לעבור הריון ללא בן זוג – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

5 בינואר 2011 | 10 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, הריון, יומן הריון, לכל אמא

 איך זה להיות לבד ? לעבור את ההריון לבד ?

בהתחלה, עוד לפני שנכנסתי להריון, כשעמדתי לעשות את כל הבדיקות הגנטיות, אודה שהיו דמעות בעיניים והרגשתי עצב על כך שאין מי שיחלוק איתי בזה ושאני צריכה לעשות את כל הבדיקות לבד. (ובנוסף להידקר לא מעט במקום להתחלק עם מישהו…). חוויתי רגשית את ההחלטה המושכלת שלי להיות אמא ונפרדתי מהחלום לזוגיות ומשפחה "נורמאלית" (אמא, אבא וילדים) והיה בזה עצב.

בהמשך תהליך הכניסה להריון לא הרגשתי כל קושי, הייתי מחוברת מאוד לגוף שלי.

כאשר ההריון כבר היה חי בתוכי, היו רגעים בהם רציתי לשתף בתחושה כזו או אחרת ולמזלי היו לי חברות קרובות מאוד שיכולתי לומר להן כל דבר ולקבל תגובה נשית אוהדת וזה היה נעים. עם זאת, חייבת להודות שלעיתים הייתה לי מחשבה עם עצב בלב על זה שאין כאן אהוב שההריון הזה קושר אותנו יחד.

בשמירת ההריון היה לעיתים קשה להיות לבד בבית, גם שהמשפחה עטפה והחברים והחברות היו שם כל העת. לעיתים הייתה תחושת בדידות מעיקה. עם זאת, כאשר הרגשתי לא טוב כמו שמרגישים בתחילת הריון, היה לי נוח שאין מישהו עכשיו שאני צריכה להתחשב בו, שכן לא יכולתי אלא להרגיש את מה שאני חשה ולחיות את מה שעובר עלי בלבד.

לאצור בתוכי את החרדות שכל הריון מביא עמו לא היה קל. חייבת לומר שאני "רגילה" להיות לבד ושיתוף חברים ומשפחה קרובה ברוב המקרים הספיק להרגיע מעט.

לאורך כל ההריון היו רגעי עצב מדי פעם על כך שאני לבד ולא בזוגיות. זה לא משהו שעובר, זה תמיד מלווה אותי שכן אני רוצה זוגיות.

אבל, חשוב לי לומר כי מרגע שנכנסתי להריון השקעתי את מחשבותיי כולן בהריון ובהכנה לאמהות (חשבתי שיש דבר כזה, מודה שקצת התפקחתי עם הלידה) ופחות היה חשוב לי שאין לי בן זוג לצידי. המחשבות שהן חלק ממני (עד שתהיה זוגיות אני מניחה) לא מילאו אותי אלא הגיחו לביקור מפעם לפעם.

במהלך ההריון חשתי קושי בדברים קטנים, כמו למשל, לעשות קניות ולסחוב אותן הביתה. אז התחלתי להשתמש במקרים רבים בשרותי המשלוח. כמו כן, למשל נסיעה לביקור המשפחה לעיתים היתה קשה. כלומר, הנהיגה היתה לא קלה, מדובר בנהיגה של כשעה. תנוחת הרגלים לעתים היתה מאוד לא נוחה ואלו רגעים שהיה לי קל יותר אם היה מישהו אחר שינהג. ובכל זאת, ולמרות הכל, החוסן הנפשי שלי נשא הכל וכל זאת על מנת לממש את הזכות שלי להיות אמא.

 מחשבות על איך ומה אומר לאוצר שיוולד לי העסיקו אותי פחות. לאחר שהחלטתי שאני הולכת על תרומת זרע פשוט עשיתי את המהלך. עם השאלות האלו אמרתי לעצמי אתמודד בהמשך וכך היה.

 עבורי להיות אמא חד הורית זו החלטה מושכלת להיות אמא ! (לא בחירה להיות חד הורית).

 

 ** אוסי היא אמא חד הורית לאופיר המקסימה. אוהבת את האמהות שלה ומחייכת בה המון.

לקריאת כל הפוסטים של אוסי הורביץ

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “לעבור הריון ללא בן זוג – מיומנה של אם חד הורית”

  1. אוסי, תודה על כתיבה כנה, אותנטית ומרגשת.

  2. מיכל הגיב:

    אוסי,
    הזדהיתי עם רוב הדברים שכתבת..
    גם אני עומדת להית יחידנית בעוד מס' חודשים..נמצאת כיום בשבוע ה-15. מתרגשת מאוד ולמעשה מעכלת את זה ממש, ממש רק בימים האחרונים לאחר שעברתי סקירת מערכות מוצלחת. אני מוצאת שדווקא הקשיים הקטנים של היום, יום והמחשבות שמטרידות מדי פעם מחשלות אותי ומחזקות אותי עוד יותר לקראת הבאות…מסכימה איתך מאוד לגבי מה שכתבת בסוף:"עבורי להיות אמא חד הורית זו החלטה מושכלת להיות אמא ! (לא בחירה להיות חד הורית)". גם אני מרגישה כך:-) אני לא שמה את הדגש על היחידניות אלא על הרצון שלי להיות אמא.

    • אוסי הגיב:

      היי מיכל,

      תודה על תגובתך.
      אכן מטלות היום יום בהחלט מחשלות גם לפני הלידה וגם אחרי.
      אני רוצה לאחל לך הצלחה.
      אם תקראי את הפוסט שלי לגבי אמהות יחידנית תראי שלא כולן חושבות כמוני. הדברים שלי חטפו שם ריקושטים על ימין ועל שמאל…

      האושר הוא גדול ושווה את הקושי.

  3. תמר קלר הגיב:

    אוסי,

    אני מחזקת את ידייך , ההחלטה להמשיך ולהיות לאמא גם בלי בן זוג דורשת אומץ רב..התמודדויות בלתי פוסקות מול החברה הקרובה והרחוקה, התמודדויות עם עצמך בעצמך ו…לבד..בהריון ….
    לקחת החלטה והמשכת איתה וזה חשוב, הכי חשוב…לא נשארת במקום אמביוולנטי..
    בהתלבטות אינסופית..
    חזקי ואמצי, אין ספק שביתך באה מאהבה,הרבה אהבה,היא מלאה באור וקורנת.וחיוכה מעיד על אושר רב,
    וכן גם חיוכך 🙂

  4. קוראת הגיב:

    חבל שהטרמינולוגיה הנכונה מוחמצת.

  5. קוראת הגיב:

    אתל אחד הורית אלא יחידנית. הילדיםהם חד הוריים.
    חבל שהטרמינולוגיה הנכונה מוחמצת.

  6. חני הגיב:

    אוסי שלום קראתח את הפוסט שלך. רציתי לחבק אותך. אני שמחה ששיתפת בדברים שרשמת שהם כ'כ נכונים. ובימים אלו כל פיסת מידע עוזרת לי. הייתי שמחה לדבר איתך בפרטי. יש לך מייל? פייס? אשמח מאוד במצבי כל עזרה תועיל

Trackbacks/Pingbacks

  1. לעבור הריון ללא בן זוג - אוסי הורביץ - הורות באופן טבעי - 17/06/2017

    […] באתר נשים מדברות אמהות ב […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לפעמים אני קמה בבוקר ולא יכולה לנשום – על טראומה מהלידה

מאת : אחת האמהות

23 בפברואר 20112 תגובות

מתוך סיפורי לידה

לפעמים אני קמה בבוקר ולא יכולה לנשום. הכל בסדר, אבל כל כך לא. יש שם משהו, בפנים, שהוא מעבר ליומיומי, לרגיל, למשפחתי, לשגרתי – משהו שמרגיש לי כבד מנשוא. אני מכירה אותו, אני מזהה אותו, בתהליך קשה מנשוא אני גם מטפלת בו. הוא מעל ומתחת לחיוך, לאושר, לחיבוק. הוא כל כך חלק ממני שהוא יכול להופיע בכל רגע. הוא פגש אותי בלידה, ומאז אנחנו יחד.

יום עיון: על בחירה וכח – דיון ביקורתי בתעשיית המין בישראל

17 בפברואר 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר- האוניברסיטה העברית בירושלים

יום עיון במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומי

על בחירה וכח – דיון ביקורתי בתעשיית המין בישראל

"לא הרגשתי שאני אוהבת אותך"

מאת : אמא שעכשיו אוהבת

1 בנובמבר 20103 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

לא אוהבת את התינוק, אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, אמהות

בימים הראשונים הייתי בהלם לא ידעתי מה נעשה איתי. הרגשתי קצת זרה…אז עוד לא ידעתי וגם אף אחד לא הכין אותי לכך שאני אמורה ללמוד להכיר אותך ולהתאהב בך. חשבתי שכשתינוק נולד, אז מהשנייה שמקבלים אותו ליד כבר מאוהבים בו… מה אגיד לך אהוב נפשי ? הרגשתי קרובה אליך מאוד, הרגשתי אחריות גדולה, הרגשתי מסירות נפש כלפיך, הרגשתי אכפתיות אמיתית, אבל אהבה שמתפוצצים ממנה… את המשהו החזק הזה שבגללו קוראים לי אמא- עוד לא הרגשתי.