מה הקשר בין השריפה בכרמל לאמהות אחרי לידה ?

מאת : שלומית ארד

7 בדצמבר 2010 | 3 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים, עזרה ודאגה לעצמנו

לימור ביקשה שנכתוב על תחושות שעולות בעקבות השריפה.
מה הקשר בין השריפה בכרמל לאמהות אחרי לידה ?
עם כיבוי השריפה, אחרי שעות על שעות של דיווחים ושידורים מיוחדים,
מצאתי קשר:
הרבה דובר באתר על הקושי של נשים אחר לידה לבקש ולקבל עזרה. קושי הנובע לפעמים מבושה.
נזכרתי בכך כשחשבתי על כל המטוסים  המיוחדים שהגיעו ממדינות שונות בעולם לסייע בכיבוי.

מצד אחד, נשמעו קולות על "הבושה" בכך שלמדינה כמו ישראל עם חיל האוויר המהולל שלה ועם מזג האוויר היבש והחם והאיומים של מלחמות, פיגועים ורעידת אדמה, אין אמצעים בסיסיים כ"כ לכיבוי שריפות כאלה.

כמובן שעולה גם המחשבה שגם ישראל היא מדינה שהתגייסה בעבר לסייע באזורים מוכי אסון (ארמניה, טורקיה, דרום אמריקה) במיוחד זכור ההישג המרשים של בית החולים הצבאי שהוקם בטהיטי. וייתכן מאוד שגם בעתיד תמשיך ישראל להושיט סיוע בתחומים בהם יש לאנשיה ניסיון רב (ניסיון שהושג ברובו בעקבות אסונות לצערנו).

מצד שני, יש משהו מאוד מחמם את הלב בהתגייסות למענינו מצד מדינות פחות צפויות כמו מצרים, ירדן, טורקיה ורוסיה. מחמם את הלב, במיוחד לאור העובדה שבתקשורת, לרוב מתקבל הרושם ששונאים אותנו באירופה.
מה שמזכיר את האמרה הידועה: "חבר אמיתי נמדד בשעת צרה"
ועל זה אפשר להוסיף :
"מול חבר אמיתי אתה מרשה לעצמך להראות בחולשתך" הרי אי אפשר לדעת מתי תיפול עליך צרה גדולה שתשאיר אותך חסר אונים ותלוי בחסדי אחרים, ומתי יקרה ההפך, ולך תהיה האפשרות להושיט עזרה ולהציל חיים.
נכון שיחסים בין אנשים הם לא בדיוק אותו דבר כמו יחסים בין מדינות. ובכל זאת היה כאן שיעור חשוב:
כמה שתוצאות השריפה חמורות וכואבות, תארו לכם כמה חמור עוד יותר היה יכול להיות לולא בקשת העזרה המיידית.

** לבלוג של שלומית

עוד נשים כותבות על בקשה וקבלת עזרה אחרי לידה:

עזרה בתקופה שאחרי הלידה היא הכרחית / דנה רביב ליברמן

למה אנחנו לא מבקשות או מקבלות עזרה אחרי הלידה? / לימור לוי אוסמי

זה לא פינוק זאת הישרדות/ סמדר

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “מה הקשר בין השריפה בכרמל לאמהות אחרי לידה ?”

  1. תודה שלומית, מעורר מחשבה.
    אין ספק שיש מידה של בושה בבקשת עזרה אחרי הלידה וציפייה, בעיקר מעצמנו, שנסתדר לבד.
    כשמסתכלים על השריפה ותוצאותיה החמורות, רואים בצורה ברורה ומוחשית מה יכול היה לקרות לולא בקשה העזרה.
    אגב, בהקשר הזה, באמת אמרתי לרועי לפני כמה ימים שבנושא השריפה והכיבוי רואים בצורה ממשית את האסון שמתרחש כשתחום מסוים מופקר. יש עוד כל כך הרבה תחומים במדינתנו ולא ניתן לראות את ההפקרות וההזנחה בצורה כל כך מוחשית וטרגית, למרות שהם מוזנחים וגורמים לדברים טראגיים ונוראים- רווחה וחינוך לדוג'.
    ובהקשר של האתר- כמה הזנחה הרי יש בתחום, הרי יש כל כך הרבה אמהות בודדות ומתמודדות עם רגשות קשים אחרי לידה ואין להם מענה ובתחום הזה אין את הזעקה לשמיים בצורת טרגדיה מוחשית כמו אסון הכרמל.

    תודה על הכתיבה,
    לימור

  2. שלומית הגיב:

    לימור, בכל פעם שמתפרסמת ידיעה על תינוק שנמצא נטוש חי או מת מיד עולה הזעקה הזו. בעיקר שופטים את האמא. ואני תמיד שואלת את עצמי איפה הייתה כל הסביבה של האם. שידעה שהיא בהריון, ולא ידעה ולא דיווחה דבר?
    עוד שיעור חשוב מהשריפה: כל נושא רגשות האשם או חיפוש אשמים. בשעת משבר צריך לשים את הכל בצד. גם את האגו. ופשוט לעשות מה שצריך כדי לפתור את המשבר.

    • התחברתי לנושא האשמה, שבזמן אמת הכי חשוב לפתור את המשבר.
      אני חושבת שעוד לא כתבתי על זה, אבל זה בעצם אחד ההבדלים בין להיות במצב של אשמה לבין לקחת אחריות.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

טיפולי פוריות: לקבל את כל התמיכה והידע הדרושים

מאת : איריס נאור

22 במאי 20115 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

טיפולי פוריות הם מורכבים וטומנים בתוכם המון מרכיבים שלא קל לנו להתמודד איתם. תחושה של אשמה, כישלון, עצב ואפילו חוסר אונים יכולים להיות חלק מהתהליך ולעיתים קשה מאוד לאגור כוחות כל פעם מחדש אל עבר ההצלחה שתבוא.

לאחר שהייתי שם שנים, הבנתי שחיי יכלו להיות אחרים אם רק הייתה לצידי אשת מקצוע שהייתה מחזקת אותי בשעות הקשות, מקנה לי ידע על התהליכים והרופאים השונים ועוטפת אותי כמו שהגיע לי

אם אעז להרגיש באמת

מאת : רעות שלומי רסלר

1 בפברואר 20152 תגובות

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה

בדרך כלל אני אישה שמחה, מאושרת, חיה בעולם בתחושה שהשמיים הם הגבול עבורי

ושקבלתי קלפים טובים בעולם הזה: אני בת בכורה להורים צברים, מוקפת במשפחה גדולה ואוהבת, תמיד היו לי חברות טובות, ידעתי ללמוד ולהתקדם בחיים, היו לי רומנים ובני זוג, אני נראית די טוב ואפילו הגשמתי את כל חלומותיי הגדולים כמו טיולים, אהבה וזוגיות, ילדות, קריירה.

ואני יודעת לראות את כל זה. יודעת לראות את כל הטוב והשפע בחיי.

אבל היום החלטתי באומץ רב לנשום ולהתבונן , אולי זה לא מעשה חכם לעשות חודשיים אחרי לידה.

השמנה והרזה

מאת : שלומית ארד

14 ביוני 20116 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

את, האשה המלאה…כן כן את:

זאת שיש לה קצת תחת וקצת ירכיים וקצת בטן,

אולי גם סנטר מעוגל,

זאת שאם מצליחה ללבוש מידה 42,

מרגישה מה זה חתיכה…