לפעמים

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 2012 | 6 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

לפעמים אני לבד ולפעמים ביחד

לפעמים בהדממה ולפעמים בחיבור

לפעמים בהתקרבות ולפעמים בריחוק

לפעמים במגע ולפעמים בדיבור

לפעמים בקירבה ולפעמים רחוק רחוק

לפעמים בשמחה ולפעמים בעצב

לפעמים בתקווה ולפעמים ממש לא

לפעמים מלאה ולפעמים ריקה

לפעמים בסדר ולפעמים בבלאגן

לפעמים מכילה ולפעמים כועסת

לפעמים קשובה ולפעמים בהפרעת קשב

לפעמים נזקקת ולפעמים תומכת

לפעמים ברעש ולפעמים בשקט.

 

נושאים קשורים :

6 תגובות ל- “לפעמים”

  1. אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

    ממש כך לימור יקרה ומקסימה, אכן יש שלל תחושות כל הזמן שמציפות אותנו , על מנת שנוכל להכיל ולהתרגש ולהיות שם תמיד כל ההרגשות צריכות להרגיש לנו.

    יפה שירך
    אהבתי.

  2. טלי יצחק הגיב:

    הי לימור. מתחברת מאוד! במיוחד להרגשה שעולה מהקריאה שהכל בסדר. כל מה שאנחנו מרגישות, זה בסדר…

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכאון אחרי לידה – הגישה המסורתית

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בספטמבר 20104 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

עד לפני כמה שנים רובנו לא ידענו מה זה בכלל דיכאון אחרי לידה ומי מאיתנו ששמעה על דיכאון אחרי לידה ידעה להגיד שזו מין מחלה או תופעה שמאפיינת ממש מעט אמהות אחרי הלידה. הייתה בנו איזו ידיעה עמומה לגבי האפיונים והמשמעויות של דיכאון אחרי לידה ובעיקר תחושה שזו תופעה או מחלה ממש נדירה.

תודה לך אמא !!

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

8 באפריל 20129 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות ובנות, אני אמא מספיק טובה?, לכל אמא

החלטתי לפתוח בפרויקט קטן שמנמנם אצלי הרבה זמן בליבי, וחשוב לי מאוד , פשוט לומר לכן אימהות יקרות , כל הכבוד ותודה !

תודה בשם התינוק/ת , פעוט/ה ,ילד/ה, שלכן, כי אף אתד לא אומר וכן צריך לזעוק ולומר: "כל הכבוד לך אמא שאת משכימה כל בוקר ולעיתים אף בלילה , שותה קפה קר כי לפני אחרי ובאמצע יש סידורים ובסוף הקפה מתקרר.

לפעמים אנחנו שוכחות את עצמנו, תודה לך אמא אשר נשאת ונושאת אותי בחיקך, תודה על האהבה , תודה על כך שאת לא מתעייפת בלהיות כל הזמן אמא. תודה, פשוט תודה.

ילדתי לפני שישה שבועות. עשיתי טעות?

מאת : חסויה בינתייים

8 באוקטובר 201112 תגובות

מתוך אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

ילדתי לפני שישה שבועות את בני השני. תינוק מתוק שמחייך אליי כל פעם שהוא רואה את הפנים שלי מולו. לתינוק הקטן החדש הזה, שכולו כוונות טובות, יש אח גדול. תינוק בן שנה וחמישה חודשים. ילד מקסים, שובב, עם שמחה פנימית גדולה וקסם אישי.

ואני עומדת ביניהם ומרחמת על שניהם ומרגישה כישלון. אף אחד מהם לא מקבל את מה שהוא צריך. בעיניים שלי הכל מתנהל בדרך של כיבוי שריפות, התמונה שעולה לי היא שלי עם התינוק בוכה על הידיים וכף עם אוכל, מנסה להגיע לפה של הבכור שבתורו מתרעם וצועק, ושופך את האוכל על הרצפה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם