מעקב הריון מהחלומות

מאת : שירה דרוקר

31 בדצמבר 2012 | תגובה אחת

כמה כיף שיש לי גם את מאיה המיילדת, שאיתה אפשר לדבר על הכול. על חששות, על חלומות, על תכניות.

מתוך הריון, יומן הריון

 

נפגשנו אצל מאיה המיילדת כבר פעמיים. הילה, התינוקת החדשה בבטן, ואני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זה מקסים, זה מרגש, זה נפלא, זה כל כך נכון…

יש רופא שמלווה אותי בהריון הזה, נחמד מאוד, חייכן, מקבל, פניתי אליו עם המון המלצות שאכן הצדיקו את עצמן מבחינת הנחמדות. לפעמים נדמה לי שהוא יודע איך קוראים לי גם בלי הכרטיס 🙂

הוא שואל לשלומי, הוא מעיין בתוצאות הבדיקות שאני מביאה אליו, מקליד במחשב, מדי פעם מתבדח ומחייך.

בדיקות האולטרה סאונד שאני עוברת מתבצעות במקצועיות רבה על ידי טכנאיות ורופאים מומחים, שאני אחת מני רבות ששוכבות על מיטת הבדיקות במרפאתם יום יום.

כמה כיף שיש לי גם את מאיה…

שמכירה אותי. שמכירה את המשפחה שלי, את בעלי, את הילה, אפילו את זאת שבבטן.

שאיתה אפשר לדבר על הכול. על חששות, על חלומות, על תכניות.

שמבקשת רשות מהתינוקת לפני שהיא מתחילה לגעת בבטן שלי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שעוצמת עיניים כשהיא ממששת בעדינות, בודקת במומחיות גדולה את הגודל ואת המיקום שלה בפנים, שמסבירה לי ולהילה כל דבר שהיא מגלה וכל דבר שעומד לקרות…

שמתרגשת בדיוק כמוני מזה שיש לי בבטן תינוקת, מזה שהלידה מתקרבת…

אני מרגישה טוב כשאני עם מאיה, כי אני מצליחה לראות את עצמי לפעמים כמו שהיא רואה אותי.

אם היא לא הייתה חלק מהמעגל שמקיף אותי כרגע, היה וודאי משהו חסר. משהו גדול.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני לא יודעת אם הייתי יכולה להסתפק במעקב סטנדרטי של רופא ואחות ליווי הריון.

זה פשוט לא זה בשבילי.

גם כשהם הכי מקסימים בעולם.

זה לא מתאפשר לחבק כך אישה בהריון, באופן הייחודי הזה שנוצר עם מי שהייתה שם לצדי כשילדתי בפעם הראשונה, שתהיה שם בעזרת השם לצדי כשאלד גם בפעם הבאה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לבלוג של שירה דרוקר

צילומים: שחר ויצמן http://shahar.weitzman.co.il/

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “מעקב הריון מהחלומות”

  1. שירה היקרה

    שוב, כהרגלך, ריגשת אותי

    נשיקות

    מיכל

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

Born @ home. לידת הבית שלי- חלק א'

מאת : גלית גורא עיני

20 במאי 2011תגובה אחת

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

ני בשליטה.

רק לא לאבד שליטה.

אחר כך נעלם לי חוש ההומור.

מישהי מציעה לי להיכנס לאמבטיה. אני נכנסת.

רפאל שם ברקע את הדיסק של אבישי כהן ואני שומעת את זה ברמקולים של האמבטיה (רמקולים באמבטיה! איזה בעל גאון יש לי..) הכאבים נוראיים.

אני מצליחה להיכנס לסוג של מדיטציה ומהמהמת לי וגונחת תוך כדי פרפורי לוויתן במים….פתאום אני פוחדת שיקרו לילד שלי דברים רעים כמו שקרו לי. אני בוכה נורא.

זהו. אני לא מניקה.

מאת : שירה דרוקר

3 בספטמבר 20124 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

זהו. אני לא מניקה. היה נדמה לי שזה יימשך לנצח, אבל כנראה שבאמת לכל דבר יש סוף…

הגעתי למקום שכבר לא היה לי טוב. והרגשתי שגם לה זה כבר לא טוב במתכונת הזאת.

נהייתי עצבנית, כאב לי, הציק לי.

הפחד הגיע והתחיל לחלחל כבר בבוקר שאחרי הלידה – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

19 בינואר 20115 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

אחרי הלידה, ההתאוששות והפרידה מהמשפחה, הגעתי למחלקת היולדות בשעה 21:00. בבוקר הציף אותי פחד, פחד גדול עמוק וסודי – האם אצליח לזהות את הבת שלי ? צעדתי לכיוון חדר הילודים, הגוף כבד וכואב מהטראומה של אמש (הלידה) והראש עובד שעות נוספות. בחשש נכנסתי לחדר ולהפתעתי, ברגע ראשון קלטתי אותה, ילדתי היקרה, "הנה אמא שלך זיהתה אותך, […]