ועכשיו לכתוב

מאת : הדר צפריר-ריגר

11 באפריל 2013 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?

 

ועכשיו לכתוב לכתוב לכתוב לכתוב לא להפסיק לכתוב
ולהבין שאני נחנקת
שהדמעות לא מספיקות כדי לכסות על האבנים שבבטן
כל המילים שלי רוצות לירוק החוצה את כל החיים שלי.
יש לי תחושה שככה שנים יכולות לחלוף בלעדיי, בלי זה, בלי הכרה.
אני עכשיו נלפתת,
הכביסה הכלים הרצפה
אני עכשיו.

במקום לכתוב אני אוכלת ורעב עקשן, טירופי, מתנפל .
אני שוקעת במלמולי המסך, חושבת ללא הרף על מה יכול היה להיות.
מטילה עצמי בכוח לתוך אהבתן הרכה של הכלבה והילדה, כאילו רק שם אני מסוגלת להימצא.
מאפשרת לעצמי להישמט מן הסדקים.

במקום לכתוב אני מכינה עוגת ענבים.
הילדה ישנה, אני מנסה לכתוב ובמקום לחדור פנימה אני כותבת על עוגת ענבים.
במקום לפרוט את נימי נשמתי , אני מתיישבת מול הטלוויזיה עם קערת קורנפלקס.
איפה אני יכולה להתחיל? והגוף שלי עוד שזור בגוף שלה, עדיין אני לא מסוגלת לפתוח משהו בפני עצמו. בפני עצמי.

במקום לכתוב אני מנקה. עומדת ושוטפת ידיים. שוטפת ידיים. שוטפת ידיים. המים שיורדים אל הכיור שקופים, אבל אני עכורה.
עדיין לא מעבדת את חלקיקי האושר, הטירוף, אי הוודאות.
אני נעה ונדה על לוחות טקטוניים נרגשים, רגע מתייצבת ומנשקת לראשה האפרוחי,
רגע מאבדת אחיזה ומתייפחת.

זר לא יבין זאת. אין בי כבר מקום לשתיקת כל כך הרבה מילים.

 

הדר צפריר-ריגר היא משוררת ואימא לתינוקת נפלאה בת שנה וארבעה חודשים

 

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

דרך הכתיבה/ לימור לוי אוסמי

ועכשיו לכתוב/ הדר צפריר ריגר

מה אפשר לעשות כשהצרכים של הילד מתנגשים עם הצרכים שלך? / ליטל גרין

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

 

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך אפשר להיות אמא ולא להפגין ?

מאת : שירה ריכטר

2 בספטמבר 201112 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, קוראות לשינוי

כבר ניתן לאחד הבנים שלי דף שעורי בית. למה? הוא סובל מזה. מאוד. אנחנו סובלים מזה. הוא ילד חכם, רגיש, מתחשב, ורוב מה שמלמדים בבית הספר משמים. השעות שאחרי בית הספר מתמלאים עם המטלות האלו, המשא ומתנים- וגם לנו.

חודש לפני הלידה

מאת : אמא לעצמי

6 בינואר 201311 תגובות

מתוך אמהות ובנות, הריון, יומן הריון, לכל אמא

חודש לפני הלידה – אני מנסה למצוא כמה רגעים אמיתיים של שקט ביני לבין עצמי כדי להצליח סוף סוף לחלץ מתוכי את המצוקה האדירה הזו שאני קוברת בתוך הגוף שלי כבר חודשים, קצת אחרי שגיליתי שהריתי בפעם השנייה.

לפני שגיליתי שהריתי, כל פעם נעתי ונדתי בין רצון גדול לעוד ילד לבין ייאוש עמוק רק מהמחשבה שהנה עוד פעם אצטרך לעבור 'את זה'.

ההריון הראשון היה בסך הכל בסדר. שנאתי את המעקבים של האחיות, שנאתי את ההצקות של הרופאים.

ואז הגיעה הלידה – גם אז היה לי חלום מתוק וורוד של לידה טבעית בבית או בצימר- מים מים מים. כמה אני אוהבת מים רגועים ונעימים ונעים וחמימים. כל-כך רציתי ללדת בתוך מים.

לידת בית: על מאבקים וקשיים בירוקרטיים

מאת : שירה דרוקר

28 במרץ 201115 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אישה שבוחרת ללדת בבית צריכה לממן את הוצאות הלידה בעצמה. תמיד אמרתי שאני אהיה מוכנה להשקיע בחוויית הלידה כמה כסף שאדרש להשקיע, כי לדעתי זו חוויה ששווה להשקיע בה. וכך אכן אני עושה. אני אצטרך לרכוש לעצמי ציוד ללידה, לפי רשימה שקיבלתי מהמיילדת. בנוסף, אני אצטרך לשלם למיילדת סכום לא מבוטל של 5000 ₪ עבור שירותיה. ויש עוד הוצאות זניחות (זה לא נגמר…).