בעקבות הצעת החוק לעידוד הנקה, כתבתי מכתב לח"כ דני דנון. הנה הוא לפניכן:
12.07.11
עבור:
ח"כ דני דנון
כנסת ישראל, ירושלים
הנדון: הצעת החוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות, התשע"א–2011
שלום רב,
שמי לימור לוי אוסמי ואני מנחת קבוצות לנשים אחרי לידה ובעלת האתר 'נשים מדברות אמהות', בו נשים מבטאות את רחשי ליבן בתקופת תהליכי הפוריות, הריון ולידה ואמהות.
ברצוני להתייחס להצעת החוק שלך הנוגעת לעידוד ההנקה, בעיקר לסעיף 5 בהצעה זו, המתייחס לנהלים החדשים במתן תרכובות מזון ליילודים בבית חולים:
(א) בית חולים לא יזין יילוד בתרכובת מזון לתינוקות אלא אם כן אישרה זאת האם בחתימה על גבי טופס שיקבע השר.
(ב) טופס כאמור בסעיף קטן (א) יכלול מידע לעידוד הנקה, כולל מידע על יתרונות ההנקה, מידע על התופעות והמחלות שההנקה מקטינה את שכיחותן ומידע רלבנטי נוסף כפי שיקבע השר.
אין לי ספק שהכוונה העומדת מאחורי ההצעה לעידוד הנקה, הינה כוונה טובה שמטרתה להיטיב עם בריאותן של תינוקינו, אך ברצוני להסב את תשומת ליבך שההצעה הפרקטית לעידוד הנקה, כפי שהיא מתבטאת בסעיף 5, נתפסת כפוגעת ו/או לא יעילה מבחינת נשים רבות.
מציאות ההנקה בישראל עבור נשים שמניקות ואינן מניקות היא מציאות בעייתית ולא פשוטה ולכן אני מוצאת לנכון לחשוף אותך לרחשי ליבן של הנשים, כפי שאני מתוודעת אליהן בקשב ועניין. אני סבורה שמתוך רחשי ליבן של הנשים, תוכל להבין באיזה מקום הצעת החוק לעידוד הנקה מעלה כעס בחלק גדול מהנשים.
המציאות הישראלית עבור נשים שמעוניינות להניק
נשים רבות בישראל רוצות להניק, מעוניינות להניק, אוהבות להניק ומאוד רוצות להצליח להניק. בכאב רב הן מספרות על מציאות ישראלית לא פשוטה, שאינה מאפשרת להן להצליח בהנקה.
כפי שאתה וודאי יודע, למרות שההנקה הינה תהליך ביולוגי, היא כרוכה בקשיים רבים ומצריכה הדרכה והכוונה טובה ומקצועית, על מנת שתתבסס ותצליח. מכיוון שההנקה היא כה קריטית ובריאותו של התינוק תלויה בה, אמהות צריכות הדרכה כבר בימים הראשונים של התינוק, עוד בזמן השהות בבית החולים. כאשר ההנקה נתקלת בקשיים ובעיות שאינן נפתרות בבית החולים, ניתן תמ"ל ליילודים, מה שפוגע ביכולת להמשיך להניק.
למרות החשיבות הגדולה בהתבססות ההנקה כבר בימים הראשונים בחיי התינוק, ישנם מספר פרמטרים שמפריעים לה להתרחש ופוגעים בהנקה בצורה משמעותית:
* הפרדת התינוק מאמו לאחר הלידה– בבתי חולים רבים, התינוקות מופרדים מאמותיהן לאחר הלידה לשם בדיקות רפואיות למיניהן. הפרדה זו מפריעה לחלקן בהתבססות ההנקה.
* מתן תמ"ל לאחר ניתוח קיסרי ללא אישור האם– ישנם בתי חולים שמעניקים תמ"ל ליילודים לאחר ניתוח קיסרי, ללא אישורה של האם.
* תקינה נמוכה לאחיות מדריכות הנקה בבתי החולים– בבתי חולים רבים אין מספיק תקנים לאחיות שעברו הדרכה בהנקה, כך שזמינותן לאורך היממה והזמן שהן מקדישות לכל יולדת הינו מועט במיוחד. כאשר אין מספיק תקנים להקדיש את הזמן הדרוש לכל יולדת לפיתרון בעיות בהנקה, ההנקה לא יכולה להצליח.
* הכשרה מקצועית לא מספקת למדריכות הנקה בבתי חולים– ישנם בתי חולים בהם צוות האחיות המוכשר לעזור בהנקה, אינו עבר הכשרה מקצועית ארוכה מספיק ובשל כך אין להם די כלים, ידע ומקצועיות (בנוסף לזמן, שהוזכר בסעיף קודם), על מנת לאתר קשיים ובעיות בהנקה ולהעניק פתרונות מתאימים ליישום ההנקה בפועל.
לעיתים, כאשר יש בעיות הנקה שעל פניו נראות לא פתירות, הפיתרון המהיר והנוח מבחינת האחיות והאמהות הוא להעניק ליילוד תחליף חלב ובכך פוגעים באפשרות להניק.
* הכשרה מקצועית לא מספקת בהנקה לרופאים– לחלק מהרופאים במחלקת תינוקות בבית החולים חסר ידע מעשי ומעודכן בהנקה ועל כן, הם לעיתים מעניקים הנחיות הנקה לא מעודכנות לאמהות, המפריעים להתבססות ההנקה או אף גורמים להפסקתה.
* חסרים תנאים מתאימים להנקה: ברוב בתי החולים אין תנאים מתאימים להנקה: כסא, מרחב, פרטיות, משאבה ועזרים טכניים שונים התומכים בהנקה. אמנם בבתי החולים ישנו חדר הנקה, אך לא לכל האמהות נוח להניק שם וחלקן גם אינן מסוגלות לקום מהמיטה. בחלק מבתי החולים אפילו החלוק אינו נוח או מותאם להנקה.
הקשיים במציאות הישראלית לאמהות המעוניינות להניק, אינן נגמרים בבית החולים:
* מידע מוטעה ולא עדכני מצוותים רפואיים– עם יציאת היולדות מבית החולים ובמפגשן עם אחיות לבריאות הילד ורופאי ילדים, רבות מהן נפגשות עם לא מעט מידע מוטעה ולא עדכני לגבי בעיות הנקה, בשל העדר ידע בפרקטיקה של ההנקה.
לדוג', לעיתים, כאשר רופאי משפחה או אחיות לבריאות הציבור נתקלים בבעיות הנקה שכיחות כגון, עלייה קטנה מדי במשקל היילוד, פטרייה אצל היילוד ובפטמת האם, דלקות בשד, לשון קשורה ואתגרים אנטומיים שונים, הם מנחים להפסקת ההנקה ומעבר לתמ"ל, למרות שהבעיות הללו פתירות.
* אין פינות הנקה במקומות ציבוריים– אמהות מניקות המעוניינות, באופן טבעי, לצאת מהבית נתקלות בקושי להניק באופן פומבי. היום אין חקיקה המחייבת להקצות שטחים נעימים להנקה במקומות ציבוריים כגון קניונים. עובדה זו מקשה על ההנקה.
* סבסוד זניח של ייעוץ הנקה פרטי– בשל הרצון הרב של אמהות להניק, ובשל הקשיים הטבעיים שיש בהנקה והתמיכה הלא מספקת בהנקה בבית החולים, נשים נאלצות לשלם מכיסן הפרטי עבור ייעוץ הנקה, שעלותו נעה בין 300-500 ₪. ההחזרים מקופות החולים הם זניחים (כ 50 ₪).
* סבסוד לא מספק של ציוד עזר להנקה– נשים רבות המעוניינות להמשיך ולהניק, שואבות חלב אם, על מנת שתינוקן יוכל ליהנות ממנו גם בהיעדרן. עלותן של משאבות אלו וציוד עזר נוסף להנקה מסובסד בחלקו ועדיין נותר גבוה מאוד ואינו נגיש דיו.
כפי שאתה מבין, אין צורך בחוק לעידוד הנקה כדי לעודד נשים להניק, כי מה שמונע מרוב הנשים להניק הוא העדר תמיכה, הדרכה ותנאים מספיקים להנקה גורמים להן להפסיק להניק, למגינת ליבן.
המציאות הישראלית עבור נשים שאינן מעוניינות להניק או בחרו להפסיק להניק
ישנן אמהות לא מעטות שבוחרות לא להניק. אלו אמהות שמכירות, יודעות ושומעות על יתרונותיה של ההנקה ובכל זאת מעדיפות שלא להניק מסיבותיהן האישיות. פעמים רבות נשים אלה מרגישות שחסרונותיה של ההנקה עולים על יתרונותיה ועושות בחירה שקולה שלא להניק. יש גם נשים שבוחרות שלא להניק בגלל שהן מרגישות שאקט ההנקה אינו מתאים להן, ללא קשר לחסרונות הויתרונות.
מנקודת מבט של חלק מנשים אלו, החוק לעידוד הנקה בסעיף 5 מבטא התערבות אקטיבית וחדירה לפרטיות. ההנקה הוא נושא פרטי, אישי וגופני ואין האישה צריכה לחתום על סעיפים וחוזים אם היא בוחרת שלא להניק.
עבור נשים שבחרו להפסיק להניק בשל קשיים בהנקה, המציאות הרגשית מורכבת שבעתיים. רבות נושאות איתן את הרצון להניק ולתת לתינוקן את הטוב ביותר ומרגישות שנכשלו במשימה הראשונה שלהן כאמהות. תחושה זו מתחזקת, נוכח האווירה החברתית בישראל, המתבטאת בחוק לעידוד הנקה, שרואה בהנקה את המזון הטוב ביותר לתינוק,מעודדת הנקה וגורמת רגשות אשמה קשים.
ההנקה אינה רק האכלה. היא עומדת בבסיסו של קשר אם-תינוק, היא מעניקה את הביטחון האימהי, היא בעלת משמעויות גדולות עבור אמהות. אמהות המתקשות להניק, חוות לעיתים את הפסקת ההנקה כמשבר של ממש. התערבות ממשלתית בדמות החוק לעידוד הנקה בנושא כה רגיש ופגיע בחייהן של נשים אחרי לידה, ללא הרגישות והגישה המתאימה, עלולה להחמיר עם מצבן הרגשי של נשים אלה.
מדוע יש לבטל את סעיף 5 בהצעת החוק לעידוד הנקה?
מציאות ההנקה עבור נשים בישראל, מניקות ושאינן מניקות, היא מורכבת. נשים הרוצות להניק, נתקלות בהיעדר תמיכה והכוונה מספקת ואילו אלו שאינן מעוניינות להניק או אלו שבחרו להפסיק להניק, 'נהנות' מלחצים חברתיים ורגשות אשם, המקשים על ההסתגלות לאמהוּת. אני סבורה שמרע את תנאיה של האישה היולדת.
ראשית, במידה ותנאי בית החולים המפריעים להנקה (כפי שפירטתי) לא ישתנו, טופס חתימה של האם על הנקה לא יעזור. גם היום אמהות רבות מעוניינות בהנקה בלבד, אך בשל תנאים שאינם תומכי הנקה בבית החולים היא עוברת לתמ"ל. האם חתימה על רצון בהנקה תפתור את קשיי האם להניק ויימנע ממנה להזין את תינוקה בתמ"ל כאשר הוא לא מצליח לינוק?
שנית, העלאת מודעות לנושא מסוים אינה נעשית ב'אינסטנט', אלא תהליך איטי וסבלני. איני בעד עידוד הנקה ללא הצגת חסרונותיה, אך גם אם זוהי המטרה הממשלתית, סביר שמתן המידע אחרי הלידה באופן חד פעמי לא יישנה את דעתה של היולדת, שאינה מגיעה 'טבולה ראסה' ללידה. ישנם דרכים מגוונות וענפות לעידוד ההנקה, במסגרת תקופת ההיריון ולפניו. אין צורך לחכות ללידה לשם כך.
שלישית, גם אם יש רצון לקדם רק את יתרונות ההנקה ויש ליידע את היולדת בכך מיד אחר הלידה, בעיניי מידע כזה הוא כדבר הכתוב על הקרח. לאחר הלידה, נשים נמצאות במוצפוּת רגשית ואינן נמצאות בפניות רגשית ושכלית לקלוט מידע חדש שאינו ידוע להן.
רביעית, הצעת החוק לעידוד הנקה מגבירה את הלחץ, הקיים ממילא, על הנקה. התערבות ממשלתית בנושא כה רגיש ופגיע בחייהן של נשים אחרי לידה, ללא הרגישות והגישה המתאימה, עלולה להחמיר עם מצבן הרגשי של נשים ולפגוע בהסתגלותן לאמהוּת. בנוסף, עלול ליצור אפקט בומרנג של אנטי- הנקה, בשל הלחץ הגובר.
חמישית, בהתייחס לסעיף 4 (2). כאמהות, ברצוננו לדעת איזה סוג של תחליף חלב מוענק ליילדנו בבית החולים ולהחליט האם אנחנו מעוניינות להעניק לו זאת. אני מאוד מבינה את הצורך למדר את חברות התמ"ל, אך יש למצוא דרך ליידע את ההורים בסוג התמ"ל הקיים בבית החולים, מכיוון שזו זכותנו הבסיסית.
שישית, ובעיניי המשמעותי מכל! ההנקה אינה רק עניין המקדם את בריאותו של התינוק, אלא הוא קודם כל עניין פרטי וגופני של האישה בלבד ואין לכנסת או למדינה דריסת רגל גסה בתוך המשפחה, המפקיע את זכותנו להחליט באופן פרטי ואישי, ללא התערבות בוטה, על אופן האכלת ילדינו.
אנא, מיצאו את הדרכים לעודד את בריאות הילדים בצורה של חינוך, בחירה, מתן כבוד לבחירות השונות, והתרחקו מכניסה למרחב הפרטי שלנו. ההנקה היא מרחב פרטי ולא ציבורי, בואו נשאיר אותו ככה.
להלן דבריהן של מספר נשים החברות בדף הפייסבוק של 'אתר נשים מדברות אמהות' בנוגע לסעיף 5 בהצעת החוק לעידוד הנקה:
".. במידה ובלידה הבאה אני לא אניק, אני לא מתכוונת לחתוםעל שום טופס …זה התינוק שלי הוא באחריותי ואני אקבע מה טוב ונכון לו… לא יעלה על הדעת להחתים אימהות על טופס כמו פושעות או חסרות אחריות"
"…לחתום על טופס אישור לתמ"ל כאילו שאתה מאשר לתת לתינוק שלך משהו פחות טוב או פחות בריא זאת יהירות וחוצפה. כל אחת עושה מה שנכון לה"
"… אין בהצעת חוק הזו בעצם כלום לדעתי, כי זה לא ישנה את המצב הקיים. מי שלא רוצה להניק, זה לא ימנע ממנה להאכיל בתמ"ל"
"…תפקיד האמהות הוא ממילא כרוך ברגשות אשם ולאחר הלידה את מוצפת הורמונים. אסור לנו להכביר על האשה את העומס הרגשי בטופס שבו היא מקבלת אישור ממשלתי לא להניק, תוך פירוט המחיר שתינוקה ישלם"
"…למה סוגיית ההנקה והשדיים שלי באופן ספציפי, הם נושא לדיון ציבורי?".
"… צריך לסמוך על האמהות שהן יודעות מה הן עושות. בדיוק כפי שלא יחתימו אותך על מסמך לפני כל פעם שאת נותנת לילד ביסלי או גמדים…"
לאור כל האמור לעיל, כולי תקווה לביטולו של סעיף 5 בהצעה זו ולשינוי כולל במערך התמיכה בנשים המניקות.
אשמח לעמוד לרשותך בעת הצורך,
לימור לוי אוסמי,
יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'
עוד אמהות כותבות:
הצלחתי לגמול מהנקה וזה לא היה נורא/ שותפה למסע שלו
הנקה: האישה שמאחורי הפיטמה/ שירה דרוקר
ח"כ דנון, מה הקשר בין הצעת החוק שלך לעידוד הנקה ?/ אוסי הורביץ
גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.
לדף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות