חופשי זה לגמרי לבד

מאת : ליטל אוהב ציון

29 באוגוסט 2011 | 8 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

אז הנה הוא הגיע, אחד התאריכים היותר האהובים עליי בשנה, האחד בספטמבר !

במחשבה שנייה, הניסוח לא מדויק.

זה לא שהוא הגיע, אלא שאני הצלחתי להגיע אליו….

אמנם הגעתי באפיסת כוחות, זוחלת על גחוני, סופרת את הדקות, מרוטת שיער ראשי ומלאת שערות רגליי, כי למי בכלל יש זמן לשעווה…אבל הצלחתי !

 

בשנה שעברה הייתי דיווה. לאחר פיזור הילדים בגנים, נכנסתי הביתה ופצחתי בשירה בקולות רמים וצרודים "אני ניצחתי" של דנה אינטרנשיונל, והשנה, בקולות קצת פחות רמים, בכל זאת יש תינוקת קטנה בעגלה, פצחתי בשירה עליזה  בשיר "חופשי זה לגמרי לבד" של פוליקר:

 

"24 שעות ביממה,

מנסה למצוא לילדים תעסוקה

והצלחתי ללמוד בעל פה,

שאחד ואחד זה בעצם הרבה.

 

24 שעות ביממה,

טעות חזרה בטעות על עצמה

כשניסיתי לצאת איתם מהבית

וכולנו ברגע נטפנו כמו מים.

 

חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד…

 

24 שעות ביממה,

הטלוויזיה בבית שלנו, עבדה

והצלחתי ללמוד, לזכור ולראות,

ערוץ דיסני ולוגי ואפילו את הופ.

 

24 שעות ביממה

הבית נראה כמו אחרי מלחמה,

הרמתי ידיים יחסית די מהר

הכביסות יחכו שום דבר לא בוער.

 

חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד…"

 

ובעודי מארגנת את הבית, נהנית מהשקט שאחרי הסערה, מפזזת בין כלים לכביסות ומפזמת את המנון החופש הגדול הנ"ל, כנראה כל כך נהינתי שלא שמתי לב שראש השנה בפתח.. ויום כיפור…וסוכות…ושבגן מועצה, לא כמו בגן פרטי, אין כל כך הרבה התחשבות באמהות עייפות…..

נפגש בשנה הבאה.

שנה טובה !

 

לבלוג של ליטל אוהב ציון

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

דיכאון כיתה א'/ מאיה הובני

אמא עולה לכיתה א'/ אושרה לין מזרחי

אמא בקליטה / הילה גלסר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

8 תגובות ל- “חופשי זה לגמרי לבד”

  1. טוב שנגמר אוטוטו..

  2. נחמד שעוד יש לך חוש הומור אחרי ה"חופש" המתיש הזה…
    ובנימה קצת יותר רצינית – בנות, אתן לא חושבות שהגיע הזמן למצוא פתרון לעניין החופש הזה? יש כאן בעיה אמיתית (מעבר לכך שהילדים עולים על העצבים…) – מה עושים כשלילדים יש כל כך הרבה חופש, ואנחנו צריכים לעבוד? מישהו כניראה שוכח שלילדים האלה יש הורים, שצריכים לפרנס אותם, ושאת הבוס שלהם לא ממש מעניין החופש בגן או בבית הספר. לא הגיוני שיהיו כאלה חופשות ארוכות, בלי פתרון חלופי נורמלי.
    חייבת להיות התאמה בין חופשות הילדים לחופשות שלנו. עד מתי נבנה על טובות וקומבינות כדי להעביר את החופש הזה? שלא לדבר על כמה כסף שעולות לנו כל הקייטנות / בייביסיטר / "בילויים" בחופשה?

    • שותפה לתחושה שיש כאן בעיה אמיתית.
      אני יודעת שיש ארגון בשם "הורים עובדים לשינוי" שמטרתו לשנות את המצב הקיים, אך לא יודעת איך העשייה שם מתפתחת.
      יש משהו שעולה בך שהאתר יכול להוות פלטפורמה עבורו ?

  3. מיטל הגיב:

    מ ק ס י ם !!!

    כל הכבוד על היכולת לכתוב בהומור על חוויה כ"כ מתישה ומעייפת ויחסית (עם כל הכבוד להורות שלנו -) מתסכלת קצת.

    בהצלחה לכל הילדודס ולנו – האמהות – שיהיה לנו בכיף……

    לפחות עד חופשת ראש השנה…..(:

  4. אסתר דסקל הגיב:

    כמו תמיד כותבת יפה עם הרבה הומור אבל איפה הסבתא שנתרמה למאמץ???

    • ליטל אוהב ציון הגיב:

      אל תדאגי סבתא, זה נכתב שנה שעברה, השנה אני לא מצליחה עדיין למצוא את ההומור….מבטיחה לכתוב טור שלם על העזרה שלך אפילו שאת בורחת לי עכשיו לחודש להודו….

  5. שגית הגיב:

    מקסימה!

  6. גיסתך המעריצה הגיב:

    כרגיל, כל כך מדוייקת!!!!
    חופשי זה לגמרי לבד, ואיתך אני רוצה חופשי ביחד!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך גירוד ועקצוץ הצילו את התינוקי שלי ?| גרד של סוף ההיריון PUPPP

מאת : אמא ענבר

18 ביולי 201114 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הכול התחיל כשבוע וחצי לפני הלידה, בתחילת חודש נובמבר. התל"מ היה 24.11.09, יום לפני יום ההולדת של אבא. מחלה זוועתית של "גרד של סוף ההיריון" (PUPP) תקפה אותי בכל הגוף. גירודים בלתי נשלטים, פצעים כואבים ושום תרופה לא עוזרת להרגיע.

הסבל היה רב מאד. במקום שמחה והתרגשות על כך שהריוני עומד להסתיים בקרוב ושאני עומדת להתאחד עם התינוק שלי ולפגוש אותו, תחושת ייאוש קשה תקפה אותי ורק רציתי כבר ללדת כדי לגמור עם המחלה הזאת. לאחר שבמהלך כל ההריון פנטזתי על לידה טבעית, ללא התערבויות כלל ואולי אף בלי אפידורל, כבר לא היה איכפת לי מכלום ורק התחננתי לזירוז הלידה גם במחיר של לידה כואבת במשך שעות רבות.

הזמנה לדיון: 'העתיד כבר כאן: חברה אחרת היא אפשרית'

מאת : אשה לאשה

29 במאי 2013תגובה אחת

מתוך קוראות לשינוי

שתי הוגות דעות פמיניסטיות ועצמאיות מגיעות לסדרת הרצאות בארץ שהגותן הביקורתית והחדשנית יכולה לתרום תרומה משמעותית לאקטיביזם הזה. הגותן מציעה לנו תפיסה ופרדיגמה חדשות, שונות מהחשיבה המקובלת בארץ.

עזרה טיפולית לאנשים שחווים מצוקה בעקבות האסון בכרמל

מאת : לימור לוי אוסמי

5 בדצמבר 20100 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

האסון בכרמל יכול לעורר באנשים שחוו טראומה בחייהם, גם בלידה, את תחושות הפחד, הכאב, חוסר האונים, חוסר השליטה, חוסר היכולת לתפקד ואת תחושת האיום על החיים. מי שחוותה את הלידה כטראומטית, יכולה להרגיש שהתחושות שהיא חוותה בלידה עולים ומציפים אותה כעת. באתר זה התנדבו מטפלים המוכנים להעניק 3 טיפולים ללא תשלום לאנשים ונשים הזקוקים לעזרה […]

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם