בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?

מאת : אוסי הורביץ

11 בספטמבר 2011 | 10 תגובות

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי

מתוך הריון, יומן הריון

 אם חוה סולקה מגן עדן בשל אכילת תפוח וקוללה בקללה: "בעצב תלדי בנים", מה היא עשתה שקיבלה תשעה ירחי לידה (כלומר הריון)??? מה, כרתה את העץ הדעת???

נראה שההוא למעלה "הכניס את האלמנט", כדברי הגשש, יחד עם הלידה. הוא ידע שלידה היא כמה שעות ספורות (כן, גם 36 שעות זה שעות ולא חודשים!!).

לא יודעת אם זה הגיל, הריון שני, הקיץ, ההתמודדות לבד או מה, אבל אני לא יכולה לומר יותר "הכל בסדר"…

לא, לא הכל בסדר, ההריון הזה ממש לא קל לי.

הכי בא לי להיות פולניה ובגדול. לא נעים לי לקטר?! תאמינו לי נעים גם נעים.

אז הנה, קבלו כמה:

–          כבד לי

–          כואב לי הגב

–          חם לי

–          כואב לי הגב

–          ראינו היפופוטם בספארי ואני חשבתי: "איך אתה עושה את זה כל החיים אני בקושי תשעה חודשים מחזיקה??"

–          מרגישה שכל רגל טון וביחד אני בקושי מרימה שני טון בהליכה רגילה.

–          איזו הליכה רגילה ?? כבר מתנדנדת מצד לצד…

–          כואב לי הגב

–          יושבת, אי אפשר לנשום

–     עומדת, כואב הגב                                                          

–          שוכבת, האמת יותר טוב, אבל למי יש זמן לשכב??

–          צוציק רוצה על הידים – היא עדיין תינוקת שלי, אני חושבת, ומרימה…

–          כואב לי הגב

–          חלומות על ההריון הראשון שעבר בקלי קלות. בטן קטנה שבקושי ראו בחודש שביעי…. חלומות…

–          פעם בשבועים מפציעה לה צרבת של חצי יום עד יום…

–          קושי בשינה רציפה

–          עייפה רוב היום…

–          הואגינה כואבת (צריכה לומר תודה, כי בהריון הראשון היא כל הזמן שלחה איברים לאזור הזה…)

–          קשה לשבת, כי הטוסיק כואב משום מה

–          הבטן המתוחה כואבת

–          קשה לנשום

אוףףףףףףףףףףףףףף

טוב, השתחררתי קצת, 🙂 יש לי אויר לעוד יום עד הקיטור הבא 🙂 🙂 

 

לבלוג של אוסי הורביץ

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?”

  1. עולה לי הדמות של לובה מארץ נהדרת: "קשה, קשה" 🙂

  2. קרן הגיב:

    אני איתך. לא אומרת שהכל טוב. הכל לא טוב מבחינתי בהריון הזה( שלישי במספרו). הקיץ, הכאבים, החום הפנימי שמבשל אותי טוב טוב, העצבים הכאבים (ולא רק בגב), המשקל, הבטן המתוחה לעייפה, מצבי הרוח. תודה לאלא שמצרבות לא סבלתי אבל בחילות- בלי סוף.. מי שאומרת שהיא אוהבת להיות בהריום שתתפוס ממני מרחק!
    עוד חמישה שובעות וכמה שעות (חחח) לסוף.

    • אוסי הגיב:

      אחרי הריון ראשון שעבר על מי מנוחות (חוץ מההתחלה) זה ממש הביא את החלסטרה…ופשוט נמאס לי לומר בסדר כששואלים אותי 🙂

  3. מיכל הגיב:

    תשמעי, חוץ מזה שאת נהדרת, אני רוצה לומר לך שגם אצלי וגם אצל כל חברותיי (לא שזה משליך על משהו) קרה משהו דומה. ההריון השני היה פשוט סיוט יחסית לראשון. לא הבנו איך פעם אהבנו להיות בהריון, ואיך קרה לנו הדבר הזה שנקרא הריון שני. אני לא יודעת אם זה קשור לזה שיש עוד ילד/ה בבית מבחינת הפניות והעייפות, או משהו של הגוף, או סתם סטטיסטיקה מקרית – אבל אני יכולה להרגיש בגוף שלי את הקושי.
    ו.. אני פה 🙂

  4. תמר קלר הגיב:

    יקירה,
    כל הטענות וה..אוף…מוצדקות,
    ואכן הקיץ הזה היה חם להטריף. אפילו אותי שאיני בהריון.
    עוד קצת אוסי, עוד קצת …
    נשיקות וחיבוקים.

  5. עטרת אסור הגיב:

    יש את אלה שאומרים :"הריון זו לא מחלה"…זו מחלה ועוד איך מחלה…אני עכשיו שנה ו-5 אחרי לידה, ואני מתה מפחד מלהיות שוב בהריון… 4 חודשים הייתי מרותקת למיטה, בחילות הקאות, חוסר תאבון, סחרחורות, פעמיים בשבוע עירוי,הייתי צריכה שיובילו אותי גם לשירותים, מסתבר גם רגישות לפרמין…פשוט איבדתי צלם אנוש…בחודש שישי נרגעו הבחילות, אבל באו הצרבות כל היום כ-ל יום… הקאתי עד היום בו ילדתי…ממש כך.. כאבי גב, גלי חום, התעלפויות, גירודים איומים בבטן עד כדי כך שהיה יורד לי דם מסימני המתיחה….אם לא נקטר, מה נעשה????

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה- חברותיי ללא די

מאת : תמר קלר

7 בפברואר 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, חברות ובדידות, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

חברתי קרן הסבירה לי שככל הנראה יש לי דיכאון אחרי לידה ושתי חברות שלה עברו את זה. סירבתי לשמוע..צחקתי ממבוכה, מחוסר ידיעה, מפחד של אי הידיעה, ואז היא התחילה ל"איים" עלי שאם לא אגש לרופא מיידית היא תצא באמצע העבודה ותבוא לקחת אותי בעצמה.

שחברה שלי תצא באמצע העבודה בשבילי ??? בגללי ???

לומדת להיות סבתא

מאת : כרמי מרציאנו

27 בפברואר 2013תגובה אחת

מתוך לכל אמא, סבתאות

שמי כרמי.

אני אמא של מורן, דנה ועדי.

מחוברת ליוסי.

דולה שנים רבות. על זה אספר בהמשך.

אני לומדת להיות סבתא.

כשאני ילדתי את בני הבכור, אמי הגיעה אלי לשבועיים.

כבסה. בישלה. ניקתה.

האירה והעירה.

וכשנסעה הביתה קבלתי באותו ערב חום גבוה.

אני נחשבת למובטלת ומסכנה בגלל שהחלטתי לעשות משהו טוב לעצמי?

מאת : אמא של מיקה ודניאלה

20 בספטמבר 20115 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

לפני 3 וחצי חודשים ילדתי את בתי השנייה מיקה. כל ההריון והלידה שלה היו בעצם תיקון לכל מה שעברתי עם דניאלה. הכל הלך כל כך חלק והיא כזו ילדה טובה ושקטה שבאמת הפעם הגעתי להחלטה ואחרי 15 שנה התפטרתי ממקום העבודה. החלטתי שהפעם אני רוצה לגדל את הילדה שלי, לראות אותה צומחת , לראות את ההיפוך הראשון שלה, את השן הראשונה שמתחילה לבצבץ, את המילה הראשונה ואת הצעד הראשון. לא רציתי שוב לחוות את הגדילה שלה מיד שנייה, שהיא אמא שלי אבל עדיין היא לא אני.