על זיווג משמיים והצגה 'יומן הריון' שאת פשוט חייבת לראות

מאת : לימור לוי אוסמי

7 בנובמבר 2010 | 7 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הרומן התחיל במייל פשוט ולא מסגיר בתאריך ה 10.10.10 (אולי לפי התאריך הייתי צריכה לדעת שזה זיווג משמיים):

"שמי הילה שרעף גלסר.
בימים אלו אני מעלה בתאטרון  הסימטה הצגת יחיד
שנקראת יומן הריון.
ההצגה מדברת על תהליך החלום שלי ללדת לידה טבעית פעילה בתוך עולם נורמטיבי שמתקשה להבין חלומות על חופש, מיניות, נשיות ואנושיות.
אני אמא לשני ילדים ואמא ליצירה.
אשמח מאד לשתף על ה WALL שלכם לינק להצגה לא לפני שאקבל את אישורכן.
אתן מוזמנות לראות את הקטעים:

אהבתי מאוד את הקטעים ושיתפתי אותם בשמחה בקיר של הדף שלי בפייסבוק.

הרגשתי שיש כאן מישהי שנוגעת באותו עולם תוכן שאני נוגעת ומועסקת בו והתקשרתי אליה.

השיחה איתה היתה אחת השיחות הכי מרגשות שהיו לי בחיים- דיברנו אחת את השנייה כאילו אנחנו אחיות שהופרדנו. דיברנו בלי להסביר על עולם התוכן שכל כך מעסיק את שתינו- על האמהוּת, האמא האידיאלית, רגשות האשם, התחושה של הדיכוי האימהי, על הצורך להוציא לאור את הדברים המושתקים, על פמיניזם, על יצירתיות באמהוּת, על איך לא לאבד את עצמנו באמהוּת ועל איך לעזאזל אנחנו עושות את זה ?

הרגשתי שאני מדברת עם מישהי אמיתית, אותנטית שחותרת בחייה להגשמה ומימוש עצמי ולא מוותרת על עצמה, על היצרתיות והנשמה שלה בתוך החיים האלו. היא גם התרגשה לדבר איתי ואמרה שהיא מספרת לי דברים שחברות טובות שלה לא יודעות. התרגשתי לדבר איתה. הרגשתי שמצאתי חברה לחיים. משהו כזה שלא מוצאים כל יום.

וכמובן, חיכיתי כבר לראות את ההצגה. וראיתי !

ביום שני שעבר אספתי חברה ונסענו לתיאטרון הסימטה ביפו. קודם כל, איזה מקום ! לא הייתי שנים ביפו והתיאטרון ממוקם בין הסמטאות של העיר, על מרפסת שמשקיפה אל הים. הרגשנו שאנחנו מתחילות לנשום אוויר אחר וכבר היה שווה.

ההצגה התחילה.

לא בטוחה שיש לי מילים לאתר את מה שהאישה המדהימה הזאת עושה על הבמה. קסם זו המילה. ואולי- אותנטיות ?

באמת, לא הייתי בהצגה כל כך טובה מימי חיי.  הקטעים ביוטיוב קטנים בהרבה מהמופע במציאות בכמה מידות. היופי הוא שלא הרגשתי שמישהי משחקת. הרגשתי אותה. הרגשתי שמישהי מעניינת מדברת על החיים שלה, על הלבטים, המחשבות, הרגשות והקיצ'קעס שלה על הבמה וזה היה פשוט מעלף. כמה צחקתי בהצגה הזאת וכמה בכיתי בהצגה (גם מצחוק ) וכמה נהנתי.

נהנתי לראות אישה שהולכת עם האמת שלה, עם הקרביים שלה ומדברת על הכל- על הפנטזיות על האמא המושלמת, על הציפיות החברתיות מהאמהות ועל איך היא בתוך זה, על הגוף ובעיקר בעיקר- מה זה אומר להיות אמא ? מה זה אומר לרצות משהו שהוא קצת אחר ? מה זה אומר לשאוף למצוא את עצמך ואת הנתיב שלך בתוך החיים האלה ?

ההצגה היא פשוט העצמה – היא משקפת את הכוחות החברתיים הקיימים ומופעלים עלינו כאמהות ומבקשת מכל אחת מאיתנו להתכוונן פנימה, למצוא את האמת הפנימית שלה שמרגישה לה נכון וללכת איתה. ואוו, כמה עוצמה.

מדהים איך שני עולמות נפגשים. מדהים אותי איך שתינו עושות דברים כל כך דומים במרחבים כל כך שונים ומדהים כמה משמעות ועוצמה יש בכל אחת מאיתנו.

חייבות לראות את ההצגה, כבר אמרתי ?

נושאים קשורים :

7 תגובות ל- “על זיווג משמיים והצגה 'יומן הריון' שאת פשוט חייבת לראות”

  1. לימור!!!! איזו הצגה מדהימה! פשוט התפוצצתי מצחוק!
    חבל שרק ביפו היא עושה את ההצגה, צריך לשקול להביא אותה לצפון.

  2. כבר דיברתי איתה על זה, הלוואי וייצא לפועל

  3. גליה גינרמן הגיב:

    לימור, ראיתי שוב את הקטעים, היא פשוט קורעת! נשפכתי מצחוק! למה אין פה עוד תגובות, למה??? זה מדהים!!!!

  4. איה שטיפטל הגיב:

    הצגה מדהימה! חובה לכל האמהות והאמהות לעתיד!!

    התרגשתי בכיתי וצחקתי!!

    הילה מצחיקה ונוגעת כמעט בנשימה אחת….

  5. עינת גבע, מכון אדלר הגיב:

    שלום הילה,
    היה לי לענג לצפות בסרטונים. מקווה לראות ההצגה בקרוב ולהמשיך להמליץ עליה. שלחתי מייל למנכל"ית מכון אדלר והצעתי לה לחשוב מתי ואיך נוכל לשלב אותה. עינת גבע, מורה במדרשה להכשרת מנחים, ועצת משפחתית ומנהלת הפייסבוק הצקצועי של מכון אדלר.

  6. נעה גביש הגיב:

    וואו חייבת ללכת לראות
    ועוד בתיאטרון הסימטה ביפו, איזה כייף
    מתי ההצגה הבאה?

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הנקה עם ריפלוקס: "בפנים בערה בי התחושה שמשהו לא בסדר עם הילדה שלי"

מאת : אמא של גיא

6 בספטמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

בערך מגיל שבוע ההנקות הפכו להיות מאד לא רגועות. גיא בכתה לפני, תוך כדי, ואחרי הנקה, התפתלה וצרחה. קירבה את הראש לציצי ואז הרחיקה אותו ממנו כאילו ניסו לקרב אותה לרעל. היא הייתה יונקת קצת ופורצת בצווחות כאילו מרעיבים אותה והייתה פולטת המון. לי היה נראה שמשהו לא בסדר.

"לידה קלה, מהירה וכייפית" – סיפור לידה עם אפידורל

מאת : אמא אנה

25 באוקטובר 2010תגובה אחת

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

רציתי להגיע לפתיחה של 5 לפחות וגם הצירים היו נסבלים לגמרי, אפילו עברה בי מחשבה לא לקחת אפידורל, אבל ברקע שמעתי צרחות מטורפות ונבהלתי. מה אני אגיד, הפעם זריקת האפידורל כאבה לי מאוד (הרבה יותר מהצירים!!!).

אחרי הזריקה אני מוצאת את עצמי בתמונה הבאה: ביד ימין עירוי נוזלים + פיטוצין (כי הצירים די רחוקים ולא כל כך אפקטיביים), ביד שמאל אפידורל + עירוי של גלוקוז (אני עם סכרת ואינסולין וצריכה גלוקוז כדי לא להיכנס למצב היפו, כי אני בצום ממושך), בגב יש צינורית של אפידורל, בבטן מוניטור, ו"למטה" קטטר. תמונה מהממת ! כולי צינורות ומחטים.

הפלה שעדיין יושבת לי בבטן, בלב ובנשמה. חלק א'

מאת : ladybike

15 באוגוסט 201112 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

הריון ראשון היה בצבא ונגמר בהפלה יזומה.

הריון שני ושלישי היו כשממש רציתי ללדת ופשוט לא הלך. הפלה בשבוע 9 ואחרי שנה של המתנה, הריון, עברנו שבוע 12 ונשמנו לרווחה, אבל בשבוע 14 – עובר בלי דופק.

הריון רביעי וחמישי הסתיימו בשתי לידות של 2 ילדים מקסימים בהפרש של שנה ושבועיים ואז, כעבור 10 שנים של לשגע את בן זוגי, שלא הסכים לעוד ילד ובסוף נכנע, כי יום הולדתי ה40 קרב… נכנסתי להריון השישי…