להתכונן רגשית ללידה ולאימהות

מאת : בטי גורן

17 בדצמבר 2012 | 0 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות

 

את בהריון? בשעה טובה!

גם אם את כבר אמא טרייה, אני מזמינה אותך לקרוא על הלידה כאירוע מעבר.

במאמר יש פוטנציאל להרגיע אותך לקראת הלידה או לתת לגיטימציה לדברים שאת חשה כאמא טרייה, להבהיר לך כל מיני דברים שיתכן ואת חשה כיום או שתחושי בעתיד, ובעיקר להמחיש לך כי יש לך המון יכולות להתמודד עם הלידה והאימהות הקרובה, כתוצאה מכך שכבר חווית אירועי מעבר רבים בחייך.

מתוך הניסיון האישי והמקצועי שלי, אני מאמינה כי ישנן נשים שמאוד עוזר להן לעבור תהליך פנימי עם עצמן כהכנה ללידה ולאימהות. הרעיון הוא שעל מנת לצאת החוצה כאמא ולהוציא תינוק מתוכן, יש נשים שעוזר להן לנבור פנימה אל תוך האמונות שלהן על עולם הלידה, על האמהות, פנימה אל תוך מנגנוני ההתמודדות שלהן בחיים עם מצבי לחץ, עם מצבי אי ודאות, עם סיומים ופרידות ועם התחלות חדשות.  אני מאמינה כי הנבירה הזו פנימה, שיכולה להיות בעבודה קצרת טווח, יכולה מאוד לסייע לצלוח את אירוע המעבר בצורה טובה יותר.

במאמר שילבתי בין הידע מעולם הלידה והידע מהפסיכולוגיה הייעוצית והאנתרופולוגית אודות אירועי מעבר, כדי שנוכל להיתרם מהעושר הטמון בשילוב הזה.

הלידה כאירוע מעבר

אירוע הלידה, בנוסף להיותו אירוע מעבר פיסיולוגי, פסיכולוגי ורוחני מאוד משמעותי בחייה של אישה, המעבר לאימהות, כולל בתוכו תתי מעברים רבים נוספים. ישנו מעבר בתוך שלבי הלידה עצמה –  מהשלב הלטנטי לשלב האקטיבי, שלב המעבר, שלב הלחיצות ויציאת התינוק והשיליה, מעבר מהבית לסביבת הלידה, מעבר מייאוש לתקווה, מעצב לשמחה וחוזר חלילה, וכמובן, המעבר הבלתי נתפס לעיתים לאמהות.

אני מציעה לך לראות בלידה פרק אחד בחייך מתוך פרקי מעברים רבים שכבר חווית. הרעיון הוא שבתוך הסיטואציה החדשה, הלא מוכרת והמפחידה של הלידה, תוכלי להיאחז במוכר, בניסיון החיים שלך, במשאבים ובכוחות שכבר צברת בהתמודדות עם מעברים אחרים בחייך.

והנה הזמנה אחת שתוכלי לקחת כחלק מההכנה שלך ללידה, שהוא אירוע המעבר לאימהות: העלי בראשך אירוע מעבר שהיה לך בחיים (זה יכול להיות כל מעבר שהוא, מעבר למסגרת של עבודה חדשה, מעבר בין מסגרות לימודיות, מעבר לזוגיות), שימי לב לרגשות שעולים בך ביחס לאירוע הזה. אני מזמינה אותך לתת מקום ולשהות בתוך כל הרגשות שעולים – אפשר גם לשים לב לתחושות גופניות שעולות באיברים שונים בגוף – כגון, כיווץ של אזור מסוים בגוף, שחרור והתרחבות של אזור אחר. כעת, חשבי מה עזר לך לצלוח את אירוע המעבר הזה? אילו משאבים היו ברשותך שעזרו לך? המשאבים יכולים להיות פנימיים (כגון תכונות מסוימות, אופטימיות, עמידות וכדומה) וגם חיצוניים (ליווי ותמיכה של אשת מקצוע / חברה קרובה / הורה וכו'). וגם: אילו גורמים "תקעו" את הזרימה החלקה של המעבר? עם מה התקשית שם?

שלבי המעבר

ויליאם ברידג'ס, יועץ בנושא מעברים והתחלות חדשות, טען כי נחוצה הגדרה עצמית מחודשת על מנת להטמיע את השינויים שמביא איתו האירוע החיצוני (הלידה, למשל) והגדיר את רכיבי כל מעברי החיים:

(1) סיום (תהליך קשה שבו משתחררים מהמצב הישן).

(2) אזור ניטרלי (מעין שום מקום מבלבל של מצב הביניים).

(3) התחלה חדשה (מתמודדים עם המצב החדש).

בואי ננסה להבין יחד קצת יותר לעומק מהו כל שלב ושלב :

1.  סיום – כל אירע מעבר מתחיל בסיום.  אנחנו צריכות לוותר על דבר מסוים לפני שניקח את הדבר החדש. לא רק כלפי חוץ, אלא גם בפנים.

אם את בהריון כרגע וקוראת, אני מזמינה אותך לשאול את עצמך: "על מה אצטרך לוותר כשאהפוך לאמא?"

את מוזמנת לענות לעצמך תוך שיתוף של בן/בת הזוג/ חברה טובה, או שיתוף בכתיבה, בציור או בכל דרך אחרת שנוחה לך. מענה על שאלה זו יכולה לאפשר לך להתבונן במרכיבי החיים הנוכחים ולהתכונן באופן ריאלי (ולא בהכרח "ורוד" ו"הוליוודי") לקראת האמהוּת ובכך להפחית טראומה עתידית  לאחר הלידה.

מהאנתרופולוגיה אנחנו יכולות ללמוד כי חברות שבטיות שמות פעמים רבות דגש על מעברים באמצעות טקסים (למשל, טקס ובו הנערה הופכת אישה והנער הופך גבר). ברידג'ס מציין כי אחד היתרונות בטקסי מעבר הוא שהם מבהירים כי הסיום כרוך במוות סמלי. ואכן, דרך נוספת להקל על המעבר לאמהות ולהתכונן ללידה הוא לערוך "מעגל לידה" עבורך – המעגל הוא טקס נשי עתיק יומין, ובו את מזמינה את כל הדמויות הנשיות המשמעותיות עבורך מהמשפחה והחברות וכולן מברכות אותך לקראת הלידה והאמהות.

כולנו מפתחות תגובה אופיינית לדברים שמסתיימים ויתכן שההתנהלות שלנו באירועי מעבר כל כך מוכרת עד שקשה לעיתים לזהותה. ברידג'ס, בספרו "מעברים והתחלות חדשות", מעורר אותנו להיזכר בתגובות שלנו לסיומים שונים שונים בחיים, ולשים לב לכך שכאשר משהו מסתיים בחיינו, ההתנהלות הישנה מופעלת מחדש. כלומר, סגנון ההתמודדות שלנו עם סיומים כבר קיים במערכת שלנו. לכן שינוי מאוד חיובי, כמו הפיכה להורים, עשויה לגרום למשל לאותו צער ובלבול שחשנו בעבר בעקבות סיום עצוב של יחסים משמעותיים. זה מאוד משחרר בעיניי לתפוס שחלק מהרגשות והטלטלות שאנו חוות בעת מעבר, אין להם שום קשר לסיטואציה הנוכחית אלא פשוט לדפוס – לסגנון ההתמודדות עם סיומים שאותו אנו מביאים איתנו למעבר.

2. האזור הניטרלי – אזור זה מאופיין בקושי לשהות בתוך האזור המבלבל, הלא ברור, הלא ידוע. ברצון להיאחז במציאות העבר שאיננה תקפה עוד. רבות חוות את האזור הניטרלי כחוויה של ריקנות, שבה המציאות הקודמת נראית שקופה ושום דבר אינו יציב עוד. תחושת הריקנות הזו היא למעשה רק המשך טבעי של הסיום הפנימי.
ברידג'ס ממשיג לנו את מה שאנו כבר יודעות באופן אינטואיטיבי: תהליך ההשתנות במהותו הוא תהליך של מוות ולידה מחדש. בכל התחלה חדשה אמיתית ישנו כאוס, אנרגיה טהורה, שאליו האדם חייב לחזור. הכאוס מפחיד רק מנקודת המבט של ההוויה הקודמת, אך מכל נקודת מבט אחרת הוא נראה כמו החיים עצמם, שעדין לא לבשו צורה באמצעות מטרה וזהות .

בהווה, בעת השינוי עצמו, הכל עמום וקשה לדעת מה בדיוק מסתיים ומה יבוא במקומו (כדולה, אני יכולה לחשוב על נשים שליוויתי במהלך הלידה, שהמשפט הזה יתחבר להם במדויק לחוויה של צירי הלידה, ובמיוחד "בשלב המעבר", שלא סתם נקרא כך). יום אחד נדמה שהכל מתפרק ולמחרת החיים ממשיכים כרגיל, ולעיתים אנחנו שואלות את עצמנו אם כל הקשיים שלנו הם פרי דמיוננו. בתקופה של שינוי אנחנו מחפשות סימנים שיעזרו לנו לפענח את המציאות, שיעזרו לנו להבין עד כמה הדברים אכן השתנו, וכיצד השינויים באמת משפיעים על חיינו. אני רוצה שתדעי כי נשים רבות שהפכו אמהות טריות, יכולות לחלוטין להזדהות עם התיאורים הללו.

בחיים שלאחר הלידה, הרזולוציה יכולה להיות של רגעים ולא של ימים. רגע אחד "הכל בסדר" ואני מאושרת, וברגע הבא דכדוך עמוק מציף אותי. הקוקטייל ההורמונלי המיוחד לאחר לידה גם אחראי לכך כמובן והנה, אנו למדות שכל זה קורה גם בשל האופן הפסיכולוגי שבו אנו מתמודדות עם מעברים.

3. התחלה חדשה – "סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר". הרבה חוכמה יש בקלישאה הזו. אני מציעה לך הזמנה נוספת, ותבדקי אם היא מתאימה לך. נסי להיזכר בהתחלה חשובה בחייך מהעבר. איך זה הרגיש להתחיל את X? מה עזר לך להתחיל?

בשעה טובה, כאשר תלדי ותהפכי אמא, אני מציעה לך להתקדם עם הדברים צעד אחר צעד, לאט לאט. הדברים הקטנים המתסכלים, בהם אנו מכתתות את רגלנו, מהם צומחים…

במאמר הבא – אתאר מיומנויות התמודדות עם מעברים בחיים שרלוונטיות ללידה ולמעבר לאימהות.

 

ביבליוגרפיה

ברידג'ס, ו. (2004). מעברים והתחלות חדשות: להבין את משמעות השינויים בחיים ולהפיק מהם את המירב. תל אביב: מטר.

 

בטי גורןקודם קול אמא–  דולה, מדריכת הכנה ללידה ומנחת קבוצות של אמהות לאחר לידה בת"א. מלווה בגישת BOT (תרפיה מוכוונת לידה) ועוסקת בעיבוד חוויות לידה באמצעות מפגשים אישיים וקבוצתיים.

בימים אלה מתגבשת קבוצה ייחודית לעיבוד חווית הלידה בהנחייתי ובהנחיית אפרת דבוש נאור. הקבוצה תיפתח בסוף דצמבר בצפון תל אביב. פרטים נוספים על הקבוצה.

 

ענבל פוזנר– (התמונה הראשית) צלמת הריון מוסמכת המצלמת אך ורק בטבע ובמצלמת האייפון בלבד.

 

 

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לחיות לפי הנורמה

מאת : לימור לוי אוסמי

25 בפברואר 201417 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מקצועניות מדברות, מתמודדות עם נורמות וציפיות, רגשות אשם אחרי לידה

יש היום נורמה חברתית לגבי איך אישה אמורה להרגיש אחרי לידה. הנורמה הזאת לא נקבעה על ידי מחקרים, אלא על ידי הלך רוח חברתי מסוים, אבל היא עדיין קיימת, נושמת, בועטת ויש לה לגמרי חיים משל עצמה. לנורמה הזאת, שלא ברור לי למה ואיך היא נוצרה, יש השפעה עמוקה על חיינו, בטח השפעה שקולה להתערבות רפואית שלא לצורך בלידה.

אולי כדאי לי להיות בדיכאון אחרי לידה ?

מאת : אוסי הורביץ

5 בפברואר 20128 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

בשונה מהלידה הראשונה, אז פחדתי לבקש עזרה בהתחלה, שמא זה יפחית מיכולת האמהות שלי, הפעם בהחלט אמרתי שקשה לי ואשמח לעזרה (יש לזכור שאני אם יחידנית עם פעוטה היום בת שנתיים ושמונה חודשים ותינוקת בת חודשיים), אך הפלא ופלא – נשארתי לבד. איני מבקשת שמישהו יקח אחריות על בנותיי ויחיה את חיי במקומי. עם זאת, מעט עזרה?

הלידה של הילה נמצאת כאן

מאת : שירה דרוקר

29 במרץ 20129 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

הלידה של הילה נמצאת כאן, בבית, ברחוב, בחוץ, בפנים.

היא כל כך נוכחת כאן בשבילי. כל כך עוצמתית ומרגשת.

אני זוכרת אותה יום יום, בצורה כל כך מוחשית וקיימת, למרות שעברו כבר 11 חודשים.

היא נמצאת כאן בכל הדברים.

המטבח שלנו, שכשהתחילו הצירים עוד אפיתי בו עוגיות, ובמהלך הלידה אמא שלי בישלה בו מטעמים שביקשתי ומילאה את הבית בריחות מוכרים ואהובים, המטבח שבו אני מבשלת כעת אוכל שאוכלת גם הילה הקטנה. המטבח שאת ארונותיו היא פותחת בחופשיות, מחפשת תעסוקה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם