מה בין המחאה החברתית לדיכאון אחרי לידה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

31 ביולי 2011 | 11 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי

 

המחאה החברתית שאנחנו נוכחות לה, היציאה הזאת החוצה ממה שהיה שמור עד כה למרחב הפרטי האישי, המשפחתי, הביאה אותי לחשוב על הדיכאון אחרי לידה והאפשרות לעשות גם שם שינוי.

הכוונה המקורית היתה לכתוב על זה, אבל הדבר ביקש להצטלם, ללא התרעה מוקדמת.

מתנצלת על האיכות של התמונה והקול ומתרגשת על מימד החדש הזה לתקשורת.

אשמח לשמוע אתכן, כמובן,

לימור

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.  הבלוג שלי

אפשר ליצור איתי קשר במייל, אני תמיד עונה  medabrot.imahut@gmail.com

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

קריסה אימהית / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים.

הולדת תינוק היא מאורע שמח- אבל גם לא/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה נשים.

אני מתחרטת שהבאתי את ילדי לעולם / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות

נושאים קשורים :

11 תגובות ל- “מה בין המחאה החברתית לדיכאון אחרי לידה ?”

  1. אוסי הגיב:

    לימורי יקרה,

    נשיקות נשיקות נשיקות, במשפט הראשון שלך חשבתי על מה שעניתי לך לפני כמה דקותף לפני שצפיתי בדבריך לגבי החשיפה: "בזמן הצילום זה היה קשה אח"כ מעצים" וזה פשוט התחבר לי למשפט שלך לגבי המחאה.
    אח"כ בהמשך דבריך חשבתי שאת היית פורצת דרך בהקמת האתר הזה ובהמשך אכן הזכרת זאת.
    דבריך בהמשך פשוט מעצימים מאוד ואני מתחברת אליהם מאוד.
    אשמח ל"העיר" את הקבוצה הקטנה שהקמנו לאחר התערוכה, בואו ניפגש ונעשה!!

    אני מרגישה שזה בדמי.

    אוהבת אותך על ההבחנות שלך הן מדוייקות ואני מתחברת אליהם מאוד.
    כל הכבוד
    אוסי

  2. לימור יקרה, אני מאוד מזוהה ומרוגשת מהדברים שאמרת, בחוויה שלי אני אדם שתמיד עושה קודם כל בדק בית רציני, כך גם התייחסתי לחוויה שעברתי לאחר הלידה, מאז תחילת המחאה התחלתי לחשוב על איך יכול היה להיות לי עם התנאים היו שונים ואני מוצאת שהיה יכול להיות הבדל גדול מאוד, גם אני חווה את תחושת ההקלה שבנורמליות, את השמחה בשיתוף בצרת הרבים הזאת שנקראת לא לסגור חודש… כל כך חשוב. תודה לך על דברים מאוד נכונים ומדויקים. אגב
    הצילום מקסים ומרענן ותמיד כיף לראות אותך 🙂

  3. דפני דנון הגיב:

    אהובה כל הכבוד על הקפיצה למים! מאוד אהבתי כל מה ואיך שאמרת, ואמנם זה לא העיקר אבל חייבת לציין שאת עוברת מסך מעולה 🙂 קדימה לתכנית בוקר!

  4. תודה יקרות, חברותיי למסע 🙂

  5. תמר קלר הגיב:

    הצפת בי את כל הרגשות וההתנהגויות גם יחד,
    בכי, אושר, התקוממות, תקווה, התחדשות …
    נגעת באמת כל כך גדולה ושום דבר אינו מקרי,
    זה לא מקרי שבשנים האחרונות יותר נשים משמיעות את קולן בדרכים שונות ,את כאבן ואת הזעקה ובמקביל יוצאות לרחובות ומוחות.
    וכן, זה מעודד ומפיח תקווה כי השינוי המיוחל הוא כבר מעצם התהליך.
    העשיה שלנו היום היא סלילת הדרך לבנותינו ולבנינו ולדורות הבאים של הנשים ובכלל של החברה כולה.
    חזקי ואמצי …וכהמשך לעשיה שלי וכחלק בלתי נפרד מהוויתי ושלמותי כיום..אני מוכנה ורוצה לפעול ביחד עם אוסי למסע ההתעוררות.

    • תודה תמר, חיכיתי לתגובתך 🙂
      היום הגיעה אליי תובנה משמעותית- אני צריכה שותפות לדרך. לא רק מהמקום של ההעצמה, כמו שהיתה לנו בפגישת בית הקפה, אלא באמת שותפות מגובשת יותר לאורך זמן.
      אני צריכה להתבשל עם זה כמה ימים לגבי הצורך המדויק שלי ואצור איתכן קשר. נראה לי שלכולנו זה יכול לעזור בכך שכל אחת מאיתנו תתן את חלקה.
      היום, יחד עם כל התמיכה שקיבלתי על הסרטון, הרגשתי לבד במערכה, למרות שאני יודעת שאני ממש לא לבד, אני איתכן.
      אני צריכה להרגיש את זה קצת יותר ולבדוק מה בדיוק אני צריכה. מרגיש לי שגם אתן צריכות את זה וזה כיף לי מאוד על זה שפגשתי אתכן.

  6. תמר קלר הגיב:

    ממתינה בסבלנות 🙂

  7. אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

    הגבתי לך גם בפייסבוק,,,,אך בא לי למור לך תודה גם כאן, את כל כך צודקת , בהחלט צודקת……
    כל הכבוד לימור אהובה, וואהו כל כך נכון צודקת בהחלט , גם אני חושבת כך הבדידות הזאת …רק מי שילדה והיא לבד יכולה להבין…..הסברת יפה מאוד ודיברת באופן ברור, את נהדרת, אני מרגישה כמו נמלה הכל על גבי ותמיד הכל בסדר…..יש זעקה בליבה של כל אח זעקה אילמת….

  8. מיכל הגיב:

    כל כך התחברתי למילים שלך. בדרך כלל אני לא מגיבה, אבל הרגשתי שאני חייבת. גם על האומץ להיחשף ככה, במילים ובמראה ובכל השלם שלך.
    אבל לא רק.
    חודשים אני לא רואה חדשות, באמת. ועכשיו המחאה הזו מרתקת אותי. יש לי צמרמורות אמיתיות בכל הגוף כשאני רואה את המסות של האנשים (בעוד אני שומרת על הילדים כדי שבן זוגי יהיה שם). יש לי צמרמורות כשאני מרגישה איזו התעוררות תודעתית אמיתית, סוחפת.
    וכן, אולי כולנו נוכל לגמור את החודש בקרוב וגם להנות בדרך. למה לא?

  9. תודה תודה תודה לכולכן,
    הפוסט המצולם הזה והכנס שהייתי בו היום בכנסת העלה בי המון מחשבות ומקווה שאתפנה לשתף אתכן בהם בהקדם.
    נשיקות לכולכן !!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה- חברותיי ללא די

מאת : תמר קלר

7 בפברואר 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, חברות ובדידות, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

חברתי קרן הסבירה לי שככל הנראה יש לי דיכאון אחרי לידה ושתי חברות שלה עברו את זה. סירבתי לשמוע..צחקתי ממבוכה, מחוסר ידיעה, מפחד של אי הידיעה, ואז היא התחילה ל"איים" עלי שאם לא אגש לרופא מיידית היא תצא באמצע העבודה ותבוא לקחת אותי בעצמה.

שחברה שלי תצא באמצע העבודה בשבילי ??? בגללי ???

ישנן סיבות רבות שמהן יכולה לנבוע הכמיהה ללידה טבעית

מאת : קרן פרידמן גדסי

8 ביוני 2014תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

לא מזמן ליוויתי לידה שהתפתחה מאד מהר. בפגישות שלנו לפני הלידה היא אמרה שהיא בדרך כלל שקטה ולא מביעה את מה שהיא מרגישה ושחשוב לה בלידה הזו לא להיות עצורה. ההתפתחות המהירה של הלידה לא הותירה ברירה אלא להגיב לאינטנסיביות ולעוצמות – מה שגרם לה לצעוק ולנהום ולזוז במהירות וחופשיות – ונזכרתי כמה בדיוק הדבר הזה מרגש ומשמעותי לי.

רגעים קטנים של אושר (וגם קושי) אחרי לידה

מאת : אמא של שירה

2 בנובמבר 20108 תגובות

מתוך אחרי לידה, קושי אחרי לידה

אבל לפעמים, כמו היום, קשה לי. קשה לי כל כך כשאת בוכה אליי ורוצה אליי, אפילו בוכה אצל אבא. אז ברחתי לאמבטיה ובכיתי. נשברתי לרגע. רציתי את אמא – את סבתא, שתבוא ותעזור, שתחבק, שתאהב, שתנשק ותנחם אותי – כי גם לי קשה. ואז חשבתי שאולי לא חוויתי דיכאון לפני או אחרי לידה אולי אני חווה אותו עכשיו?

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)