בדיעבד, היה שווה כל רגע, להכיר אותך ולזכות בכבוד להיות אמא שלך

מאת : נטלי

21 באפריל 2013 | 0 תגובות

מתוך יומן הריון

 

מכתבים לאביתר-

חמישה חודשים שאני מנסה ומתעקשת ללא הצלחה לתאר את רגשותיי במילים.

משום מה, ביום שהחלטת להתחיל בתהליך הגעתך לעולם (מסע מפרך של שלושה ימים בחדר לידה..) החדות שהיתה לי בניסוח אבדה. יום יום אני מוצפת בתחושות נפלאות ורגש שאפילו ברגע זה, לאחר שחרור הסתימה המוחית שלי, עדיין ראשי מגמגם כאשר מתבקש לצייר אותיות על דף נקי.

אז החלטתי להתחיל מההתחלה- מגיל יחסית צעיר תכננתי את חיי בקפידה. ידעתי מה אלמד, במה אעסוק והיכן אגור. ידעתי כמה ילדים אצור, עדיין לא עם מי, אבל תמונה צבעונית נרקמה ככול שהתבגרתי. עם השנים בחרתי שמות אשר התנגנו באוזניי וליטפו את נפשי.

כמו כל פרפקציוניסטית הדוקה גלשתי במסלולי הבטוח לעבר שירטוט עולמי. כאשר הווסת שלי איחרה, כך פתאום, גמגמתי בבילבול והפתעה, השתנתי על מקל דקיק והמתנתי לתוצאה. כאשר התוצאה הדהימה אותי, השתנתי על עוד מספר מקלות, אך שני הפסים העיקשים נשארו עקביים.

לא היה בי ספק לאחר ההיסטריה הראשונית שאתה ואני נשארים ביחד, אתה מבפנים לתקופה הקרובה ואני מבחוץ, מנווטת עבור שנינו.

לא אכנס לחודשים הקשים במחלקת הריון בסיכון בבית חולים מרכזי, הכאבים הדימומים והפחדים. הרי בדיעבד, היה שווה כל רגע, להכיר אותך ולזכות בכבוד להיות אמא שלך…

ככל שחלפו הימים, אבדה סבלנותי ודמיינתי את היום שבו נתחבק ונתמודד ביחד, הפעם פנים מול פנים. הכל נהיה כבד, מעייף, קלאוסטרופובי באותה מחלקה לבנה ומשעממת. בשבוע 34, בעת חופשה בביתי, החלה ההופעה… נוזלים חמימים פרצו מתוכי ומצאתי את עצמי אבודה מתהלכת במסדרון ביתי נוטפת דמעות.

זוכרת את אותו לילה, גשם וברד, וחברתי המתרגשת נוהגת בזהירות אשר מזכירה דהירה של צב זקן. הכרות מעמיקה עשינו יום לאחר שפרצת החוצה, אחרי שתי זריקות זירוז ולחצן מצוקה של אפידורל.

אמא שלך.

 

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

 

 

 

 

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הנקה עם ריפלוקס: "בפנים בערה בי התחושה שמשהו לא בסדר עם הילדה שלי"

מאת : אמא של גיא

6 בספטמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

בערך מגיל שבוע ההנקות הפכו להיות מאד לא רגועות. גיא בכתה לפני, תוך כדי, ואחרי הנקה, התפתלה וצרחה. קירבה את הראש לציצי ואז הרחיקה אותו ממנו כאילו ניסו לקרב אותה לרעל. היא הייתה יונקת קצת ופורצת בצווחות כאילו מרעיבים אותה והייתה פולטת המון. לי היה נראה שמשהו לא בסדר.

הצצה בשלושה מימדים לשבוע 11 ו5 ימים

מאת : תום אלרום

8 ביולי 20112 תגובות

מתוך יצירה נשית

אישה חצויה,

מוצג אור-קולי.

לא רואים לה מבחוץ,

אבל יש לה מבפנים

פיטוס, בגודל 6,7 סמ.

הוא עומד להפוך את בטנה כלפי חוץ,

הוא עומד להפוך את קערת חייה על פיה.

"אמא יש רק אחת" – ואבא ?

מאת : אילת ועציון בר-נוי

7 בנובמבר 201010 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה

יש עוד פרסומות ולינקים לאתרים בנושא הורות. “הכי קרוב לאמא”. “להיות אמא” “נשים מדברות אמהות”. למועדון “אמא” כבר הצטרפת? הוא לא.
חברים שלו לא מבינים כל כך מה הוא רוצה. הם חוזרים בשמונה הביתה, יושבים קצת עם הילד מול בייבי מוצרט (זה מאד מפתח את האינטיליגנציה ומאפשר לקרוא עיתון בשקט) והתינוק הולך לישון.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם