האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?

מאת : ליטל אוהב ציון

21 באפריל 2011 | 3 תגובות

בימים האחרונים, עת החל רואה החשבונות שבמוחי לפעול, אני חושבת הרבה במונחי חירות

מתוך טיפולי פוריות, לכל אמא, רוצות הריון

מדי שנה ביום הולדתי אני עורכת חשבון נפש עם עצמי.

מה עברתי בשנה החולפת, מה אני רוצה לחוות בשנה הקרובה ובעיקר אילו יעדים אני מציבה לעצמי, (לרוב אני שוכחת מהיעדים כבר במימונה וטורפת איזה מופלטה או שתיים, אבל גם להציב יעדים זה חשוב, לא?)

אז האם במקרה חשבון נפש מספר 35 נופל בדיוק בחג החירות?

בימים האחרונים, עת החל רואה החשבונות שבמוחי לפעול, אני חושבת הרבה במונחי חירות.

האם אוכל אי פעם לדעת שאני אמא טובה ?

האם אי פעם אשתחרר, כאמא, מרגשות האשמה והספק שמלווים אותי יום יום?

האם אוכל לדעת אי פעם, ידיעה מוחלטת, שאני אמא טובה, לא מספיק טובה, לא די טובה, אלא ממש טובה?

האם אוכל לבצע פעולה אמהית מסויימת מבלי להטילה בספק שנייה אחרי שביצעתי אותה?

האם אפסיק לשפוט את עצמי אחרי כל צעקה, סירוב או עונש שהטלתי על גוזליי? (אפילו שלפעמים ממש ממש מגיע להם?)

האם אוכל לחלום על הריון ללא מזרקים ?

האם אני אי פעם אשתחרר, כאישה פורייה, מהמחשבה שבכל פעם שאני חולמת להיכנס להריון עליי לשתף את הפקידה בקופת החולים, הרופא המטפל, הרוקח בבית המרקחת, יחידת ההפריה החוץ גופית במדיקל סנטר ופשוט אוכל לעשות אהבה עם אהובי ולהרות באופן טבעי?

האם אוכל להעז ולחלום על הריון ללא מזרקים, מחטים, הרדמות, מדי חדר ניתוח והורמונים משתוללים?

האם אוכל פעם אחת, רק אחת להפתיע את עצמי ולגלות שאני בהריון בשבוע ה-12? ולא אצטרך לעבור את "יציאת מצרים" ו"עשרת המכות" בשביל עובר או שניים בריאים ושלמים הגדלים ברחמי?

האם אוכל אי פעם להיפרד מהמאבק בהורדת המשקל ?

האם אי פעם אוכל, כאישה, להיפרד מהמאבק היומיומי, התמידי, האינסופי בקלוריות ובהורדת המשקל? שזו אם תשאלו אותי, המכה ה-11 והקשה ביותר ולא רק במצרים.

האם אוכל לצאת לחופשי ולרקוד את חירותי רק פעם אחת ולדעת לאהוב את גופי בדיוק כפי שהוא (טוב נו, לא בדיוק כפי שהוא, אלא 18 קילו פחות מכפי שהוא).

מעניים איך השנה הקרובה הזו שמבצבצת בפתח, תראה אם אשקול 18 ק"ג פחות, אהרה באופן טבעי לתאומים ואגלה זאת רק בשבוע 12 ואצעק-אתעצבן-ואכעס פחות על ילדיי.

מעניין איך תהיה התחושה שלי להיות רזה, הרה ושלווה..

נראה לי שזו תהיה תחושה של חופש, חירות, עצמאות – תחושה של נצחון.

אז הנה מבלי שכלל שמתי לב, הצבתי לעצמי 3 יעדים לקראת השנה החדשה שלי, רואה החשבון סיים עבודתו לשנת המס הנוכחית, והעבודה שלי רק מתחילה.

מבטיחה לדווח לרשויות על הרווחים וההפסדים (במשקל) בשנת המס הבאה.

 מזל טוב ובהצלחה לי,

חג חירות שמח – לכם.

* לבלוג של ליטל אוהב ציון.

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?”

  1. חשבון נפש משמעותי,
    כך מתחילים הדברים המשמעותיים ביותר.
    בהצלחה רבה בדרך.

  2. נעה גביש הגיב:

    וואו שלושה יעדים מאוד לא פשוטים בחרת לך
    שניים מהם הם עבודה מאוד עמוקה מבפנים

    הרבה בהצלחה עם חיבוק גדול 🙂

  3. גיסתך המעריצה הגיב:

    בהצלחה!!!!!
    כנראה שזו הולכת להיות שנה משמעותית …..

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

טיפולי פוריות: מסיבת פרידה מהצרות

מאת : ליטל אוהב ציון

5 בינואר 20113 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע בו אהיה בהריון, כל כך הרבה זמן חיכיתי להסתובב עם בטן גדולה ולהשוויץ בה. בהריון הקודם עם שחר ותומר הייתי בשמירה משבוע 18, כך שאת רוב ההריון ביליתי במיטה, בצפייה ממושכת בתוכניות בוקר ושאר תוכניות קשקשת מטופשות ובעיקר בשינה טובה, אבל לא זכיתי להסתובב עם הכרס ברחבי העיר ולא ממש זכיתי להנות מקולקציות אופנות הריון כאלו ואחרות.

במשך שלוש שנים של טיפולים, לא אחת חלמתי על הרגע בו אשוויץ בבטן ואצא איתה החוצה כאילו היא איזה תינוק קטן בעגלה

יש לי דיכאון אחרי לידה- חלק ב'.

מאת : לי

22 בינואר 20156 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

המפלצת בראש לא נכנעת, לא נסוגה, מכניעה אותי…

אני צועקת, בוכה- ׳תצא מהבית הזה!׳

והזר מסתכל עליי בתיסכול… ׳אני לא יכול לעזוב כשאת במצב כזה… אני מפחד עלייך ועל הילדים!׳

והקול ממשיך, הוא מתגבר, אני כבר לא בתוכי, אני מחוץ לגופי עומדת חסרת אונים ורואה איך המפלצת בתוכי משתמשת בקולי, בגופי כדי להכניע את הזר….

כבר לילה… הילדים ישנים, אני מותשת, זה נמשך כבר יומיים… אבל הקול לא מוותר!

תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים !!

מאת : לימור לוי אוסמי

5 בפברואר 20116 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

בישראל אוהבים ילדים, הרבה ילדים. ילדים זה נהדר, ילדים זה נפלא ו 3 ילדים במשפחה חילונית 'רגילה' זה הכי הכי טוב. אושר גדול.

אושר או אולי סתם נוהל רגיל ? לא משנה, לא נתקטנן, יש נורמה ולא משנים את הקיים, כי כנראה יש סיבה טובה לקיומה, ובכלל, יש לנו בעיה דמוגרפית שצריך לפתור, זה לא רק שהילדים הם אושר גדול- זו מצווה !

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם