מתנגדים לטופס ההנקה גם בדיון שהתקיים בכנסת

מאת : לימור לוי אוסמי

10 בינואר 2012 | 2 תגובות

מתוך הנקה, למען שינוי, עמוד הבית

מתנגדים לטופס ההנקה גם בדיון שהתקיים בכנסת

סוף סוף יצא הפרוטוקול של ישיבת ועדת הכלכלה (14 דצמבר 2011) בנוגע לחוק לעידוד הנקה.

כל מי שעוקבת אחר הפרסומים שלי בנושא, יודעת שאני מתנגדת נחרצות לסעיף 5ב' לסעיף החוק, המחייב נשים שבוחרות לא להניק לחתום על טופס המיידע אותן על יתרונות ההנקה.

בקריאה של הפרוטוקול שמחתי לגלות שלמרות שמהות החוק נוגעת לצד הכלכלי של התקשורת בין חברות התמ"ל (תרכובות מזון לילודים) לבין בתי החולים, רוב הדיון בכנסת נסב דווקא על סעיף החוק הבעייתי וכל הנוכחים, מלבד שתיים (מצוינות בסוף), מתנגדים באופן נחרץ לסעיף חוק זה ולא מבינים מה הקשר של סעיף החוק הזה לחוק שהוא כלכלי במהותו (לכן גם נידון בוועדת הכלכלה).

למרות שליבת החוק היא עניין כלכלי, רוב הדוברים ככולם לא התייחסו לעניין זה, אלא רק הביעו תמיהה על סעיף החוק ובכלל, על הבחירה של הכנסת להתערב ב'עידוד הנקה', שהוא עניין כל כך פרטי.

בינתיים, שם הצעת החוק "חוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות" בוטל מפני שיש הסכמה גורפת על כך שאין לכנסת להתערב בעידוד הנקה וזה אינו עיקר החוק.

מביאה בפניכן את עיקרי הדברים המעניינים, הנוגעים לסעיף המחייב את החתימה על טופס ההנקה:

היו"ר דני דנון (ליכוד, מגיש הצעת החוק):  המהות של החוק היא להוציא את הנושא של השיווק האגרסיבי של החברות מבתי החולים.

כולנו בעד עידוד הנקה, אבל לא כולן יכולות להיניק או רוצות להיניק, זה לגיטימי וזו הבחירה של האשה. המהות של ההצעה הוא לא לפגוע בחופש הבחירה של אף אחת, כל אחת תוכל להחליט מה היא עושה, ואיך היא עושה.

ח"כ נחמן שי (קדימה): אתה אומר לקדם הנקה תוך שמירה על זכות האם לשמור, ואחר כך בדברי ההסבר אתה מציין – להחתים אותה על מסמך לפני שיתנו לה להזין את התינוק בתחליפי חלב, כאילו נשים שנמצאות במחלקת יולדות נפלו לידי האויב ועכשיו מי יאכיל להם את ילדיהם או ילדותיהם .

אתה רוצה לעודד הנקה, בוא נחפש דרך חיובית, אבל לא באמצעים של איסור או של הגבלה או של דחיקה וכן הלאה. אני חושב שההתערבות בעניין ההנקה נראית לי עניין ממש לא לסדר היום של הכנסת.

אני חושב שזו הצעת חוק מיותרת, ואפשר לחיות טוב בלעדיה, וחבל שהיא הגיעה בכלל למקום הזה.

ח"כ רחל אדטו (קדימה): מי אנחנו, חברי כנסת, שניכנס לתוך ההחלטות של האמהות אם להיניק או לא להיניק? באיזה זכות יש לנו בכלל להגיד שאנחנו רוצים לעודד הנקה, ולדכא את הנשים המסכנות שרוצות להיניק ולא מצליחות להיניק – מה זה הדבר הזה?

יש דברים מאוד מוחלטים על מה מותר להחתים ומה לא. אנחנו לא יכולים להפוך אנשים לשבויים שלנו, אין לנו זכות לעשות את זה. נשים ב-48 שעות אחרי לידה נמצאות במצב הנפשי הכי קשה שלהן, נשים בוכות ואז הכאב הכי קל בשד, היא תלך לחתום על תחליף חלב? אין לנו זכות להיכנס לזה. אסור לנו מוסרית לעשות את זה.

במקום לעשות את החוק הזה, אפשר לתקצב את מדריכות ההנקה שתלכנה בין היולדות ותעודד אותן להיניק, אבל לא להפוך את אלה שלא רוצות להיניק, או שלא יכולות להיניק, להפוך אותן נקלות ומוקצות כי אנחנו החלטנו שחשוב לעודד הנקה.

יו"ר וועדת הכלכלה כרמל שאמה הכהן (ליכוד): אני לא יודע מה הכוונה האמיתית של חבר הכנסת דנון, אין חוק שייצא מפה שהוא מעודד הנקה, הוועדה שלנו לא עוסקת בדברים כאלה. אני בכל אופן לא אתמוך בחוק שמתערב בשיקול הדעת של האמא אם להיניק או לא להיניק.

אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל):  אם יש כוונה כלשהי לשנות התנהגות בריאותית של הציבור, זה צריך להיעשות בחינוך ולא בחקיקה. אין כפייה בענייני רפואה.

אני חושב שלאמא צריכה להיות הבחירה המלאה מה היא רוצה לעשות עם התינוק שלה, ואני חושב שהכנסת לא צריכה להיכנס לרווח שבין השד של האשה והשפתיים של התינוק שלה.

היום בבוקר היה מאמר יוצא מן הכלל ב-ynet "צאו מהציצים שלי", אני חושב שזאת אמירה חברתית מאוד נכונה. אם יש לך חשבון עם חברות המייצרות מזון, אל תפתור את זה על הכתפיים של היולדת.

שרון צ'רקסי, מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל:  לא יכול להיות שאשה שיולדת אתה תחתים אותה, תעמוד לה על הראש עם טופס להחתים אותה אם היא מיניקה או לא מיניקה זכות האשה על גופה, ולא יכול להיות שאתה תפעיל, או הכנסת תפעיל ותתערב בדבר כזה ותפעיל לחץ על היולדת בשניות שהיא יוצאת מהמחלקה או אולי בתוך המחלקה.

לא נראה לי שבתרכובת מזון לתינוקות יש איזושהי סכנת חיים או סכנה לשלום הציבור. אני חושבת שאם אשה בוחרת וזאת זכותה הבלעדית לתת תרכובת מזון לתינוקות זאת זכותה המלאה. לכנסת אין זכות להתערב בהחלטה הזאת.

 גילה רוזן, מנהלת מחלקה לתזונה קלינית ברמב"ם, עמותת עתיד – הדיאטנים הקליניים בישראל:  דיברו פה על ההחתמה על אפידורל, כאילו שההחתמה היא שוות ערך על נושא של מתן תמ"ל לתינוקות, גם זה עוולה שאני לא מבינה איך אפשר לעשות השוואה כזאת.  

באיזה זכות מפעילים עליה לחץ חברתי בלתי אנושי ? זה הרי לא יעלה על הדעת בכלל. נוסף לזה, מה עם כל הנשים שלא יכולות להיניק ממגוון סיבות, כולל דברים מאוד חמורים. מה זה אומר? מה אנחנו משדרים להן שהן פושעות שמרעילות את הילדים שלהן?  

הצעת החוק כפי שתצא מתחת ידי הוועדה, לא תכלול עידוד להנקה, אלא רק את ההיבטים הכלכליים ככל שהועדה תחליט על כך.

ארתור אידלמן,לשעבר מנהל מחלקת יילודים ופגיה באגף ילדים בשערי צדק: אני מאוד חולק על כל העניין של המחוייבות של החתמה מטעם האמא. אני חושב שאנחנו גולשים לעניינים לא מקובלים עליי. אפילו שאני תומך בעניין ההנקה, אני רוצה לבנות מערכת תומכת ומעודדת.

שרית שפיגלשטיין: עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים : אנחנו חושבים שהצעת החוק לא צריכה להתייחס להנקה, ויש להפריד בין הנקה לבין הנושא של הזנת תינוקות. אני לא חושבת שצריך לעשות את זה בחקיקה. לפיכך אנחנו חושבים שצריך להשמיט את החלק הזה שמתייחס בהצעה.

 

אלו הנשים שבעד החתימה על הטופס:

ג'ינה ויסמן, יועצת הנקה מוסמכת, מועדון ההנקה: אני נציגה של האמהות. הן אומרות: "אני רציתי, אמרתי בבית החולים שאני רוצה להיניק. בלילה אמרתי אל תתנו תמ"ל, קמתי בבוקר והאחות אמרה לי נתנו 10 סי.סי." הדרך היחידה להסדיר את זה, זה שתהיה חתימה של האמא.

שרון ברנסבורג צברי, חוקרת, ליגת "לה לצ'ה: אמא צריכה לתת הסכמה מדעת שאומרת שהיא מודעת לסכנות האפשריות בזה שהיא לא נותנת את התזונה האופטימלית והנורמטיבית לתינוק שלה שזה חלב אם. אנחנו לא מקדמים הנקה, אנחנו שומרים על הנקה, כל זה מקומו במקום אחר.

 

אמשיך לפעול לביטול סעיף החוק ואעדכן אתכן בהתפתחויות.

נשים שרוצות להשתתף בפעולות בשיתוף פעולה איתי, צרו איתי קשר במייל medabrot.imahut@gmail.com

 

דברים קודמים שכתבתי בנושא:

לא רוצה להניק ? חתמי על טופס ויתור

איך פוגעת בנו הצעת החוק לעידוד?

 

שלכן, לימור

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “מתנגדים לטופס ההנקה גם בדיון שהתקיים בכנסת”

  1. מאת אוסי:

    לימור יקרה,

    איזה יופי לנו!!!
    מדהים אותי איך הקהילה המתרחבת שלנו מצליחה לעשות שינויים בזמן האחרון בנושאים שונים הקשורים לנשים. מה שמדהים הוא איך לא צברנו את הכוח הזה קודם.

    אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי על הצעת החוק הזאת והתקשרתי לדבר איתך וכל כך כעסתי.
    משלוח המכתבים שלנו לכל מי שרק אפשר הצליח להוריד מההצעה את הסעיף המטופש.

    כה לחי!!!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

חווית לידה גדולה מהחיים

מאת : רעות שלומי רסלר

28 באפריל 20113 תגובות

מתוך לידה טבעית

חווית לידה גדולה מהחיים

איך? איך לידה, שכל חיי שמעתי כמה קשה היא וכואבת, הפכה להיות בשבילי לא רק חוויה חיובית וטובה אלא גם חוויה מדהימה, מעצימה ומצמיחה שאני נזכרת בה בהתרגשות ובחיוך גדול?

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה חושבת שלא ארצה אף פעם ללדת. אמא שלי הטיבה לתאר את הלידות שלה כסיוט עלי האדמות ואני, בתגובה, הכרזתי בנחרצות שאני אאמץ ילדים ולא אלד אותם. לשמחתי עבר הרבה זמן מהילדות שלי ועד שמצאתי את בחיר ליבי ונכנסתי להריון בגיל 31, כי רק אז, כנראה, הייתי באמת מוכנה לתהליך המופלא הזה של התחברות לגוף, יצירת פלא שצומח וגודל בתוכי, לידה מרגשת ואמהות מהנה.

הפלה, גרידה. אנחנו נעבור את זה יחד.

מאת : טל דניאל

2 במאי 20118 תגובות

מתוך הפלה, הריון ולידה

הפלה, גרידה. אנחנו נעבור את זה יחד.

רותי: "זו ההפלה הראשונה שלך?" (ברקע דפנה כל הזמן בוכה, לא יכולה לדבר)

אמיר: "לא. בהריון הראשון, לפני ההיריון של הבן הבכור, כשדפנה הייתה בשבוע השביעי , פתאום התחילו לה דימומים והייתה לה הפלה. טבעית . שלימה. לא היו צריכים לעשות לה אפילו גרידה. כיף חיים. הרגשנו שחרב עלינו העולם. אני לא אשכח שהגניקולוג שלנו , שהוא גם חבר של המשפחה, התקשר לנחם אותנו. הוא אמר לדפנה שזה הרע במיעוטו. שנכון שזה מאוד קשה עכשיו, אבל בכל זאת, זה קרה בצורה הכי טובה וטבעית שיכולנו לבקש ושמזל שזה רק שבוע שביעי. הוא אמר שיש נשים שצריכות לעבור את זה בחודש שישי, שביעי וממש ללדת עם צירים והכול וזה… באמת סיוט. (מגחך) אתמול, אחרי שהוא שמע, הוא התקשר לדפנה ואמר לה "דפנה, זה נורא. זה פשוט נורא." צחוק הגורל… גורל…"

כמה רחוק את מוכנה ללכת

מאת : מאירה ברנע גולדברג

20 בנובמבר 20114 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, ספרים

כמה רחוק את מוכנה ללכת

רק לאחר הולדת בני אבישי הרשתי לעצמי לפרסם את הספר שכתבתי לאורך חמש שנים של קושי מתמשך, טיפולי פוריות מתישים ותקופת המתנה בתור לאימוץ תינוק בשרות למען הילד. למרות שהספר עוסק בנושאים כאובים, ניסיתי ככל יכולתי לכתוב אותו בצורה משעשעת, מצחיקה ומעוררת תקווה. בין היתר הפך הספר מסיפור אישי לכתב אישום של זוגות חשוכי ילדים כנגד החברה בישראל שהחליטה להפוך את הרחם של הנשים מרחם פרטי לציבורי. וכך זה התחיל…

בוקר אחד לאחר שהתעוררתי, חשתי, ככה פתאום, שאני חייבת, אבל ממש חייבת תינוק. אין לי מושג למה, אבל אני ממש צריכה אחד. זה היה רצון חזק ובלתי ניתן לשליטה שנפל עליי לפתע אחרי שנתיים של נישואים מאושרים ושש שנים של טיפוח הקריירה. אף פעם לא נחשבתי בחורה אימהית, בניגוד לחברותיי ואחיותיי, מעולם לא השגחתי על תינוקות וילדים, לא החלפתי חיתול ואפילו לא החזקתי תינוק ביד מיוזמתי. גם כשחברות טובות שלי ילדו, לא הרגשתי צורך להחזיק את התינוק, תמיד פחדתי שהוא ייפול לי מהידיים או משהו כזה, אז ויתרתי על הרעיון, ופתאום אני קמה בבוקר וזהו, כאילו מישהו בא בלילה ושתל בראשי רעיון .


הרשמה למגזין השבועי של האתר

שם מלא

:

דוא"ל *

:

בלחיצה על "שלחי" הינך מאשרת קבלת תכנים מהאתר www.medabrotimahut.co.il