דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה – פרק ג' – האמונה

מאת : תמר קלר

7 במרץ 2011 | 10 תגובות

מסביבי קולות של חברים רוחשים: מה עם האמונה, תמר? מה עם האמונה?

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

כן , אני במקום שונה, אלוקים שלי, אתה זוכר איך נפגשנו לפני 14 שנה?

זו לא היתה הפגישה הראשונה שלנו, כבר נפגשנו מזמן כשבאתי לעולם ואולי יותר מוקדם. אבל לפני 14 שנה זכיתי לחוות מה שלא ידעתי שאפשר. שם, בחדר האורחים כשאני בוכה את נשמתי אליך, מבקשת את האמת שהוסתרה ממני מזה שנים.

באת לי ממרומים והרגשתי את חיוכך, את מבטך, את החום העוטף הזה. זה היה כל כך חזק, כל כך ממשי שלרגע אפילו נדהמתי ונבהלתי מעוצמתו, אך העזתי לבקש בקשה, בקשה שנבעה ממצוקה מאוד גדולה שלא נווטה נכון. לאחר כשלושה שבועות בקשתי התמלאה במלואה וידעתי כי ה' יש רק אחד, ותפילות אכן כן נענות.

מאותו יום המילה יראת שמים קיבלה מימד אחר,

מאותו יום בקשות נתבקשו על ידי באופן זהיר ביותר.

מאותו יום סבלנות נכנסה לחיי מבלי לוותר.

 בשנת 2003 נפגשנו שוב בצורה אחרת, אתה ואני בחדר האורחים בארץ זרה וקודרת ואני לא בוכה ולא מבקשת.

כי לא נותר בי כוח לבקש, כי זכרתי את תוצאות הבקשה האחרונה ואמרתי: לא תודה, אם זה מה שיש. כי אבדה לי התקווה, התשוקה לחיים וכל דבר נהיה למוקש. וחשבתי: אולי תבוא להושיעני בשנית, גם אם לא נתתי סימן, גם אם נטשתי אותך מזה זמן…  ???  

עברו יום, עברו יומיים, עבר שבוע ,עברו שבועיים וכל מה שעטף אותי היה קור עז ומצמרר, וכל מה שעטף אותי היה  קיפאון מהרגש החוזר וכל מה שעטף אותי היו פחדים שגברו מהר ומהר. אתה ואני היינו שם בחדר , אתה לבשת גלימה אחרת ואני גילמתי תפקיד של אבודה ומתפוררת.

תפילות נענות לא רק בחן, בנועם ובאהבה

ומסביבי קולות של חברים רוחשים: מה עם האמונה, תמר ? מה עם האמונה?

אני מאמינה, עניתי..וסיירתי עם עיני בחדר למצוא אותך, כי האמנתי שה' יש רק אחד והתגלמותו היא רק אחת.

לאחר שבועות מספר, כשאמונתי קפאה לה וחסל, פתאום למדתי על התגלמות שלך נוספת שבאה לנער אותי בחוזקה, שתפילות נענות לא רק בחן, בנועם ובאהבה, אלא גם מהכיוון ההפוך שיכול להשתמע כתוכחה.

טוב שבאת לי כך בהפתעה גמורה ובדרך מאתגרת ,שכן מאז אני מוכנה יותר להתמודדות עם מציאות אחרת.

 

מאותו יום המילה יראת שמים קיבלה מימד אחר,

מאותו יום בקשות נתבקשו על ידי באופן זהיר ביותר.

מאותו יום סבלנות נכנסה לחיי מבלי לוותר.

מאותו יום אמונה הפכה לחלק בלתי נפרד ממני במינון הולך וגובר.

האמונה שלי בך היא ללא חידלון 

הנה אני בשנת 2011  נפגשת איתך בשלישית, לפני התמודדויות מלוא החופן וכנראה שבתוכי מתגורר לו כבר החוסן.

כי האמונה שלי בך  היא ללא חידלון. ולכן הכל נראה כמתקבל בהיגיון ובמינון יותר נכון.

תראה את הבכי איך שהוא נרגע לו בטוב טעם.

הראש עובד צלול ומביא רעיונות כרעם.

התשוקה לחיים דופקת פז"ם כבר כמה שנים

והתיאבון במטבח רק מעורר את כל החושים.

 

מהיום המילה יראת שמים מקבלת מימד אחר ,

מהיום בקשות יתבקשו על ידי באופן זהיר ביותר.

מהיום סבלנות נכנסה לחיי מבלי לוותר.

מהיום אמונה הפכה לחלק בלתי נפרד ממני במינון הולך וגובר.

מהיום אני מודה לך ה' על כל תיקון שבי אתה מתקן.

 

 רבים המחקרים הדנים על הקשר הישיר בין אמונה להבראה . רבים הסיפורים על המקום של האמונה ועוצמתה , תמיד ניתנות לנו הזדמנוית לבדוק ולתרגל את אמונתינו, האם אנו יכולים לראות את ההזדמנויות האלו?

 

תמר קלר מעלה את הצגת היחיד "ברכת אביה", בה היא מספרת על הדיכאון אחרי לידה שאיתו היא התמודדה. כתיבה ובימוי: אלון מרגלית. טל' 050-8783200 tamarkeller1@gmail.com 

** לכל הפוסטים של תמר קלר בנושא דיכאון אחרי לידה

          

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה – פרק ג' – האמונה”

  1. תודה על הפוסט הזה, בעיקר כי זה מין תחושה כזו שאני לא ממש מכירה.
    אני מנסה לחשוב על רגעים כאלה דל היעזרות באמונה, באלוהים, ולא ממש זוכרת. אני די בטוחה שכילדה התפללתי ממש חזק לאלוהים בנושאים שונים.
    אני מרגישה שעם השנים אני מתרחקת יותר ויותר מהיישות שקוראים לה 'אלוהים' ובטח מהסממנים הדתיים שלה, אבל מרגישה שאין ספק שיש באמונה בו או ביישות אחרת שמיימית שמאוד מחזקת ומעצימה.

  2. וואו תמר!
    שוחחנו ואמרת לי שתכתבי על זה.
    וזה עוצמתי מאוד!
    אכן, גם אני חווה את האמונה ורואה שתפילות נענות. ולפעמים נענות כל כך מהר ובאופן כל כך מדוייק, שזה מבהיל.
    ולכן מתחברת לנקודות שהבאת – לבקש בקשות באופן זהיר ביותר.
    חזקי ואמצי ואת תצליחי ותתגברי על כל הגלים שעוברים מעל לראשנו.

  3. בן שבת חגית הגיב:

    תמר יקירה
    בכל פעם שאני קוראת את מה שאת כותבת אני מתרגשת מחדש וחושבת לעצמי כמה כוחות צריך בכדי לפתוח כך את רחשי לבך. במקרה הזה יש חיבור מסויים לכל אחת מאיתנו. כל פעם מחדש אני נפעמת כיצד מקבלים את הזכות הזו להאמין גם ברגעים הקשים שעוברים עלינו, אני רוצה ללמוד ממך להאמין בכוח עליון שתמיד נמצא שם בשבילי ובשביל משפחתי, לא תמיד זה הולך לי אני מודה, אך כשאני קוראת את שורתייך אני מבינה שיש הרבה מה ללמוד ותמיד אפשר לשאוב כוחות מבין שורות הכתיבה שלך. אנחנו בעצם מכירות אבל בכל פעם שאני קוראת פוסט שלך אני מרגישה שאני מכירה אותך יותר ואף אוהבת אותך יותר המשיכי לעשות חייל בדרכך שלך ודעי תמיד שתהיי מיוחדת במינה אוהבת חגית

  4. אוסי הגיב:

    תמר יקרה,

    שוב את מביאה אותי להתרגשות למקרא מילותיך.
    אני מחזקת את ידיך ואוהבת אותך מאוד.
    את אישה אמיצה, מעצימה ומדהימה.

  5. א.א הגיב:

    תמר
    מרגש מאוד
    אפילו שאני לא אישה
    אבל כן יודע את בעיות האמונה

  6. naor shkedi הגיב:

    מה יהיה איתך תמרה ? כל פוסט "מעלף" יותר מקודמו,בלי צחוק אפילו אצלי כגבר "קרבי" עלו דמעות חונקות כבר באמצע הפוסט,הזדהות טוטאלית עם המצב,התחושות,רגעי החיבור יישר כח לך וללימור על מייזם מעלף,לזה התכוון המשורר "ואהבת" מי ייתן ושכמה שיותר אנשים יחשפו לחומרים שעולים באתר,בהצלחה בהמשך הדרך, יישר כח

  7. תמר קלר הגיב:

    קודם כל תודה לכולכם על התגובות המדהימות והמפעימות.
    ובאמת הן מפעימות אותי עד כדי כך שלקח לי זמן להגיב בחזרה.
    אושרי ואשראי שאני זוכה להעניק, לחזק, להראוח ,לשקף, לכוון ולרגש .
    הנה נפרצת דרך חדשה נוספת לכם ולי,
    שלכם,תמר

  8. ארז ויעל ויצפלד הגיב:

    תמי יקרה

    מרגש מאוד אהבנו
    אמונה באל תמיד חיזקה אותי (יעל) בעיתות משבר במיוחד בזמן ההריון.
    הכתיבה שלך מאוד מרגשת המשיכי כך.

  9. אור ב הגיב:

    הי תמר
    אני קוראת ומתקשה להתחבר, כי בשבילי אין אלוקים ואמונה היא דבר מאוד לא ברור. אך במחשבה שנייה, אני מבינה שבאמת הבראה כרוכה באמונה, כי מי שלא מאמין במשהו (בטוב, בכוח האדם,בכל מה שלא יהיה) כנראה שפשוט מת. ובעקבות הכתיבה שלך אני עכשיו מבינה שגם כשהייתי בימים השחורים ביותר שלי, והאמנתי שהעולם כולו הוא הצרה שלי והתקרבתי לשנאת החיים, כנראה שגם אז האמונה בטוב שבעולם ובאנשים שסביבי שימרה לי את יצר החיים ונתנה לי את המוטיבציה להלחם ולהבריא את עצמי. והמסקנה היא- שתמיד יש פתרון.
    אז תודה על התובנה.
    אור

  10. תמר קלר הגיב:

    אור יקרה,

    אכן לאמונה פנים שונות ויש בך הרבה אמונה , אמונה בעצמך תחילה שזה דבר מאוד חשוב ועוצמתי מעין כמוהו.הנה תראי איך נלחמת והבראת את עצמך,
    אשמח לשמוע על הסיפור שלך , תוכלי לכתוב לי למייל המצורף בתחתית הפוסט,
    ותודה לך על ששיתפת ויצרת נקודת מבט נוספת

    יום נפלא, תמר

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אהובי

מאת : שירה דרוקר

12 ביולי 201138 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, זוגיות אחרי לידה

אהובי,

אתה כאן איתי, אבל אני לא יודעת אם אתה מבין.

אני לא בטוחה שאתה מבין שבעקבות הלידה נפערה בינינו תהום. תהום שאולי לא תיסגר לעולם.

אני מבינה למה גברים ונשים הם כל כך שונים זה מזה, ולמה לעולם לא יוכלו להבין לגמרי אחד את השני.

הכאבים באגן הם כאבים רגשיים הקשורים ללידה שלי ?

מאת : עינת דורפן

2 בינואר 20112 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

לאחרונה הרגשתי כאבים באגן, שאומנם קל להסביר אותם מבחינה רפואית, בגלל מצבי הרפואי, אבל ככל שעבר הזמן והכאבים המשיכו, לא יכולתי להתעלם מהעובדה שצפו ועלו במוחי וברוחי גם כאבים רגשיים שקשורים כנראה לאותם כאבים באגן.

כנראה שהבטן ההולכת וגדלה והכובד שמתחיל להשפיע ושעון החול, שמבלי לתקתק מזכיר לי כל הזמן את העתיד לבוא, ואת העובדה שעד היום, כמעט 3 שנים מאז הלידה הקודמת, לא באמת הקדשתי את תשומת הלב הראויה להתמודדות עם חוויות הלידה הראשונה.

לידה טבעית לא מתוכננת

מאת : אמא של איילה

2 בפברואר 20118 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בשעה 10 הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לסבול, בכיתי, הקאתי הרגשתי רע…. המיילדת דלית אמרה שאם אני רוצה אפידורל הם יכבדו את זה אבל שאני אקח בחשבון שעד שאני אקבל עירוי נוזלים ועד שהמרדים יגיע ויכול להיות שזה רק יעכב את הלידה ויש אופציה נוספת שהיא תפקע לי את המי שפיר, זה יהפוך את הצירים לכואבים ותכופים אבל יזרז עניינים……. בצרחות עניתי לה תפקעי.. רק שיגמר…. ( מצידי אפילו שיוציאו לי אותה מהגרון… רק שיגמר ).היא פקעה את המים, הפעולה לא כאבה בכלל, הצירים נהיו נוראיים וכואבים קיבלתי גז צחוק וניסתי להתמודד עם הצירים בשכיבה על הצד, על הגב, על צד שני. כל כך כל כך כאב לי שלא יכולתי לנשום.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)