מחשבות לקראת הלידה

מאת : נורית מלאכי

4 ביוני 2011 | 3 תגובות

גם אני רוצה לצאת בריאה ובידיים מלאות, אבל הנשמה זועקת לי מבפנים שהיא יודעת, שהיא תדע מה לעשות, היא תדע איך לנשום ואיך להפעיל את הגוף הזה שיילד

מתוך הריון, יומן הריון

דברים שכתבתי לפני הלידה השלישית שלי:

שבוע 28, הזמן טס עד עכשיו, ועכשיו, הדבר היחיד שאני חושבת עליו, מבוקר ועד ליל, זו הלידה הקרובה. האם באמת הפעם אנצח את כל הסיכויים ואצליח ללדת לידה נרתיקית???

אני יודעת שגם אם הילדים שלי בחרו להיוולד בלידות קיסריות, זה לא אומר שאני פחות אישה, זה לא אומר שלא ניסיתי, וב"ה, שניהם בריאים, וילדים מקסימים. ברור לי שרק בעקבות 2 הניתוחים הגעתי לאן שהגעתי, למקצוע המדהים הזה של תמיכה, הכלה ואהבה ללא גבולות של נשים, ברור לי שרק 2 הניתוחים שלי הובילו אותי בדרך הזו למצוא את עצמי ואת ייעודי.

הנשמה.. היא לא נותנת מנוח…..

אני יודעת שכל לידה של אישה באשר היא, היא תיקון לנשמתי, אבל מכירות את זה, שהמוח יודע משהו, אבל הלב, הנשמה העמוקה ביותר, לא מוכנה לקבל זאת?? ככה בדיוק אני מרגישה. הנשמה.. היא לא נותנת מנוח…..

יש לי דולה מדהימה, גל, שמטפלת בי במסאז'ים. כבר שנה לפני שנכנסתי להריון, היא ואני יודעות שהיא תלווה אותי בלידה. היא מכירה את המצוקה שלי, דיברנו על זה כל כך הרבה, שהיא תגיע להיות איתי ממש מהציר הראשון, שלא אלחץ וארוץ לבית חולים כמו בלידה קודמת, שאוכל להישען ולהיתמך בבית, במקום הפרטי שלי, עד שיגיע הרגע שאין ברירה. והרגע הזה… אני פשוט מבועתת ממנו….

להגיע לחדר לידה, למקום המואר הזה, עם כל הרופאים שמאד מפחדים שמשהו יקרה, שרוצים לנתח, שפחות חשוב להם מה הנשמה שלי מרגישה, הם פשוט רוצים להוציא בעוד כמה ימים אימא ותינוק בריאים משערי בית החולים.

הנשמה רוצה לנצח את הפחד

ואני? גם אני רוצה לצאת בריאה ובידיים מלאות, אבל הנשמה זועקת לי מבפנים שהיא יודעת, שהיא תדע מה לעשות, היא תדע איך לנשום ואיך להפעיל את הגוף הזה שיילד, שלזה הוא נועד הגוף שלי, ללדת, לחוש כל ציר וציר, לזוז איתם, להתחבר….

אם רק יתנו לי את הזמן והמקום, הגוף הזה שלי יקשיב לה, לנשמה שרוצה ללדת, וישקיט את המוח שבדרך כלל מפקד עליו, וייתן רק לה שליטה. כמו שכבר אמרנו בקורס "השליטה האמיתית היא לדעת מתי מותר לשחרר ולאבד שליטה. השליטה התמידית היא פשוט פחד".

הנשמה הזו, שרוצה כל כך ללדת, רוצה לנצח את הפחד, רוצה להסתכל לו בעיניים ולהגיד "כן, אני יכולה, ואם אתה לא מתכוון לעזור, לפחות לך ואל תפריע".

ואני, מסתובבת בלילה במיטה, ורק חושבת עליה, על הנשמה הזועקת שלי, שרוצה ללדת , ומתפללת שהדולה המקסימה שלי תדע למצוא אותה ולהפעיל אותה, כי אני יודעת שמתוך הפחד לאבד שליטה, אתנגד לה, ולא אקשיב לה, כי מי מאיתנו לא מפחד מאיבוד שליטה?????

סיפור הלידה השלישית שלי- מחר.

* נורית מלאכי-  אמא ל-3 מקסימים, דולה ומדריכת הכנה ללידה,  054-2429622, mailto:maldoula2@gmail.com

* לקריאת סיפורי לידה.

3 תגובות ל- “מחשבות לקראת הלידה”

  1. ענבר אופק הגיב:

    נורית איזה יופי לבטא את התחושות שלך לפני הלידה
    בצורה כה מוחשית ומורגשת.
    ממתינה לקרוא את סיפור הלידה שלך
    חג שבועות לבן ושמח 🙂

    ענבר אופק
    מדריכת הכנה ללידה
    תומכת לידה
    0523701137

  2. קארו אודליה הגיב:

    אחותי היקרה , ההשראה שלי ללידה השניה שלי …שבזכות אמונתך בי הצלחתי ללדת לידה רגילה -מה שלא קיבלתי מהצוות הרפואי כל ה-9 חודשים.
    ריגשת אותי …אפילו שעכשיו את כבר אחרי ,אומנם ניתוח קיסרי אבל לראות אותך עם עומר זה האושר הכי גדול.
    בעקבות כל מה שעברת ,הניסיון הרב גם מבחינת הידעוגם מבחינה פיזית, הרצון, האמונה ,המילים המוחשיות כל כך…את תהיי דולה מצוינת ,מלווה שהיא כמו חברה כמו אמא ..
    נשיקות וחיבוקים

  3. נעה גביש הגיב:

    אהבתי מאוד את המשפט מהקורס שלך ""השליטה האמיתית היא לדעת מתי מותר לשחרר ולאבד שליטה. השליטה התמידית היא פשוט פחד". נפלא!

    מאוד מקווה שהפעם הצליחו הנשמה והמוח להשלים עם הלידה כפי שיצאה לפועל }{

    זה היה ממש לקרוא את נסכי נשמתך

    מקסים
    }{

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דולה שמדולה

מאת : אבא בתול

6 בפברואר 20116 תגובות

מתוך דולה, הריון

מילא קורס הכנה ללידה, אבל דולה ?! זה כבר באמת מוגזם, מה אני צריך מישהי שתתרוצץ לי בין הרגליים בחדר הלידה ? כאילו שלא מספיקות לי המיילדות, אני לא צריך עוד בחורה שאנטי באנטי שתדליק לי קטורות ותטמטם לי את המוח על צ'קרות ונשמות שנפגשות להן.

ביום שבו נולדת

מאת : שירלי יהלום

15 בדצמבר 2012תגובה אחת

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

עם השנים נפערה תהום בינינו. תהום שלא ראיתי או לא רציתי לראות עד בעצם אותו יום משפחה בביה"ס. שבו כל הילדים רצו להורים לחיבוק, ואתה- לא הסכמת. הייתי האמא היחידה שעמדה מיותמת ללא חיבוק מהילד שהיא כל כך אוהבת ולא מבינה למה.

גדלת להיות ילד מקסים חכם ורגיש, שיודע לעמוד על שלך, ולהתעקש על דרכך. וזו כנראה היתה המתנה הגדולה שלך אליי. מתנה שהבנתי רק מהמסע שעברתי. לא איפשרת לי להפוך אותך למי שאני רציתי. למי שאני כיוונתי אותך.

ההנקה וההתייחסות לשדיים מושפעים מאלמנטים תרבותיים

מאת : שלומית ארד

24 בפברואר 201125 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ההנקה תוקפת את ההורים ובעיקר את האמהות בתקופה הכי רגישה ומטלטלת בחייהם. היא מחוברת לקשיי ההורות, לקונפליקטים, שיש לנו, ההורים בתרבות המערבית, כמו חיבור של תאומים סיאמיים….