה ופיקפוק באמינותה יש לך אפשרות לצאת לדרך אחרת.

 מגבירי הנאה

 ד"ר טל בן שחר בסיפרו "אושר ואושר" יצר מושג שנקרא "מגבירי אושר" ומסביר שלעיתים לא נוכל לחוות אירועים מהנים ומשמעותיים כל הזמן. רובנו לא יכולים ועל כן אם נמצא גורם חיצוני אחר  בחיינו שמספק הנאה או משמעות, זה ייצור דחף ויפעל כגורם מושך שמועיל לנו.

 כלומר, לפעמים הקושי הוא קושי הוא קושי ואי אפשר כרגע, בנקודת זמן מסוימת לשנותו.  למה? לא נרצה, נחוש חוסר מוטיבציה. זה בסדר. מה שמומלץ לעשות אז הוא כאמור, לתת לקושי להיות, לקבלו כקיים  ובמקביל ליצור סביבה חיובית תומכת בזמן הקושי. מה זה אומר? לחשוב מה נותן לי משמעות בחיי, ממה אני נהנית שלא קשור לקושי. לשים את המיקוד על הדברים האלה בינתיים. לנסות להדליק את האור במקום אחר. לאט לאט ליצור פעולות חיוביות קטנות שלא קשורות לקושי הגדול.

 עוד טיפים מעשיים:

* הכנסת הרגלים/ מנטרות לחיים.

* שהייה או מגע עם מים עוזרת לאדורפינים במוח להשתחרר ומקנה לנו תחושה טובה וחיובית יותר.

* לחלק כל קושי לכמה שיותר חלקים, ככל הניתן והנחוץ כדי ליישב אותו. ( רנה דקארט).

* לערוך רשימה – מה אני יודעת ולא יודעת על המצב הקשה שלי כרגע.

* לשתף ולהשיג תמיכה- לפעמים זה כל מה שנחוץ!

* הוספת ידע יכולה לפעמים לפתור בעיה שחשבתי שיש לי..

* פעילות גופנית וכושר- פשוט כדי להוציא אנרגיה ממקום אחר, לשחרר עוד אנדורפינים ולהרגיש טוב יותר ללא קשר לשינוי במצב.

* הצבת מטרות ועשייה. דווקא ממקום כזה נוצרת אנרגיה לעשייה נוספת שמשפיעה על מצב הרוח ולפעמים הקושי פשוט נעלם.. (אני שמה פחות דגש על השגת המטרה אלא על עצם הצבתה)

 סוף דבר-

 אימהות היא תפקיד מורכב. הקשיים לא תמיד נאמרים..

 כשאנו הופכות אימהות לילד או ילדים נוספים מתווספות עוד ועוד  התמודדויות.  הנאה ואושר וגם.. קשיים. כן, זה בסדר. אימהות מורכבת גם מקשיים- לוותר על עצמי, להקנות גבולות, למלא אחר הציפיות שלי מעצמי כאמא, של הסביבה ממני, לאזן את תפקידיי, לנהל גם מערכות יחסים בוגרות בחיי, לסנכרן בין דעות ודרך חינוך עם בן הזוג ועוד. דווקא כשאנחנו אוחזות בתפקיד כל כך מהותי חשוב שנבין את הקשיים שלנו, ניתן לעצמנו קרדיט לחוש את הרגשות הקשים ולתת להם להיות ו.. ננסה ללמוד מהם ולצמוח.

*יעל דורון יבין מאמנת אימהות, מרצה ומנחה ליצירת איזון, קבלה והגשמה

http://www.yael-yavin.com/

** לרשומות נוספות על אמהות אחרי לידה

תגובה אחת ל- “קושי אחרי לידה יכול להוביל לשינוי וצמיחה”

  1. כתוב בפשטות ומלמד אמת.
    נהניתי מאוד לקרוא ולהזכיר לעצמי חכמה פשוטה אך קשה ליישום זו.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לומדת להיות סבתא

מאת : כרמי מרציאנו

27 בפברואר 2013תגובה אחת

מתוך לכל אמא, סבתאות

שמי כרמי.

אני אמא של מורן, דנה ועדי.

מחוברת ליוסי.

דולה שנים רבות. על זה אספר בהמשך.

אני לומדת להיות סבתא.

כשאני ילדתי את בני הבכור, אמי הגיעה אלי לשבועיים.

כבסה. בישלה. ניקתה.

האירה והעירה.

וכשנסעה הביתה קבלתי באותו ערב חום גבוה.

להפסיק להספיק !

מאת : מאשה טרכטנברג

21 בספטמבר 20115 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

אני יושבת לי כאן עם המחשבות שלי. המחשבות זורמות להן ואני נזכרת בסיום התיכון, בגיוס שלי והשירות שלי ויום המאושר שהשתחררתי מהצבא. אני נזכרת באיך פגשתי את בעלי לפני תשע ומשהו שנים.
החברה הזאת שבדרך לא דרך יוצרת תדמית "הסופרוומן" שאמא נפלאה, רעיה מושלמת, אשת קריירה מוצלחת ויש לה גם זמן לעצמה. יש באמת כאלה נשים או שזה כמו החד קרן, יצור מיתולוגי מהמם?

אני רוצה להיות האישה הזו? אוי, האמת היא שכן, רוצה להיות אמא נפלאה לבתי המדהימה, רוצה להיות רעיה מושלמת לבעלי היקר, רוצה להיות אשת קריירה מוצלחת, רוצה עד מאוד גם שיהיה לי זמן עבור עצמי.

הכנה ללידה: מהי התמודדות טובה עם הלידה ?

מאת : דנית צור אלמוג

28 במרץ 20112 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

במהלך המסע שלי עם 'לידה מבפנים' גיליתי שבדימוי הפנימי שלי על 'התמודדות' – התפרצויות, קללות, זעם, בכי מתקבלים בהבנה, אבל תחושת קורבנות ורחמים עצמיים הם פשוט מחוץ לתחום. זה מוציא ממני קול של "נו באמת, דנית, תאספי את עצמך, זה בטח לא יעזור לך".

לא היתה לי שום בעיה לעודד את היולדת הראשונה להוציא זעם ועצבים, כי אין לי שום חשבון עם האגרסיות שלי…. אבל יולדת שנכנסת לבור של רחמים עצמיים…. זה דרש ממני הרבה יותר הסתכלות פנימה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)