חופשי זה לגמרי לבד

מאת : ליטל אוהב ציון

29 באוגוסט 2011 | 8 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

אז הנה הוא הגיע, אחד התאריכים היותר האהובים עליי בשנה, האחד בספטמבר !

במחשבה שנייה, הניסוח לא מדויק.

זה לא שהוא הגיע, אלא שאני הצלחתי להגיע אליו….

אמנם הגעתי באפיסת כוחות, זוחלת על גחוני, סופרת את הדקות, מרוטת שיער ראשי ומלאת שערות רגליי, כי למי בכלל יש זמן לשעווה…אבל הצלחתי !

 

בשנה שעברה הייתי דיווה. לאחר פיזור הילדים בגנים, נכנסתי הביתה ופצחתי בשירה בקולות רמים וצרודים "אני ניצחתי" של דנה אינטרנשיונל, והשנה, בקולות קצת פחות רמים, בכל זאת יש תינוקת קטנה בעגלה, פצחתי בשירה עליזה  בשיר "חופשי זה לגמרי לבד" של פוליקר:

 

"24 שעות ביממה,

מנסה למצוא לילדים תעסוקה

והצלחתי ללמוד בעל פה,

שאחד ואחד זה בעצם הרבה.

 

24 שעות ביממה,

טעות חזרה בטעות על עצמה

כשניסיתי לצאת איתם מהבית

וכולנו ברגע נטפנו כמו מים.

 

חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד…

 

24 שעות ביממה,

הטלוויזיה בבית שלנו, עבדה

והצלחתי ללמוד, לזכור ולראות,

ערוץ דיסני ולוגי ואפילו את הופ.

 

24 שעות ביממה

הבית נראה כמו אחרי מלחמה,

הרמתי ידיים יחסית די מהר

הכביסות יחכו שום דבר לא בוער.

 

חופשי זה, חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד…"

 

ובעודי מארגנת את הבית, נהנית מהשקט שאחרי הסערה, מפזזת בין כלים לכביסות ומפזמת את המנון החופש הגדול הנ"ל, כנראה כל כך נהינתי שלא שמתי לב שראש השנה בפתח.. ויום כיפור…וסוכות…ושבגן מועצה, לא כמו בגן פרטי, אין כל כך הרבה התחשבות באמהות עייפות…..

נפגש בשנה הבאה.

שנה טובה !

 

לבלוג של ליטל אוהב ציון

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

דיכאון כיתה א'/ מאיה הובני

אמא עולה לכיתה א'/ אושרה לין מזרחי

אמא בקליטה / הילה גלסר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

8 תגובות ל- “חופשי זה לגמרי לבד”

  1. טוב שנגמר אוטוטו..

  2. נחמד שעוד יש לך חוש הומור אחרי ה"חופש" המתיש הזה…
    ובנימה קצת יותר רצינית – בנות, אתן לא חושבות שהגיע הזמן למצוא פתרון לעניין החופש הזה? יש כאן בעיה אמיתית (מעבר לכך שהילדים עולים על העצבים…) – מה עושים כשלילדים יש כל כך הרבה חופש, ואנחנו צריכים לעבוד? מישהו כניראה שוכח שלילדים האלה יש הורים, שצריכים לפרנס אותם, ושאת הבוס שלהם לא ממש מעניין החופש בגן או בבית הספר. לא הגיוני שיהיו כאלה חופשות ארוכות, בלי פתרון חלופי נורמלי.
    חייבת להיות התאמה בין חופשות הילדים לחופשות שלנו. עד מתי נבנה על טובות וקומבינות כדי להעביר את החופש הזה? שלא לדבר על כמה כסף שעולות לנו כל הקייטנות / בייביסיטר / "בילויים" בחופשה?

    • שותפה לתחושה שיש כאן בעיה אמיתית.
      אני יודעת שיש ארגון בשם "הורים עובדים לשינוי" שמטרתו לשנות את המצב הקיים, אך לא יודעת איך העשייה שם מתפתחת.
      יש משהו שעולה בך שהאתר יכול להוות פלטפורמה עבורו ?

  3. מיטל הגיב:

    מ ק ס י ם !!!

    כל הכבוד על היכולת לכתוב בהומור על חוויה כ"כ מתישה ומעייפת ויחסית (עם כל הכבוד להורות שלנו -) מתסכלת קצת.

    בהצלחה לכל הילדודס ולנו – האמהות – שיהיה לנו בכיף……

    לפחות עד חופשת ראש השנה…..(:

  4. אסתר דסקל הגיב:

    כמו תמיד כותבת יפה עם הרבה הומור אבל איפה הסבתא שנתרמה למאמץ???

    • ליטל אוהב ציון הגיב:

      אל תדאגי סבתא, זה נכתב שנה שעברה, השנה אני לא מצליחה עדיין למצוא את ההומור….מבטיחה לכתוב טור שלם על העזרה שלך אפילו שאת בורחת לי עכשיו לחודש להודו….

  5. שגית הגיב:

    מקסימה!

  6. גיסתך המעריצה הגיב:

    כרגיל, כל כך מדוייקת!!!!
    חופשי זה לגמרי לבד, ואיתך אני רוצה חופשי ביחד!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לא מסוגלת לשתף במחשבות על הפלה

מאת : אמא אנונימית

16 בינואר 20129 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, יומן הריון

שוב זה קורה… שוב איחור במחזור, בדיקת הריון, שני פסים….כל הדאגות והחששות שקדמו לבדיקה נעלמו והחליפה אותם שמחה גדולה- עוד חיים נוצרים בתוכי!

זה לא היה מתוכנן.

לפני כ 4 חודשים מאוד רצינו והפסקנו עם הגלולות, אבל אז השיקולים הכלכליים גברו על הרצון והחלטנו לחכות. הקטנה שלנו רק בת שנה ו 3 חודשים, איך נסתדר עם 2 תינוקות בבית? עלויות של גן, סימילאק, חיתולים וזה רק בשוטף… עוד לא הספקתי לחזור לגלולות וכבר זה נקלט.

בהריון הראשון זה לקח כמעט שנה, לא חשבתי שהפעם זה יקרה כל כך מהר, לא הייתי מוכנה לזה! האמת, שהרגשתי ברגע שסיימנו לעשות אהבה… הייתה לי תחושה שלא ניתנת להסבר, תחושה שלא הייתה לי בהיריון הראשון ובחרתי להתעלם ממנה…

בְּהַשְׁרָאָתְךָ

מאת : טלי בר אור

21 ביולי 20115 תגובות

מתוך יצירה נשית, לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

בְּהַשְׁרָאָתְךָ
אֶהְיֶה עֲדִינָה
לא אֶשְׁלַח נִימַי הַלְּהוּטִים
כְּקוֹצִים מְרוּגִים
אֲשַׁיְּפֵם ואֶהְיֶה לגִּבְעוֹל בְּעֶרְיָתוֹ
גַּם אִם אֶצְטָרֵךְ
לְהִפָּצַע

תודה לך, סוניה פרס

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בפברואר 201113 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כשקראתי את אורח חייה של סוניה פרס אחזה בי אותה התפעמות. קיבלתי מין תחושה כזו שהנה, זה קורה, זה מתרחש. יש בקירבנו נשים שבוחרות לחיות את חייהן בדרך אחרת ממה שמקובל, ממה שמצפים, ממה שנהוג, ממה שנכון, ממה ש'טוב', רק מתוך מתן כבוד אמיתי לבחירה האישית והרצון האישי שלהן, שבתקופתן נחשב לקצת אחרת מהמקובל.