אני אמורה.

מאת : לימור לוי אוסמי

16 בינואר 2013 | 3 תגובות

מתוך אחרי לידה, מתמודדות עם נורמות וציפיות

 

אני אמורה להיות יותר סבלנית.

אני אמורה להאכיל כל 3 שעות.

אני אמורה לעשות טקס שינה.

אני אמורה להחליף לה חיתול אחרי כל  האכלה.

אני אמורה לקלח אותה פעם בכמה ימים, אולי כל יום.

אני אמורה לדאוג שיהיה לה טוב.

אני אמורה להכיל את הכעס של הבן שלי.

אני אמורה שלא להיות קרציה.

אני אמורה לעשות יותר סקס.

אני אמורה לבשל לעצמי אוכל מזין.

אני אמורה לאכול אוכל מזין.

אני אמורה להזיז את הגוף.

אני אמורה לישון כשהיא ישנה.

אני אמורה לדעת מה אני רוצה מהחיים שלי.

אני אמורה להיות רזה יותר.

אני אמורה לעבור דירה.

אני אמורה לקחת משכנתא.

אני אמורה להרגיל אותה למוצץ.

אני אמורה להיות יותר בקשר עם האחיות שלי.

אני אמורה לפרנס.

אני אמורה להרגיש חיונית יותר.

אני אמורה לסדר את הבית.

אני אמורה לקפל כביסה.

אני אמורה לצאת מהבית 'להתאוורר' קצת.

אני אמורה ללכת לחוגי תינוקות.

אני אמורה למצוא לה גן לשנה הבאה.

אני אמורה לסגל אותה לבייביסיטר.

אני אמורה להיות יותר ברורה.

אני אמורה להיות יותר קלילה.

אני אמורה, זה לא אומר שאני חייבת.

 

 

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “אני אמורה.”

  1. סיגלית שביט הגיב:

    מה, את אמורה את כל זה??? מי אמר לך את זה? זה טירוף!
    קחי את הרשימה הזאת ותשרפי אותה!
    עכשיו את אמורה להתכרבל עם שמיכה ולהתפנק עם ספר טוב.
    🙂

Trackbacks/Pingbacks

  1. מכות רצח « האחות הגדולה - 20/01/2013

    […] אני אמורה (לימור לוי אוסמי, נשים מדברות אמהות) […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מחפשת תמיכה מהורים לילדים עם בעיה בוושט

מאת : אמא אורית

18 באוקטובר 201011 תגובות

מתוך העיקר הבריאות, לכל אמא

אני ילדתי לפני 8 חודשים . הילדה שלי נולדה עם בעיה וושט ( אטרזיה של הוושט ) והיא נולדה לפני הזמן.
אלו תינוקות שנולו ללא וושט והיא חוברה מחדש. לצערי הרב אצלנו הושט לא חוברה באופן תקין ולכן אלינו לחבר מחדש בסוף החודש. עברנו כמה ניתוחים ויש לנו עוד דרך ארוכה מאוד.

אני מחפשת משפחות שעברו או עוברות גם תהליך כזה או דומה.

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך אחרת- חלק ג'

מאת : קרן פרידמן גדסי

27 בדצמבר 20103 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

כשמאיה הגיעה אליי, נראה היה שהקושי טמון בעובדה שהלידה הסתיימה בניתוח קיסרי, והיא כואבת את העובדה שהיא לא ילדה לידה רגילה.

אבל כשעבדנו עם הסיפור, החסר העצום שהופיע נגע למשהו אחר: לרגע שבו שלפו את התינוק מתוכה, והיא הרגישה שאין לה תינוק בתוך הגוף אבל גם אין לה תינוק על הגוף.

הכאב נכח בתחושה של הגוף שהתרוקן מבפנים ומחכה להתמלא שוב עם תחושת התינוק עליו, הידיים שמחפשות את מה לחבק, השתוללות של ההתרגשות, ציפייה ואהבה שמחפשות נואשות לאן לפנות .

איך יולדים בשבדיה?

מאת : אמא של שירה

18 באוקטובר 20105 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

אני כבר הייתי מוכנה לרצוח מישהו!!! התחננתי בפני אבא שיעזור לי – “תשכנע אותם לתת לי משהו עכשיו. אני לא עומדת בזה!!!” וגם הוא אמר לי לחכות כמה דקות. אוףףףף !

אמרתי לה שגיסתי צריכה להגיע והיא ענתה שמותר רק בן אדם אחד בחדר לידה! אני "קיבלתי את הסעיף" עליה – שתקרא את התוכנית לידה שלי שבמשך 9 חודשים עבדתי עליה עם המיילדת שלי ! הודעתי לה חד משמעית: אם גיסתי לא נכנסת יחד עם בעלי, אני לא יולדת פה!!! זה עזר – השבדים לא רגילים לזה…

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)