בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?

מאת : אוסי הורביץ

11 בספטמבר 2011 | 10 תגובות

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי

מתוך הריון, יומן הריון

 אם חוה סולקה מגן עדן בשל אכילת תפוח וקוללה בקללה: "בעצב תלדי בנים", מה היא עשתה שקיבלה תשעה ירחי לידה (כלומר הריון)??? מה, כרתה את העץ הדעת???

נראה שההוא למעלה "הכניס את האלמנט", כדברי הגשש, יחד עם הלידה. הוא ידע שלידה היא כמה שעות ספורות (כן, גם 36 שעות זה שעות ולא חודשים!!).

לא יודעת אם זה הגיל, הריון שני, הקיץ, ההתמודדות לבד או מה, אבל אני לא יכולה לומר יותר "הכל בסדר"…

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי.

הכי בא לי להיות פולניה ובגדול. לא נעים לי לקטר?! תאמינו לי נעים גם נעים.

אז הנה, קבלו כמה:

–          כבד לי

–          כואב לי הגב

–          חם לי

–          כואב לי הגב

–          ראינו היפופוטם בספארי ואני חשבתי: "איך אתה עושה את זה כל החיים אני בקושי תשעה חודשים מחזיקה??"

–          מרגישה שכל רגל טון וביחד אני בקושי מרימה שני טון בהליכה רגילה.

–          איזו הליכה רגילה ?? כבר מתנדנדת מצד לצד…

–          כואב לי הגב

–          יושבת, אי אפשר לנשום

–     עומדת, כואב הגב                                                          

–          שוכבת, האמת יותר טוב, אבל למי יש זמן לשכב??

–          צוציק רוצה על הידים – היא עדיין תינוקת שלי, אני חושבת, ומרימה…

–          כואב לי הגב

–          חלומות על ההריון הראשון שעבר בקלי קלות. בטן קטנה שבקושי ראו בחודש שביעי…. חלומות…

–          פעם בשבועים מפציעה לה צרבת של חצי יום עד יום…

–          קושי בשינה רציפה

–          עייפה רוב היום…

–          הואגינה כואבת (צריכה לומר תודה, כי בהריון הראשון היא כל הזמן שלחה איברים לאזור הזה…)

–          קשה לשבת, כי הטוסיק כואב משום מה

–          הבטן המתוחה כואבת

–          קשה לנשום

אוףףףףףףףףףףףףףף

טוב, השתחררתי קצת, 🙂 יש לי אויר לעוד יום עד הקיטור הבא 🙂 🙂 

 

לבלוג של אוסי הורביץ

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?”

  1. עולה לי הדמות של לובה מארץ נהדרת: "קשה, קשה" 🙂

  2. קרן הגיב:

    אני איתך. לא אומרת שהכל טוב. הכל לא טוב מבחינתי בהריון הזה( שלישי במספרו). הקיץ, הכאבים, החום הפנימי שמבשל אותי טוב טוב, העצבים הכאבים (ולא רק בגב), המשקל, הבטן המתוחה לעייפה, מצבי הרוח. תודה לאלא שמצרבות לא סבלתי אבל בחילות- בלי סוף.. מי שאומרת שהיא אוהבת להיות בהריום שתתפוס ממני מרחק!
    עוד חמישה שובעות וכמה שעות (חחח) לסוף.

    • אוסי הגיב:

      אחרי הריון ראשון שעבר על מי מנוחות (חוץ מההתחלה) זה ממש הביא את החלסטרה…ופשוט נמאס לי לומר בסדר כששואלים אותי 🙂

  3. מיכל הגיב:

    תשמעי, חוץ מזה שאת נהדרת, אני רוצה לומר לך שגם אצלי וגם אצל כל חברותיי (לא שזה משליך על משהו) קרה משהו דומה. ההריון השני היה פשוט סיוט יחסית לראשון. לא הבנו איך פעם אהבנו להיות בהריון, ואיך קרה לנו הדבר הזה שנקרא הריון שני. אני לא יודעת אם זה קשור לזה שיש עוד ילד/ה בבית מבחינת הפניות והעייפות, או משהו של הגוף, או סתם סטטיסטיקה מקרית – אבל אני יכולה להרגיש בגוף שלי את הקושי.
    ו.. אני פה 🙂

  4. תמר קלר הגיב:

    יקירה,
    כל הטענות וה..אוף…מוצדקות,
    ואכן הקיץ הזה היה חם להטריף. אפילו אותי שאיני בהריון.
    עוד קצת אוסי, עוד קצת …
    נשיקות וחיבוקים.

  5. עטרת אסור הגיב:

    יש את אלה שאומרים :"הריון זו לא מחלה"…זו מחלה ועוד איך מחלה…אני עכשיו שנה ו-5 אחרי לידה, ואני מתה מפחד מלהיות שוב בהריון… 4 חודשים הייתי מרותקת למיטה, בחילות הקאות, חוסר תאבון, סחרחורות, פעמיים בשבוע עירוי,הייתי צריכה שיובילו אותי גם לשירותים, מסתבר גם רגישות לפרמין…פשוט איבדתי צלם אנוש…בחודש שישי נרגעו הבחילות, אבל באו הצרבות כל היום כ-ל יום… הקאתי עד היום בו ילדתי…ממש כך.. כאבי גב, גלי חום, התעלפויות, גירודים איומים בבטן עד כדי כך שהיה יורד לי דם מסימני המתיחה….אם לא נקטר, מה נעשה????

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ספרים לנשים בתהליכי פוריות, הריון, לידה ואמהוּת- רוצה לכתוב עליהם ?

מאת : לימור לוי אוסמי

1 במרץ 20118 תגובות

מתוך ספרים לאמהות

יש כמה ספרים הקשורים מאוד לרוח האתר ומאוד הייתי רוצה שתכתובנה עליהם ונפתח פינת ספרים הנוגעים לאמהות עצמן בתהליכי הפריון, הריון ולידה ואמהות.

אין צורך לכתוב כביקורת ספרותית 'רגילה', אלא לכתוב באופן כללי על הספר ובעיקר איך הספר פגש אתכן, מה עשה לכן לקרוא את הספר, אלו רגשות הוא עורר (כל רגש שעלה), לאילו מחשבות הוא לקח אתכן, אם הוא השפיע עליכן בצורה שהיא וגם, כמובן, ביקורת וחוסר הסכמה במידה וזה מה שעולה.

אני מרגישה שאני לא מחוברת לתינוק שלי

מאת : אמא בעילום שם

26 במרץ 20180 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה, תחושות מגוונות אחרי לידה

אני אמא לבן שהיום בן 7 וחצי חודשים, ואני מרגישה שאני לא מחוברת אליו. אין לי התלהבות שיש לי לילד וגם לא פרפרים בבטן כשאני באה לקחת אותו מהגן כל יום.
חשוב לציין שעברתי ילדות עם אמא חולה, כנראה שלא אובחנה אף פעם. מה שאני כן יודעת, זה שהיא עשתה לנו, שלושת האחיות, דברים מזעזעים.

הפסקתי להניק כדי שאוכל לפתח כלפיה חום ואהבה

מאת : אמא ה'

22 בנובמבר 201123 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

בחיים שלי לא חשבתי שכך ייראו השבועות הראשונים של אחרי לידה. איזו טלטלה רגשית מטורפת. אתמול בלילה בזמן שהנקתי אותה את אחת ההנקות האחרונות שלנו, חשבתי לעצמי שמזמן לא הרגשתי כל כך ילדה קטנה בעצמי, כל כך אבודה, לא יודעת וחסרת אונים ומצד שני מסתכלת על הייצור הקטן ונפעמת מהמחשבה שהיא שלי. נוצרה בצלמי.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)