האם את יכולה לשחרר את הפחד לקראת הלידה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בינואר 2011 | 2 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

משתפת אותך במאמר שכתבתי ופורסם היום בפורטל mamy:

לא פעם אני שומעת נשים לפני לידה או אחריה אומרות "הייתי רוצה לשחרר את הפחד מהלידה, אני מרגישה שזה מה שיכול לעזור לי להגיע לחוויית לידה טובה יותר" או אומרות "אני מרגישה שהעבודה שלי לקראת הלידה הבאה, זה ללמוד איך לשחרר את הפחד".

אותן נשים מרגישות שהפחד מהלידה מהווה עבורם חסם, המונע מהן לחוות את הלידה בדרך שהיו רוצות, ומרגישות ששחרורו יכול לאפשר להן להיות בתהליך לידה שמתאים להן יותר.

האם אנחנו יכולות לבחור את מה שישתחרר מאיתנו ומתי ? האם זו בחירה שאנחנו יכולות לעמוד מאחוריה, לשחרר את הפחד שלנו ?

לחצי להמשך קריאה

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “האם את יכולה לשחרר את הפחד לקראת הלידה ?”

  1. כרגע חסוייה הגיב:

    והנה , מתוך רשימה שלי על הפחד לקראת הלידה המתקרבת, ה-3 במספר:
    "אני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד שאישה שיולדת בקיסרי, זו לא לידה, וברור לי שלעולם לא אגיד זאת לאישה אחרת, אבל מכירות את זה, שהמוח יודע משהו, אבל הלב, הנשמה העמוקה ביותר, לא מוכנה לקבל זאת?? ככה בדיוק אני מרגישה. אני יודעת שגם אם הילדים שלי בחרו ללדת לידות קיסריות, זה לא אומר שאני פחות אישה, זה לא אומר שלא ניסיתי, וב"ה, שניהם בריאים, וילדים מקסימים. וברור לי שרק בעקבות 2 הניתוחים הגעתי לאן שהגעתי, לאחר התעמקות בפחד וברגשות.
    יש לי דולה מדהימה, שמטפלת בי במסאז'ים, וכבר שנה לפני שנכנסתי להריון, היא ואני יודעות שהיא תלווה אותי בלידה, והיא מכירה את המצוקה שלי, דיברנו על זה כ"כ הרבה, שהיא תגיע להיות איתי ממש מהציר הראשון, שלא אלחץ וארוץ לבי"ח כמו בלידה קודמת, שאוכל להישען ולהיתמך בבית, במקום הפרטי שלי, עד שיגיע הרגע שאין ברירה. והרגע הזה… אני פשוט מבועתת ממנו….
    להגיע לחדר לידה, למקום המואר הזה, עם כל הרופאים שמאד מפחדים שמשהו יקרה, ורוצים לנתח, שפחות חשוב להם מה הנשמה שלי מרגישה, הם פשוט רוצים להוציא בעוד כמה ימים אימא ותינוק בריאים משערי בית החולים,
    ואני? גם אני רוצה לצאת בריאה ובידיים מלאות ,אבל הנשמה זועקת לי מבפנים שהיא יודעת, שהיא תדע מה לעשות, היא תדע איך לנשום ואיך להפעיל את הגוף הזה שיילד, שלזה הוא נועד הגוף שלי, ללדת, לחוש כל ציר וציר, לזוז איתם, להתחבר…. ואם רק יתנו לי את הזמן והמקום, הגוף הזה שלי יקשיב לה, לנשמה שרוצה ללדת, וישקיט את המוח שבדר"כ מפקד עליו, וייתן רק לה שליטה, כמו שכבר אמרנו בקורס "השליטה האמיתית היא לדעת מתי מותר לשחרר ולאבד שליטה. השליטה התמידית היא פשוט פחד". והנשמה הזו, שרוצה כ"כ ללדת, רוצה לנצח את הפחד, רוצה להסתכל לו בעיניים ולהגיד "כן, אני יכולה, ואם אתה לא מתכוון לעזור, לפחות לך ואל תפריע".
    ואני, מסתובבת בלילה במיטה, ורק חושבת עליה, על הנשמה הזועקת שלי, שרוצה ללדת , ומתפללת שהדולה המקסימה שלי תדע למצוא אותה ולהפעיל אותה, כי אני יודעת שמתוך הפחד לאבד שליטה, אתנגד לה, ולא אקשיב לה, כי מי מאיתנו לא מפחד מאיבוד שליטה?????

    • היי יקרה,
      תודה על הבחירה לשתף,
      נשמע שיש חלק בך שמרגיש שהוא יודע מה לעשות, איך לנשום, איך ללדת בצורה וואגינלית.החלק הזה מרגיש שהוא רוצה לנצח את הפחד או לגייס אותו ללידה או רוצה לסלק אותו כדי שלא יפריע.

      ומה הפחד, זה שאת מזהה שהוא השליטה התמידית, אומר ? מה הוא רוצה להגיד לך ? מה הוא רוצה שיהיה ? למה הוא נמצא שם ? מה הוא מבקש ? מה הוא מרגיש שהוא צריך עכשיו ?
      אפשר לנסות ולענות על התשובות האלו יחד עם הדולה שלך.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כמה לשחרר? הצד שלו והצד שלה

מאת : אילת ועציון בר-נוי

20 בדצמבר 20109 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה

לגברים יש קטע כזה של לקרוא לנשים היסטריות. אולי לא בדיוק היסטריות, אבל לחוצות.
אתם, כידוע, האבות הכי רגועים בשכונה, אלה שילדיהם מתפלשים בבוץ, מקפצים על הנדנדות ועושים תמרונים של קמיקזה בין המגלשות. אנחנו ? היסטריות. מספיק שהילד נדקר מאיזה מזרק תועה וכבר אנחנו רצות איתו למד”א.

לידה נשית – איך זה ללדת בלי בן זוג ? מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

12 בינואר 20114 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, סיפורי לידה

הגענו לבית החולים בשעה 10:00 לערך ומיון יולדות היה עמוס לעייפה. לקח זמן עד שקיבלו אותי ובדיקת המוניטור הראתה שיש צירים לא סדירים. כלומר אני נשארת ולא עוברת למחלקת היי-ריסק.

כאשר סיימתי את כל הבדיקות במיון, העומס עבר לחדרי לידה והייתי צריכה לחכות להיכנס לחדר לידה.

השעה כבר הייתה 12:00. "לכי קצת" ייעצה האחות "זה יזרז את הלידה".

אי-מהות- שוברות את קשר השתיקה גם באמנות

מאת : לימור לוי אוסמי

4 במאי 20114 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, יצירה נשית

מחר – יום ה' 05.05.11- נפתחת תערוכה חדשה וייחודית שנקראת "אי-מהות- דיכאון אחרי לידה" על ידי האוצרת נורית טל- טנא.

באתר אנחנו כותבות לא מעט על התחושות שלנו אחרי לידה, לעיתים אנחנו קוראות לזה 'דיכאון אחרי לידה' ולעיתים התחושות קצת פחות ברורות או מוגדרות. ובאמת, האם זה משנה איך קוראים לזה?

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)