עשרה חודשים בלי שינה- זו הישרדות !!

מאת : הכי אמיתית

8 במאי 2011 | 22 תגובות

תינוקי שלי המתוק עד גיל שבעה חודשים בערך, היה תינוק שכלללל הזמן בוכה....כל הזמן....אני כבר הרגשתי שאני מאבדת את השפיות....ובכי היסטרי...

מתוך אחרי לידה, רוצות לישון!

אם פעם היו אומרים לי שטיול עם תינוק בעיר יעשה לי כל כך טוב, אם היו אומרים לי שלבלות איתו אחר צהריים רגוע ימלא אותי אושר, אם היו מתארים לי איך אעוף באוויר מכל תזוזה קדימה בהתפתחות המוטורית, מכל נכונות לפתוח עוד טיפונת את הפה ולאכול משהו מלבד בקבוק מטרנה….

לא הייתי מאמינה.

לא הייתי מבינה מה הביג דיל, כשהייתי עדיין במעמד צופה מהצד הייתי חכמה גדולה….גאון!! היה לי כל כך קל להגיד שזה ממש לא סיפור, כולם יעברו בסופו של דבר את כל השלבים, אין מה להילחץ….אפשר לחזור רגע בזמן, רק כדי להלביש לעצמי סטירה מצלצלת?!

הרופאים אמרו שזה לא הגיוני כזה חוסר שקט

אז באמת, יש שיפור. בתחומים מסוימים יותר, כמו לדוגמא בעניין חוסר השקט במשך היום. תינוקי שלי המתוק עד גיל שבעה חודשים בערך, היה תינוק שכלללל הזמן בוכה….כל הזמן….אני כבר הרגשתי שאני מאבדת את השפיות….ובכי היסטרי…הוא היה מאושפז בגיל ארבעה חודשים עקב החוסר שקט שאפילו הרופאים, שראו תינוק או שניים, הגדירו כחוסר שקט קיצוני. יצאתי מהאשפוז בלי תשובות אבל עם ייאוש ענק. גם זה משהו.

לקחתי אותו למרפאה שמתמחה בטיפול במישור ההתנהגותי בתינוקות עם חוסר שקט, ושם נאמר לי שלדעתם זו בעיה פיסית…שזה לא הגיוני כזה חוסר שקט…וזה ממרפאה שמתמחה בתינוקות עם חוסר שקט!!! יופי!!! עוד קצת לחץ!!!! אוףףףףףףףףףףףףף!!!!!

חשבתי שאני מאבדת את זה….

יש שיפור ברוב התחומים, חוץ מבלילות

ובאמת, עכשיו, בגיל עשרה חודשים, יש שיפור ניכר. אני כל כך יותר נהנית ממנו, לא האמנתי שאני אגיד את המילים האלו כבר….נכון, יש לו את הקטעים שלו, אבל זה כמו לכל תינוק, אני מטיילת איתו, נפגשת עם חברים, יוצאת ( לפעמים אפילו בספונטניות!!!) מהבית….ולרוב הוא ממש מקסים….איזה כיף!!!

גם בתחום אכילת המוצקים, אנחנו עדיין מדברים על תפריט עיקרי של מטרנה, אבל מוכן פה ושם לנשנש דברים אחרים— ואני מבסוטית:)

יצאו כבר גם שתי שיניים, וכבר זוחל על הגחון, באמת יש שיפור ואני מודה לאל על כך.

אבל יש תחום שפשוט אין שיפור כמעט בכלל, ואני ממש לא רוצה להתמקד בו, כי אני יודעת שצריך לראות חצי הכוס המלאה, אבל אני פשוט נורא נורא עייפה….

זה הלילות….

ממש השתפרתי בתגובות שלי למצב

תינוקי שלי לרוב נרדם בסביבות שמונה וחצי- תשע, ואז מתחיל התעוררויות כללללל שעתיים…כל שעתיים….לפעמים אלו התעוררויות קצרות וחזרה לישון ולפעמים ארוכות יותר שאין לי מושג מה הוא רוצה….

יש לילות של נס, שהוא סוחב שינה ארבע שעות רצוף, אבל ברצינות, זה תינוק בן עשרה חודשים שמעולם, מעולם לא ישן לילה רצוף, לא שתגידו שזה משהו זמני בגלל השיניים או השד יודע מה.

אני רק רוצה לציין שבעקבות תהליך שאני עוברת כבר כמה חודשים ( עליו אספר בעתיד) ממש השתפרתי בתגובות שלי למצב. אני הרבה יותר רגועה וסבלנית , הרבה יותר מצליחה לא להתמקד בקושי ובייאוש,  הרבה יותר מאושרת….שזה מה שחשוב כי זה גם גורם לו להיות יותר שמח וחיוני.

אז זהו, סך הכל פוסט עם הרבה אופטימיות, על תינוק שבאמת לא היה לו קל והוא מקסים ומדהים ועם שיפור….

אבל מקווה שתקבלו גם את ההתלוננות השבועית…הפעם על הלילות….אני עשרה חודשים בלי שינה רציפה וזה מתחיל להיות בלתי נסבל….הם טסים לאיי קמרינס בבגדי ים כדי לשחק הישרדות?! לא לישון עשרה חודשים, זו הישרדות אמיתית!!!

יאללה, שבוע טוב ולילות נפלאים אמןןןןן!

** לבלוג של 'הכי אמיתית'

עוד אמהות כותבות :

הלוואי וגם אותי היו לוקחים עכשיו במנשא / שלומית ארד

מתי נהפכתי לר"סרית שינה של הבת שלי? / אמא של אביגיל

לישון כדי לחיות / לימור לוי אוסמי

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

22 תגובות ל- “עשרה חודשים בלי שינה- זו הישרדות !!”

  1. ואוו ספיר, כל כך הרבה חודשים באי שקט כל היום וקימות כאלה בלילה, אין ספק בכלל שאת שורדת אמיתית.
    אני שומעת בין הדברים שלך שנדמה לך שאת מתמודדת עם דברים 'רגילים' לאמהות אחרי לידה וחייבת להגיד שאין שום דבר רגיל בילד שכל כך לא שקט ברמה הזו במשך היום וכל כך עירני בלילה ואל תשכחי שאין לך עם מי לחלוק את הנטל. והנטל הזה הוא גדול !

    כל מה שאת מתמודדת איתו הוא לא קטן בכלל וכל יום שאת מתמודדת עם זה ראוי להערכה והוקרה גדולה! מאוד מבינה למה את כל כך מתלהבת מטיול פשוט בעגלה, נוכח הסבל הזה שעברת בחודשים האחרונים.

    מרגישה שיש בי איזה צורך לשקף לך שמה שאת עברת ועוברת הוא מאוד משמעותי ולא פשוט בכלל ולחזק אותך על הדרך שאת עושה. נשמע שיש בך חלק שרוצה להגיב לדברים אחרת (כמו התהליך שהתחלת בו) ואולי להיות כמו אמהות אחרות, אבל אל תשכחי שאמהות אחרות לא עוברות את מה שאת עוברת ! באמת שיש לך סיבה טובה לכל מה שאת מרגישה ומתמודדת איתו.

    את יודעת, מחקרים הראו שאחת המנבאים המרכזיים לדיכאון אחרי לידה זה.. התינוק.

    אני מבינה שהרופאים עדיין לא מצאו סיבה לאי שקט הזה ? שללו ריפלוקס ?

    גאה בך מאוד על החוזק שלך לסבול ולא לישון תקופה כל כך ארוכה וגאה מאוד על היכולת שלך ליהנות עכשיו מהדברים הפשוטים והקטנים בהתפתחות שלו.

    שולחת לך חיבוק גדול וטפיחה ענקית על השכם.

    • הכי אמיתית הגיב:

      אין לכן מושג כמה זה מחזק ונותן משמעות כל הדיאלוג הזה שמתקיים פה….אוהבת אתכן ושולחת תודה ענקית!!
      עקרונית לא מצאו עדיין סיבה, אבל יש הטבה גדולה אז ממשיכים לשים יד על הדופק ומקוים לטוב:)

    • קרן הגיב:

      חסרת שינה יקרה..
      מזדהה איתך.
      מסכימה עם מי שכתבה לך כאן שיועצת שינה יכולה להכנס לתמונה. אמנם אני לא התמשתי באחת אבל ברגע שעליתי על זה שזה התנהגותי עניים השינה בגיל שכזה עשיתי את השינוי לבד (היו לי ידע וכלים).
      אני אמא לשני בנים מהממים, אך מאתגרים :-)גם אני עברתי חודשיםשל תינוק נון סטופ על הידיים ושנים ללא שינה (עד שהגדול הפסיק לקום בלילה, הגיע הקטן שעשה בית ספר למה שהגדול עשה… הוא היה קם כל שעה עגולה!!! ועכיושעוד אחד (שוב זכר) בדרך..
      המצחיק והעצוב בו"ז הוא שמתרגלים לישון דפוק. לא האמנתי שזה יקרה אבל בסוף זה קרה…
      אני עוד מחכה שאחזור לישון נורמלי. אמנם עכשיו תודה לאלארוב הלילות לא מתעוררים בלילה מהילדים (בני 4.8, 2.3) אבל מתעוררים מהריון קשה.
      לא לישון זה קשה!
      שולחת חיבוק וכוחות
      מקווה שיועצת שינה תצליח לעזור"

  2. מרים ירובוי הגיב:

    שלום לך…
    כל כך מבינה על מה את מדברת!!!!
    התינוקי שלי נולד עם ריפלוקס, הוא היה משתעל עד חנק, אושפז פעמיים, בוכה בוכה, בוכה… אף אחד מלבדי לא נשאר איתו לבד.
    הוא היה במנשא עד גיל 4 חודשים והלילות…. אוי הלילות – הגענו למצב שהוא התעורר כל 40 דקות!!!!!!
    מה שאנחנו עשינו זה ככה,
    ראשית, הפסקתי לו הנקת לילה (הוא רצה אותי יותר מידי לילד בן 8 חודשים), כל פעם שהוא בכה בעלי ניגש אליו ונתן לו מים ומוצץ. הוא בכה המווווון, הוא ילד ממש עקשן, אבל גם אנחנו…
    זה עבד, הוא משך שינה לשעתיים ומשם משך עוד.
    יש לו ימים שהוא שוב חוזר ללילות של בכי, אבל כבר אמרתי – הוא עקשן, אנחנו יותר.
    מצאתי שחשוב לו מאוווווד סדר יום. ההנקות במהלך היום בלבלו אותו נורא ובצער רב גם אותן הורדתי וזה עבד.
    הוא ילד רגיש מאוד ואולי גם התינוקי שלך רגיש כזה.
    קחי לך שבועיים שבהם את זאת שמחליטה על סדר יום, את זאת שמחליטה מה הוא יעשה בלילה ותעבדי איתו יחד על הסדר יום "ברזל" הזה. הוא ירגיש ביטחון ואת תרגישי את השינוי.
    מסביבי אמרו לי, להיות גמישה. אני החלטתי שאני לא זזה מסדר היום שהחלטתי עליו (ויש לי עוד קטנה בבית) וזה עזר לו. הוא נרגע!
    תנסי.
    יחד עם זאת, אין כמו אינטואיציה של אמא, במקביל תבדקי אאת העניין הגופני. אולי בדיקות דם יוכלו לתת תשובות.
    אצלי כל פעם שבאתי לרופא והוא אמר לי שהכל בסדר, בסוף בבדיקות אחרות, התגלה אחרת – את יודעת טוב יותר מכולם!
    שיהיה בהצלחה.
    ואני מציעה לך יום אחד לצאת מהבית לישון אצל אמא ואבא – יום אחד, רק להתחזק ולחזור.

    • הכי אמיתית הגיב:

      מבינה מאד ומזדהה מאד…
      אני באמת בחודש האחרון משתדלת להקפיד יותר על סדר יום- אולי זה חלק מהגורמים שעזרו להקלה….
      אני חיה אצל ההורים ככה שיש תמיכה וזה באמת מרגיע
      תודה על הכנות והשיתוף!

  3. הי הכי אמיתית,

    נראה שעברו עלייך 10 חודשים בכלל בכלל לא קלים. אני מגיעה לפה עם הכובע של יועצת השינה. אני חודשת שליועצת שינה יש מקום של התערבות פה. יועצת שינה תוכל לעזור לך לסדר את הלילות. לשפר אותם בצורה ניכרת. יועצת שינה תכוון אותך ותדע לומר לך האם הוא הולך לישון בזמן, האם טקס השינה שלו עוזר לו לישון – או בדיוק ההפך, האם הרגלי השינה שיסתדם זקוקים להכוונה ולשיפור.

    זה נכון שלכל ילד יש טמפרמנט משלו – אבל כולם כולם צריכים לישון.

    אינני יודעת מהיכן את – אם תכתבי לי אוכל להפנות אותך ליועצת שינה מאזורך או לעזור לך בעצמי.

    מיכל

    • הכי אמיתית הגיב:

      היי,
      קודם כל המון תודה על הנכונות:)
      אני מאזור מרכז- פ"ת
      אשמח לפרטים

  4. עטרת אסור הגיב:

    אני כל כך מבינה אותך יקירה!!! הקטן שלי כבר בן שנה, ועדיין קם כל שעתיים בלילה וזה אחרי שהוא נרדם רק בסביבות 1,2 בלילה!!!, מה לא אמרו לי לנסות, ניסיתי הכל!!!!…ועדיין שום דבר לא עוזר…מצד אחד את מרגישה נפלא עם זה שאת מניקה אותו כבר שנה ,אבל כולם אומרים לך להפסיק עם זה כי אם הוא קם כל שעתיים אז החלב שלך לא מפסיק לו והוא רעב, ניסיתי מטרנה,והוא קם יותר בדחיפות ,ניסיתי דייסה הכל!!!, וכלום…אני עכשיו מנסה לגמול אותו מהנקה, וזה לגמרי מתוך יאוש…אני לא מירה אף אחת בסביבה שלי שהתינוק שלה מרגע שנולד צורך חלב כל שעתיים ואת בטח מבינה כמוני את התגובות החיצוניות… טוב לדעת שיש מי שנמצא איתך באותה סירה כך נוכל לחזק אחת את השנייה…

    • הכי אמיתית הגיב:

      וואו כמה שאני מבינה אותך ומחזקת את ידייך…
      אני מעולם לא הנקתי, אבל גם, ניסיתי הכל כולל הכל כולל הכללללל ושום דבר….
      נקווה לטוב…
      אשמח לשמוע איך מתקדמים הדברים אצלך ולעבור יחד את התהליך 🙂

  5. נעה גביש הגיב:

    וואו ספיר..חיבוק חזק לך…לא פשוט בכלל לגדל תינוקון כזה ועוד לגמרי לבד.
    מורידה את הכובע וקדה 🙂

    אני רוצה להציע רעיונות לעזרה מהעולם האלטרנטיבי…אם כבר ניסית אז דלגי על הצעותי ותמשיכי עם מה שמרגיש לך נכון.
    אבל אני פשוט מכירה כמה תינוקות עם אי שקט לא רגיל (אבל לא קיצוני כמ ושאת מספרת) שנעזרו עם טיפולים הומאופטיים או קרניוסאקרל, אפילו פרחי בך וגם רפלקסולוגיה נותנת המון…
    הטיפול יכול להיות רק לתינוק אבל לעיתים מטפלים גם באם.

    מה שלא יהיה ומה שלא תעשי את מוזמנת להתלונן מתי שזה נכון לך כי זקושי שלך חייב לצאת היכן שהוא
    וכאן זה ראה לי מקום טוב.

    עוד חיבוק לך וגם לו,כי אין לי ספק שיגדל להיות ילדון מקסים

    • הכי אמיתית הגיב:

      אשמח מאד מאד לשמוע וליישם רעיונות מהעולם האלטרנטיבי!! תודה:)

  6. טלי נחום הגיב:

    שלום לך הכי אמיתית!

    אתחיל ב- ואוו!!!
    נשמע כי עברו עליך חודשים לא קלים בכלל ועדיין עוברים…

    בעודנו בהריון אנו שומעות מכל כיוון על הקשיים הצפויים לנו כהורים אך אנו (לפחות אני) מנסות להתמקד בכל הדברים החיוביים (כדי שנוכל לשרוד את החודשים הארוכים בשפיות מסויימת…). ואז מגיעה הלידה שגם אותה אנחנו דוחקות הצידה כי יש לנו תינוק לטפל בו.
    ופתאום מגלות כי לא באמת קיבלנו לתפקיד ההורות, כי הרי אין דרך שבאמת ניתן להכין אותנו מראש לתפקיד הקסום, התובעני, הטטוטאלי הזה!

    וכן, כל אחת מאיתנו מתמודדת עם התפקיד בדרכה שלה, כמו שכל תינוק מגיב אחרת עם צאתו לאוויר העולם!!!

    אני שמחה לשמוע כי יש שיפור ניכר בתגובת בנך במהלך היום וכי את מצליחה גם להנות מהגוזל שלך – כי הרי אין אושר גדול יותר מהאושר שילדינו גורמים לנו. אומנם לא רצית לשים דגש על הלילות, אך אין להתעלם מכך – תינוק שישן טוב, הוא תינוק חייכן יותר, ערני יותר, פעלתן יותר, נינוח יותר וכמובן שהשינה הכרחית להתפתחותו התקינה!
    ומעבר לכך, השינה הכרחית לתיפקודך כאמא מאושרת, נינוחה, קשובה ואוהבת…

    מי כמוני יודעת כמה לילות ללא שינה יכולים לשבש את תפקודינו במהלך היום, בני עד גיל שנה וחודש היה מתעורר כל שעה וחצי-שעתיים והדרך היחידה להרדימו מחדש היתה הנקה (שלפעמים ארכה כמעט שעה עד שנרדם).

    היום, אחרי שבני הולך לישון בחיוך ובאופן עצמאי אני יודעת שאפשר אחרת, גם הורים לתינוקות יכולים (וצריכים) לישון טוב בלילה!!!

    את מוזמנת להיכנס לדף הפייסבוק שלי
    http://www.facebook.com/nahum.tali.sleep
    ולקרוא את הטיפים – אולי חלקם יעזרו לך וכמובן שאם את רוצה להתייעץ את מוזמנת להתקשר אלי למספר 052-3567820.

    המשיכי כפי שאת עושה (קשובה לעצמך ולתינוקך)!!!
    בהצלחה,
    טלי נחום
    יועצת שינה מוסמכת בשיטת "לילה טוב" מבית גנית פרג

  7. שרונה קאופמן הגיב:

    יקירתי,
    ריגשת אותי! מהסיבה שאני הייתי יכולה להיות זו שכתבה את זה לפני 10 שנים! הבת שלי בכתה המון, וגם ביום וגם בלילה ישנה לא יותר משעה וחצי רצוף! אבל בהדרגה זה פחת והיום היא ילדה בת 10 מאושרת! וגם אני כבר ישנה טוב…
    ובכל זאת אני רוצה להחמיא לך שאת רואה את הכוס המלאה כי לי היו ימים שלא ראיתי כלום! רק שחור ואפור.ועייפות אין סופית שהפך אותי לאדם אחר. מאחלת לך הרבה כוחות וסבלנות ואנשים תומכים מסביב!

    • הכי אמיתית הגיב:

      אני כל כך מכירה גם את הימים האלה…נתת תיאור מדויק שלהם!
      תודה:)

  8. אוסי הגיב:

    את באמת הכי אמיתית שאפשר,

    כל כך הזדהתי איתך במשפט שהישרדות אמיתי היא עם העייפות הגדולה עם הולדת ילד.
    אני בזמנו דימיתי זאת לסוג של עינוי פיזי ונפשי גם יחד.

    אני גאה בך כאם חד הורית לאם חד הורית, על היכולת להכיל הכל על הכתפיים שלך ולראות תמיד אור בקצה!!!
    מקווה שיש מי שעוזר לך מעט ומי כמונו יודע שמעט זה הרבה!!

    אני רוצה להציע לך דברים שעבדו בשבילי, עם זאת אני מבינה שניסית לא מעט וגם למעלה יש הצעות רבות, איני יודעת אם בכלל את מעוניינת בעצות… בכל אופן אשאיר זאת פתוח באם תרצי תמיד תוכלי למצוא את הדרך.

    תהני מהדרך, מהדברים הקטנים וגם הגדולים שאת חווה והמשיכי לחייך!

    • הכי אמיתית הגיב:

      תודה אוסי,
      אנחנו לא מכירות (עדיין…) באופן אישי ובכל זאת אני מרגישה אלייך קירבה עצומה
      כמו שראית בטח גם בתשובותיי למעלה- אני ממש עם אוזניים קשובות ואשמח לכל עצה ורעיון
      נהיה בקשר!

  9. עדי הגיב:

    היי הכי אמיתית,
    קראתי את דברייך ופשוט נמוגתי. אני חושבת שזוהי גדולתה של אם לומר את האמת מבלי לפחד מה יחשבו! אני מבינה לליבך ומזדהה איתך בצורה זו או אחרת.
    אני יודעת שעברה כשנה מאז הפרסום, אך מעניין אותי לדעת איך המצב היום ומעניין אותי בנוסף, חדעת, איזה טיפול או תהליך עברת? רשמת שהתחלת טיפול שכמובן השפיע על הקטן. אני מאוד אשמח לדעת איזה טיפול עברת… אני מעוניינת גם לחשוב אחרת ולא להתעסק בייאוש-כפי שכתבת.
    מקווה שתקראי זאת ותעני.

    • הכי אמיתית הגיב:

      היי עדי,
      ראשית אני ממש ממש שמחה לספר שהיום המצב הרבה הרבה יותר טוב, ההרדמות ממש קלות, יש שינה טובה ורציפה (עדין יש התעוררויות קטנות לפעמים, אבל ממש לא קריטי). אין ספק, שברגע שהעייפות מתחילה להסתדר- יש יותר אנרגיה ושמחה 🙂
      התהליך שאני עברתי הוא תהליך של אימון אישי, למדתי את התחום, עברתי תהליך בעצמי וכיום אני מאמנת שמתמקדת בעבודה עם נשים בכלל- ואמהות בפרט.
      הגעתי לתחום עם מעט מאד אמונה ואפילו…. די זלזלתי. הייתי פשוט במקום כל כך מיואש ועייף שכבר הייתי מוכנה לנסות הכל….. והיום, עשיתי הסבה מקצועית לתחום, אני יכולה לומר שהאימון הכניס לחיי אושר, צמיחה והגשמה ואני מאושרת ללוות נשים נוספות בדרך הזו….

  10. אוסי הגיב:

    היי הכי אמיתית
    אומנם עברו שנים אצלך
    אך מה שאת מתארת קורה אצלי היום….
    קשה מקווים לשיפור

    • בטח שהיה שיפור, שקרה אצלה בגיל שנה בערך (דיברתי איתה).
      באופן כללי, כדאי ללכת לרופא לשלול ריפלוקס וקוליק ומאוד כדאי להתחיל בדיקור, שמוכח כיעיל באיזון ובהפחתת הכאבים של התינוקות הקטנטנים. הדיקור עובד אצלם מאוד מהר והוא לא כואב.
      להתמודד עם תינוק שלא ישן בלילה ובוכה במשך היום, זה ממש ממש קשה וגם משפיע על המצב הרגשי. אני ממש מקווה שיש לך תמיכה מספיקה, מוזמנת להתייעץ איתי במידת הצורך.
      כדי להתחיל לקבל את התכנים החדשים שמתפרסמים באתר, כדאי שתירשמי כאן:
      http://www.medabrotimahut.co.il/%D7%91%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A9%D7%A8/

      לימור, יוצרת האתר.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כאן גרים בכיף? | הזוגיות המשתנה בעידן ההורות

מאת : רותי שלו

25 באוקטובר 2011תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

בפינה החדשה, 'זוגית או אי זוגית', נשים על השולחן את אחד הנושאים הלוהטים והטעונים ביותר בחיים שלאחר לידה – הזוגיות המשתנה. באיזשהו אופן, מסתורי כמעט, נוצר איזה מן כיס אוויר שכזה בכל מה שקשור ליחסים הזוגיים בעידן ההורות.

"סימנים של אוכל לפני בדיקת ההריון (הבטא)"- טיפולי הפריון שלי

מאת : רינה רונן

18 באוקטובר 20126 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

לרוב מטופלות הפריון, אחד הדברים הכי קשים בטיפול הוא 12 הימים שמחכים עם בטן מלאה (תרתי משמע) לבצע את בדיקת הבטא (בדיקת הריון) ולקוות שהפעם יש הריון.

ב-12 יום האלו אין מעקבים, אין זריקות, יש קיר טיפוס, אכילת ציפורניים ומריטת שיער (של הראש).

לכל השדים והשינויים

מאת : לי-את דנקר

18 בינואר 20133 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, מקצועניות מדברות

"שינוי", "שונה" איך שלא נקרא לשד הזה או "שינויים" כשמדובר בצמד שדים תאומים, הם יצורים המבליחים לחיינו מיום היוולדנו כאילו שגופנו או נשמתנו הם מסעדת גורמה משובחת, המכילה כל שדרוש לשד שרק הרגע יצא מן הבקבוק.

ומה הוא כבר יודע אם רק הרגע יצא? חוץ מאוכל הוא לא זקוק לדבר. כמו תינוק. רגע, אז מה חסר לנו בעצם כדי להתמודד עם שינוי, שהרי עם תינוק אנו יודעות בוודאות איך להתמודד ואם לא אז במי להיעזר כדי לדעת יותר. ומה ההבדל בניהם בכלל?