בפסח, חג השחרור, הצלחתי לראשונה להשתחרר

מאת : אוסי הורביץ

6 במאי 2011 | 2 תגובות

כבר היה קרוב לשבע, נכנסתי למקלחת, בלי שאף אחד יקרא בשמי המקורי, או בשמי הרשמי (אמא). ישבתי לצפות בטלביזיה בתוכניות שרציתי בלי שיבקשו ממני, שירים או יובל המבולבל למשל

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

הפסח הזה, איבדתי לראשונה מאז אני אמא חד הורית, מזה שנתיים, את תחושת האחריות ונתתי לעצמי להשתחרר.

זה היום שלי והוא רק בשבילי

הכל התחיל עם גרופר וכרטיס הנחה שקניתי לפדיקור מניקור אצל סבטלנה בבזל. מיד עם הקניה, הזמנתי תור לחוה"מ. חשבתי להשאיר את צוציק אצל חברים שגרים קרוב. זה לא הסתדר, כי הם לא היו בבית, ובינתיים אנחנו סוף סוף נסענו לנופש אצל סבתא (כי היה שקט ללא מרגמות וקסמים). וסבתא הגדילה לומר "סעי, השאירי אותה כאן".

אז יום חמישי נסעתי לתל אביב בבוקר ובפעם הראשונה, כבר עם יציאתי לדרך, הרגשתי שחרור. המחשבות היו נקיות, הראש לא בדק האם עשיתי טוב שהשארתי לסבתא להתמודד עם צוציק, הגם שהיא ילדה מקסימה, אבל בכל זאת סבתא כבר בת 79!! זה לא פשוט.

לא, לא, המחשבות האלו לא שטו להן בראשי. להיפך. המחשבות שמילאו אותי היו 'איזה כייף, יום שהוא רק שלי ובשבילי'. לראשונה מאז הפכתי לאמא חד הורית, חשתי בתחושת שחרור טוטאלית, חוסר דאגה (עד כדי חוסר אחריות?), זה היום שלי והוא רק בשבילי!!

המחשבות, מסתבר, כבדות מאוד!

אז הגעתי לת"א למקום המיועד, קניתי לי קפה וחשתי הכי קולית שבעולם, אני הולכת לטפח עצמי ולהנות. קיבלתי טיפול מידי שתי נשים נעימות וחשתי הכי נשית שהרגשתי מזה זמן.

לאחר הטיפול קפצתי לעזריאלי לכמה סידורים (נו באמת על מי אני עובדת – לקניות) ואח"כ עוד כמה סידורים (הפעם באמת), אכלתי משהו ויצאתי לדרך חזרה בסביבות אחת בצהרים, קלילה מאי פעם (המחשבות, מסתבר, כבדות מאוד!).

עברתי בדרך לקבל את רכבי החדש שהגיע (ידעתי שאני מקבלת אותו באותו היום, אל תחשבו שהכל ביד המקרה) ונסעתי לכיוון ביתה של סבתא עם מכונית חדשה, שרק השלימה את תחושת היום. כשהגעתי, פגשתי את צוציק אהובתי שחיכתה לי עם סבתא באמצע הטיול בקיבוץ. חיבוקים ונשיקות, נכנסנו הביתה.

צוציק עשתה לי שלום

ואז מתקשרת אחיינית שלי: "בואו אלינו, אנחנו רוצות לראות את הקטנטונת". "לא, לא, לא" אמרתי, "חזרתי מיום בתל אביב ואני מאוד עייפה, אין לי כוח לנסוע עוד. בואו אלינו".

בחמש וקצת הן הגיעו (גיסתי שתחייה ואחייניתי היקרה). צוציק, שכל כך אוהבת אותן, התרגשה ושמחה ולא ירדה להן מהברכיים. אחרי שעה קלה הן עמדו לעזוב והיא רוצה שהן לא תלכנה, אז גיסתי שתחייה שואלת אותה: "רוצה לבוא איתנו?" ובלי להתבלבל, צוציק בת השנתיים אומרת: "כן!

כן!"????

"בר, תעבירי את הכיסא לאוטו שלי", פוקדת גיסתי, ועליי, עם הלסת השמוטה, היא פוקדת: "תכיני תיק! לא!, יאללה אל תהיי כבדה תכיני תיק!".

אז הכנתי תיק, מוצצים, פיג'מה ובגדים.

צוציק עשתה לי שלום, התישבה בכיסא שלה באוטו של גיסתי והן נעלמה באופק.

ככל הנראה שחרור מחשבה משחרר הרבה דברים אחרים

הסתכלתי על אמא שלי והיא עליי ושאלתי: "מה עושים עכשיו?" אני לא רגילה לזה. ממתי בשנתיים האחרונות הייתי בלעדיה יממה? איך אשן? מה עשה בערב? מה עושים עם הזמן בכלל ללא ילדתי?

כבר היה קרוב לשבע, נכנסתי למקלחת, בלי שאף אחד יקרא בשמי המקורי, או בשמי הרשמי (אמא). ישבתי לצפות בטלביזיה בתוכניות שרציתי בלי שיבקשו ממני, שירים או יובל המבולבל למשל. הלכתי לישון וישנתי נהדר בלי רעשי רקע של התהפכות או מוצץ שנופל.

ואז…. קמתי בבוקר וכולי ציפייה 'נו מתי יתעוררו? מתי אוכל כבר לסוע לראות אותה?'

סוף דבר:

למדתי שככל הנראה שחרור מחשבה משחרר הרבה דברים אחרים בדרך, וכנראה יש לי כוח בלתי נראה על חיי וכדאי ללמוד להשתמש בו.

צוציק הלהיבה את כל מי שפגשה באותו ערב, הלכה כדרכה לישון יפה מאוד וקמה בבוקר ללא בעיות, כמו שהיא. נהנתה מכל ההמולה סביבה והם כמובן נהנו ממנה. נפגשנו למחרת בעשר בבוקר והיא שמחה לראותי, אך לא שאלה עליי כלל עד הגיעי.

כדאי לסמוך על אנשים, הם מביאים אהבה!

אוסי הורביץ

אוסי הורביץ

** אוסי היא אמא חד הורית לאופיר המקסימה. אוהבת את האמהות שלה ומחייכת בה המון.

** לבלוג של אוסי הורביץ ולפוסטים נוספים של אמהות חד הוריות.

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “בפסח, חג השחרור, הצלחתי לראשונה להשתחרר”

  1. לחיי השחרור !
    כיף שחזרת

  2. לפעמים חצי יום או יום שלם בלעדיהם,(שלא לדבר על סופ"ש…) נותנים לנו אנרגיות מחודשות לעוד תקופה של הורות. איזה כייף שיצא ככה במקרה, והיית משוחררת מספיק לזרום עם זה.
    אין כמו החופש בלעדיהם, ואין כמו להיות איתם!!!

    מלאכי דולה
    דולה – תומכת לידה
    מדריכת הכנה ללידה
    דולה לאחר לידה
    מטפלת בשמנים ופרחי באך
    משווקת אלופירסט
    נייד 054-2429622
    http://WWW.MALACHY.DULOT.ORG.IL
    mailto:maldoula2@gmail.com

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פחד לפני ילד שני

מאת : אמא אנונימית

5 ביוני 20129 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

אני כבר חושבת על ילד שני. ורוצה אחד בכל מאודי. ופוחדת. פוחדת פחד מוות לחוות את אותה החוויה. ההנקה היא עדיין אחד הדברים שהכי חשובים לי ואכולת חששות שגם בילד הבא זה לא יקרה. מפחדת מצוות רפואי שלא קשוב אליי. שלא מבין אותי. שמתווכח לי מעל הראש בעוד הבייבי בירידות דופק דרסטיות בכל ציר.

טוב עכשיו

מאת : לימור לוי אוסמי

12 בנובמבר 20117 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

בימים האחרונים אני שמה לב לתחושה חדשה אצלי. לטוב, ממש טוב.

כמובן שעכשיו מתבקש להוסיף את כל החמסות הנמצאות ביקום בתוספת של שום בצל וכל מיני. כשאני מתוודה על הטוב הזה, פתאום צץ לו גם רגש כזה שמת מפחד שברגע שאני אתוודה שטוב עכשיו, משהו יבוא ויטרוף את הקלפים. פחד..

עזרה בתקופה שלאחר הלידה היא הכרחית

מאת : דנה רביב-ליברמן

24 ביולי 20130 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות, עזרה ודאגה לעצמנו

לאחר הלידה, יכולה להיות תחושה של חוסר אונים, תחושה של בדידות גדולה, חוסר בטחון בעצמי ותחושה של אי מסוגלות לצד שמחה. הרגשה של עייפות גדולה מאוד בעקבות הלידה עצמה ובעקבות הטיפול האינטנסיבי בתינוק, אך גם עייפות נפשית שבאה בעקבות השינוי הגדול שהתרחש בחיים.

נשים רבות לא נחשפו לתינוקות ולא טיפלו בכאלה מעולם. בעבר נשים ילדו וגידלו ילדים ביחד, נשים צעירות שלמדו את עבודת האימהות מהבוגרות של השבט, והיום זה רחוק מלהיות כך. משפחות רחוקות גיאוגרפית אחת מהשנייה, איש איש בביתו, עם שמחותיו ועם בעיותיו וחוסר הידע יכול ליצור תחושה של חוסר ביטחון ותחושה שהאם אינה יודעת לטפל בתינוקה.

תחושת הבדידות יכולה להתבטא בכך שמיד לאחר השהות בחדר הלידה האישה חוזרת הביתה, הבעל ברוב המקרים חוזר לעבודה לאחר מספר ימים מועט, המשפחה המורחבת יכולה להיות רחוקה גאוגרפית ולפעמים היולדת לא רוצה את נוכחותה המתמדת של אימה או חמותה. פער הדורות בין האם ליולדת, צורת הגידול שלא תמיד מתאימה לצורת הגידול היום והידע הרלוונטי לתקופה, עלול ליצור בלבול ורעש מיותר ליולדת.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)