איך יולדים ככה ?? על היפנובירתי'נג לידה טבעית- מסע אישי. חלק 2

מאת : לימור לוי אוסמי

13 באוקטובר 2010 | 4 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

בפוסט הקודם סיפרתי על הצורך המפעפע בי לחקור ולכתוב ועל ההזדמנות שניקרתה בדרכי כשנחשפתי באופן אקראי לקליפ של אישה שנראית מאוד נהנית ללדת

 

 סיפרתי גם שהסתבר לי שאני מכירה את אותה אישה, למרות שלא רואים את פניה בקליפ, מכיוון שהיא פנתה אליי בעקבות הפרסום שלי בפייסבוק של הקליפ הזה.

באופן אינסטינקטיבי ממש, כתבתי לה שאני רוצה עוד פרטים על הלידה שלה. ושאלתי אותה על ההכנה המנטלית שהיא עברה לפני הלידה. וכך היא כתבה לי בחזרה:

"בניתי משפטים שמחזקים אותי"

"קודם כל, הלכתי למישהי שעוסקת בהיפנובירת'ינג (Hypnobirthing  ) על מנת לעבד את הלידה הראשונה ולשמוע מה זה היפנובירת'ינג. שיטת ההיפנובירת'ינג מדברת על כך שהכאב בלידה נובע משילוב של כאב פיזי יחד עם הפחד והחששות שמעצימים את הכאב, כך שאם נצליח להעלים את הפחד, יישאר לנו רק להתמודד עם הכאב נטו וזה הרבה יותר פשוט.

התחלתי לבנות עם אותה אישה משפטים שמחזקים אותי וחזרתי עליהם כל ערב עד הלידה (מחודש חמישי-שישי בערך). הנה כמה דוגמאות למשפטים שבניתי:

אני יולדת אור,

אני יולדת אהבה,

כל ציר מקרב אותי לתינוקת שלי,

כל ציר הוא גל ואני רוכבת על הגלים, 

אני מוקפת אור,

אני נושמת אור,

כל ציר הוא כמו גל עולה ויורד,

אני בטוחה,

עם כל ציר הגוף שלי מפנה דרך לתינוק,

אני מוותרת על השליטה ונותנת לגוף להוביל אותי,

הלידה מזרימה לי כוח ומעצימה אותי,

גופי רפוי ומשוחרר ומוכן לקבלת התינוק,

אני שרה את התינוק החוצה,

 אני נושמת את התינוק החוצה.

יצרתי את המשפטים האלו במשך תקופה ארוכה בהריון. כל ערב הלכתי לישון כשאני עושה הרפיה לגוף וחוזרת על המשפטים האלו. יש משפטים נוספים שמתרוצצים ברשת שנשים יכולות להיעזר בהן. "

"הכנתי ארגז כלים ללידה"

"בנוסף, הכנתי דף עם ארגז כלים ללידה ( יש גם באתר "באופן טבעי" ), רשימה של דברים שיכולים לעזור לי בזמן הלידה:

תרגילי נשימות,

להזכיר לי דימוי של בלון שאני מנפחת ומשחררת,

להגיד לי שאני אהובה, יפה,

להזכיר לי לדבר אל התינוקת,

לצחוק איתי,

לרקוד איתי,

להקריא איתי את המשפטים,

להזכיר לי לנשום ולשחרר,

להזכיר לי להרפות את כל הגוף,

לעבור איתי איבר איבר,

לזמזם ולהמהם לי,

אם הלידה מתעכבת/נעצרת לשאול אותי ממה אני מפחדת,

להזכיר לי שהתינוק בחר בי.

קראתי המון סיפורי לידה (בעיקר סיפורי לידות בית) ומתוכם לקחתי דברים שהתחברתי אליהם ויכולתי לדמיין דברים שפחות מתאימים לי ולהתריע מראש נגדם. לדוג', הודעתי למיילדת שאני רוצה ללדת את השלייה לבד, בלי התערבות. גם אמרתי למיילדת שאני רוצה ללדת לבד וסיכמתי איתה שהיא תעמוד ותסתכל, ובאמת הבת שלי יצאה לידיים שלי והמיילדת רק עמדה והסתכלה.

קראתי המון סיפורי לידה מעצימים. כל סיפור לידה נתן לי רעיון למשהו שיכול להתאים לי או עלול להפריע לי. ראיתי סרטונים מחזקים ובכלל, נקודת המוצא שלי לקראת הלידה היא שהגוף יודע ומסוגל ללדת בלי הפרעה (בכל זאת בחרתי בלידת בית). דאגתי מראש שהסביבה שלי תהיה תומכת (בעלי והמיילדת בלבד). וידעתי שהגוף שלי מסוגל לעשות את זה, אני צריכה רק לשחרר את העכבות שלי ולהקשיב לגוף שלי שיודע מה טוב לו".

הכנתי דיסק (למען האמת, שני דיסקים) עם מוזיקה שעושה לי טוב. שמעתי את השירים האלו מליון פעם לפני הלידה ותוך כדי הלידה. בפועל, את רוב הצירים העברתי עם שיר אחד מול המחשב.

"באתי אל הצירים בכוונה מלאה של שמחה"

"אני זוכרת שכשהתחילו הצירים באתי אליהם בכוונה מלאה של שמחה, זאת אומרת, במקום לחשוש מכל ציר שמתקרב, ומכל כאב שהציר יביא איתו, התרגשתי שהנה בא עוד ציר ושוטף אותי ומקרב אותי לתינוקת שלי. קראתי (לדעתי באתר "באופן טבעי") משפט שחיזק אותי בסגנון "תודה לאל, הנה מגיע עוד ציר" – ומאוד התחברתי (במיוחד בגלל שרוב תשיעי היו לי צירים שבאו והלכו), אז כל ציר שהגיע שמחתי כי ידעתי שזה מקרב אותי עוד צעד לקראת הלידה.

לפני הלידה הראשונה הייתי במפגש שנקרא "ללדת בשמחה" שמדבר על לידה לפי שיטת ימימה. משם התחברתי לכך שאני למעשה צינור שמאפשר לנשמה אחרת להגיע לעולם. התפיסה שאני צינור הקלה עליי ואיפשרה לי לשמוח בזמן הצירים.

למזלי, כבר בלידה הראשונה גיליתי שלא חייבים ללחוץ בשביל ללדת. בציר הלחץ האחרון בלידה של הבת הבכורה שלי, הצלחתי לנשום אותה החוצה, כך שידעתי שזה אפשרי והפחד מהתמודדות עם צירי הלחץ לא היה קיים. ידעתי שאצליח לנשום אותה החוצה. בפועל, נאלצתי להחזיק אותה בפנים בזמן צירי הלחץ עד ששיניתי תנוחה כי לא היו מספיק מים בבריכת הלידה. ברגע ששיניתי תנוחה היא החליקה החוצה עם הציר הבא.

בגלל שעבדתי המון על המשפטים המחזקים שלי לפני הלידה, בזמן הלידה כבר הייתי עמוק בתוך התחושה שרציתי. הרגשתי מוקפת אהבה ומוקפת אור. מעולם לא הרגשתי יותר יפה מאיך שהרגשתי בלידה של הבת שלי. זה היה הדבר הכי כיפי שהיה לי בחיי (הדגשה שלי).

אגב, כתבת בפייסבוק שעשיתי הכנה פיזית. לא עשיתי כלום. רק המון עבודה מנטאלית לפני. כל לילה לפני השינה עשיתי מדיטציה וחזרתי על המשפטים שלי. דאגתי להגיע ללידה במצב רוח מאושר (אני מנסה להיות במצב רוח כזה תמיד) ולשמור על ההתרגשות שיש מלידה תוך כדי הלידה. התייחסתי לצירים כשהם באו, מבלי לחשוש מה יקרה בציר הבא. התמקדות מוחלטת בהווה ובהתרגשות לקראת המפגש עם פרי בטני".

לאחר שהיא נתנה את אישורה, פירסמתי את הדברים שלה בפייסבוק והתגובות לא איחרו לבוא..

בפוסט הבא- על המחירים של הלידה ה"טבעית".

לכל הפוסטים של לידה טבעית-מסע אישי

אם אתן רוצות להמשיך להיות מעודכנות- יש לכן אפשרות להירשם בצד שמאל של האתר.

מחכה לקרוא את התגובות שלכן,

לימור

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “איך יולדים ככה ?? על היפנובירתי'נג לידה טבעית- מסע אישי. חלק 2”

  1. מאת אושרה לין-מזרחי:

    מדהים היה לקרוא את כל השלבים , את המוכנות הזאת שלה ללדת בצורה כזאת. הלוואי עליי. מאוד רוצה ומייחלת לעצמי ללדת את הלידה הבאה (השלישית), כשתהיה וכשתגיע בצורה כזאת .
    מחכה לעדכונים נוספים
    תודה לכן

  2. כאחת שעברה לידה ראשונה התערבותית ולידה שנייה טבעית, אני מאשרת שלהכנה המנטאלית יש חשיבות עצומה

  3. לימור, אני מוכרחה לציין שהיתה לי לידה כזאת כמעט בדיוק.
    עשיתי גם כן הכנה מנטלית וגם לי היו משפטים של חיזוק.
    אלא שבניגוד ליולדת המדוברת, עשיתי הכנה רוחנית ללידה.
    יש פסוקים מהתורה שאומרים אותם בזמן צירים, פסוקים שגם הם מתארים שאני יולדת נשמה טהורה – "כל הנשמה תהלל י-ה" ועוד.
    וכמובן תפילות בכל ציר.
    ידוע שהמתפלל על חברו נענה תחילה, ולכן, אשה שמתפללת בזמן צירים, שזה זמן שכואב מאוד, היא נענית תחילה וגם תפילתה מועילה לחברתה.
    הכנתי רשימה של אנשים שזקוקים לישועה. ראשית – עקרות ונשים שמנסות להרות בשנית, אחר כך, רשימה של אנשים הזקוקים לרפואה, אחר כך לפרנסה וכן הלאה.
    לכל שם הקדשתי ציר שלם!
    וכך העברתי את הצירים.
    ולגבי השמחה, כמו שהיולדת לעיל כותבת, גם אני הייתי שמחה שהנה אני יולדת נשמה חדשה וטהורה וזה מילא אותי שמחה.

    הכנה מנטלית – רוחנית היא חשובה ביותר, כדאי למצוא דולה או מדריכת הכנה ללידה שמתמחית בזה, בנוסף לכל השאר.

    גליה – מתנות ליולדות
    http://www.7peimot.co.il

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

חבל לבזבז אנרגיה במקומות שיש לי את החופש לא להיות בהם

מאת : הכי אמיתית

1 במאי 2011תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

כל הזמן חיכיתי שיגיע איזה שינוי במצב החיצוני, בשעות שינה של תינוקי, בחוסר שקט שלו, בעייפות הבלתי נסבלת, בחוסר ספונטניות…וכל הזמן היתה ציפור קטנה שלחשה לי שלפני שאני ארגיש את השינוי החיצוני אני חייבת לשנות משהו בפנים, בתפיסה שלי את הדברים, ביחס לאמהות שלי.

הריון והורות- איך מגיעים לאיזון, אם בכלל?

מאת : אורה ברקן

18 במרץ 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהות וקריירה, לכל אמא, מומחיות כותבות, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה

התייפחתי על החלומות שלי להמשיך ללמוד, לעבוד, לפתח התמחות עצמאית, לטייל טיולים ארוכים בעולם, לבלות זמן איכות עם בן זוגי ועם חברותיי. מיררתי על החופש ועל העצמאות שלי שהיה נראה לי, שהנה, עוד רגע קט והם יהפכו למזכרות רחוקות מהחיים שלפני ההורות.

אמא טובה יותר

מאת : אמא אחת

30 ביולי 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפעמים אני מרגישה שמגיעה לו אמא יותר טובה ממני.

אמא יותר סבלנית. אמא שיותר אוהבת להקריא סיפור או לקחת לגינה למרות שחם. אמא שלא צריכה לא פעם ולא פעמים לעצור את עצמה לפני שהיא מרגישה בתוכה את הצורך להתפרץ או להתעצבן או לאבד שליטה. ולפעמים גם מאבדת שליטה.

לפעמים אני מפנטזת שאני לא צריכה יותר כלום. פשוט כלום רק להיות אני עצמי. בלי להעמיד לעצמי איזה רף של אמא שהייתי רוצה להיות. בלי רגשות אשמה כשאני כמובן לא מגיעה לרף של זה, או של אחרות שאני רואה סביבי. בלי לנסות לתמרן כל הזמן בין הצרכים שלי לשלו. כמה זה קשה.


להצטרפות לרשימת תפוצה

בלחיצה על "שלחי" הינך מאשרת קבלת תכנים מהאתר www.medabrotimahut.co.il