נשים מדברות אמהוּת

10 תגובות ל- “נשים המעניקות ליווי ותמיכה במהלך 'לידה שקטה' (לידת עובר ללא רוח חיים)”

1. מאת לימור לוי אוסמי:

   30/10/2012 בשעה 8:17

   שיר, תודה רבה על הרשומה הזאת

   הגב
2. מאת קרן פרידמן גדסי:

   30/10/2012 בשעה 9:34

   כמה משמעותי. האיסוף של נשות המקצוע. האפשרות של רשימה כזו להיות נגישה עבור כל אחת.
   האפשרות של אישה בלידה שקטה – לעבור את הדרך הזו עם ליווי – היא אפשרות משנה חיים
   משנה חיים עבור האישה, עבור הנשמה הקטנה במעבר שלה, ועבור בני המשפחה האחרים.
   תודה, קרן

   הגב
   • מאת לימור לוי אוסמי:

     30/10/2012 בשעה 12:20

     תודה, קרן. שיר עשתה פה עבודה נפלאה וחשובה

     הגב
3. מאת רותי דייויס:

   30/10/2012 בשעה 11:22

   הי שיר,
   אני מלווה כבר שנים לידות שקטות וגם עברתי אחת בעצמי. מעבר להיותי דולה אני גם פסיכותרפיסטית. אני מלווה בעיקר בירושלים אבל גם במרכז. אשמח אם תוסיפי אותי לרשימה
   תודה
   רותי

   הגב
   • מאת לימור לוי אוסמי:

     30/10/2012 בשעה 12:19

     היי רותי, זאת לימור מנהלת האתר.
     תשלחי לי מייל ל medabrot.imahut@gmail.com לפי הפורמט שנכתב כאן ואצטרף אותך בשמחה.
     תודה על פועלך

     הגב
4. מאת מיכל ארד:

   30/10/2012 בשעה 14:38

   כמה חשובה התמיכה ברגע כזה!!!
   בדיוק היום חברה שהיא רופאה בחדר לידה סיפרה לי שבשבוע הייתה במשמרת שלה לידה שקטה והיא כרופאה נתנה את התמיכה לאותה אישה מקסימה שילדה,
   חשוב להעלות את המודעות בנושא!
   תודה על השיתוף

   מיכל

   הגב
5. מאת שיר גלבוע:

   30/10/2012 בשעה 17:23

   תודה לכן על התגובות החמות והרצון להרחיב את הרשימה, ותודה אישית לכל הדולות שעושות את העבודה החשובה הזו. כבר כמה חודשים שאני מתרגשת מאיסוף שמות המלוות שנותנות כל כך הרבה בליווי כזה.

   הגב
6. מאת תמר קלר:

   31/10/2012 בשעה 21:22

   תודה לימור…זה נכס..

   הגב
7. מאת סיגל לבסקי- "בכיתי כי חיכיתי":

   26/09/2013 בשעה 23:29

   התרגשתי מאוד לקרוא על נשים יקרות ורבות שמעניקות תמיכה חשובה זו.
   גם אני מכירה חוויה זו מהבטן הכואבת, מלווה שנים רבות נשים ובעליהן במקצועי אני פסיכותרפיסטית ויועצת ולפני כחצי שנה הוצאתי ספר לילדים שנקרא-
   "בכיתי כי חיכיתי" שעוסק בכאב גם מנקודת מבט של האחים והתמודדות ההורים בין האבל הפרטי שלהם לתחושות ילדיהם.
   ניתן להכנס לאתר, כמו כן התפרסמה כתבה שמצורפת-
   http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4410978,00.html

   אשמח לעזור לכל מי שזקוקה
   סיגל

   הגב
8. מאת אלינור:

   19/03/2017 בשעה 13:06

   רשימה כ"כ חשובה.
   תודה.
   הלוואי ונצליח לעלות את הנושא למודעות. הלוואי ונצליח לייצר רשת תמיכה.
   אם קיימת האפשרות, אשמח להצטרף לרשימה. אני דולה, ומלווה לידות שקטות ולידות לאחר פגיעה מינית.
   אשמח מאוד להיות שם עבורן. עבור התינוק. עבור המשפחה.

   הגב

השאירי תגובה

שבוע 36 מתדפק לו בדלת

מתוך הריון, יומן הריון

שבוע 36 מתדפק לו בדלת בנקישות ארוכות.

מבקש בנחישות אישור כניסה, נותן הודעה מוקדמת- אני פה בעוד יומיים.

אני מעניקה לו את ברכת הדרך, בפחד שבקצהו מעורבלת גם תחושה שמרמזת אט אט כי בפתח עומד לו שינוי מרגש.

זו תחושה חמקמקה, שמתחלפת ומתהפכת תדיר.

אמא'לה, תינוק!!

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה

אני חושבת שאני מפחדת מהתינוק שלי. בעצם, אני חושבת שפחדתי ככה גם מהגדולה שלי, כשהייתה תינוקת, ואולי רק עכשיו אני מוכנה להודות שהתחושה הזאת היתה פחד.

אני אסביר. אני חוששת לעשות תוכניות או ללכת למקומות מסוימים מחשש שהוא לא יהיה רגוע, יבכה, יצרח, לא יתנהג בצורה נאותה.

בשבילי להניק זה להגיד לתינוק שלי: "אמא פה בשבילך, אני אוהבת אותך"

מתוך אחרי לידה, הנקה

הנקה בשבילי היא חלק בלתי נפרד מהאמהוּת. מבחינתי לא קיימת אופציה אחרת להזנת התינוקות שלי (סליחה אם זה נשמע קצת קיצוני אבל זו רק דעתי האישית והאמונה שלי – אני לא באה להטיף לכל מי שבחרה אחרת).

בשבילי לא להניק ? לא רוצה לחשוב אפילו על לא להניק… אני אמות מבפנים.

ברור שההנקה היא גם בשבילי, באיזשהו מקום, והיא גם חלק מתפיסת העולם האימהית הכוללת שלי- חשוב לי להרגיש שאני מעניקה לילדיי את הטוב ביותר.