נפל לי

מאת : לי-את דנקר

11 באפריל 2013 | 2 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים

נופלים מהגוף,

נופלים במדרגות,

נופלים מבושה

נופלים מחולשה

נופלים מבלי שהספיקו לסגור מעגל

או סוגרים מעגל תוך כדי נפילה

סוגרים את השער

סוגרים מחשבה

סוגרים חלום

סוגרים את הלב

סוגרים בריקנות שאין לה הופכין

ופותחים חלל גדול ומצפה במקומו

פותחים את שק הדמעות

פותחים מגירות ישנות

פותחים את העין השלישית

פותחים את הלב

ומוצאים סיבה להתחיל מחדש

להשלים עם הגוף כדי שירצה שוב לא ליפול

או להפיל ובמקום, יפלל ויהלל וירפא ויקבל.

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים למרות שהיו שם רק 4, 8, 12 או קצת יותר שבועות.

אבל אין לי באמת מה לומר לכן ואני לא באמת מבינה בנפילות שאינן באחריותי.

אבל אני רוצה לחבק אתכן ולומר לכן שאני יודעת שכואב לאבד גם כלא נופלים דברים מגובה רב.

ולהוסיף שזה פוצע את שני הצדדים, למרות שרק אחד מהם באמת יכול לדבר.

שמי לי-את דנקר ואני מאמנת אישית לחשיבה יצירתית ופזמונאית. פרטנית ובקבוצה.

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “נפל לי”

  1. הילה הגיב:

    ויש את חלקת הנפילים. עוברים שמתו טרם זמנם, תינוקות שמתו ברחם אימם או מחוצה לו. נפילים. ככה קוראים להם ביהדות. ואין להם שם או זהות או שייכות. נפילים.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

סיפור הלידה של רואי- לידה מחודשת

מאת : עוזית קלאורה-נעים

18 בנובמבר 20118 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

13:00 אני מותשת. איתי בחופש כבר 5 ימים ואני מטפסת על הקירות. אבל היום, זה כבר באמת היה קשה. הילד משתעמם בבית לחלוטין, אני דאבה, בקושי זזה מהסלון לשירותים וצריכה למצוא לו תעסוקות בחום הזה של אוגוסט. אתמול עשינו בריכה אצל סבתא. היום נשארנו בבית וזה פשוט קשה, קשה קשה…

איתי עלה לשנת צהריים ואני ניצלתי את הזמן ותקתקתי את הבית- כלים, כביסות, אפילו שטיפה קלה. התיישבתי על המחשב והספקתי להתווכח עם שמוליק. יש לנו מחר, כמו בכל יום שלישי, פגישה עם איתי בבאר שבע ומאוד חשוב לי שהוא יגיע (לפחות פעם אחת) אבל באורח קבע, היציאות של שאר החברים לעבודה לבדיקות וסידורים כאלו ואחרים, חשובות יותר משלנו. אני טעונה ועצבנית אחרי היום המתיש הזה ואומרת לעצמי ש"אחרי היום, אני בטוח יולדת". השיחה איתו מסתיימת במשפטים הבאים (בפייסבוק):

"ואם הייתי יולדת עכשיו? מה הם היו עושים?"

"אוי, נו, אל תגזימי. את יולדת, אני יוצא- לא שואל אף אחד"

"טוב, אני הולכת לנוח" (13:26)

סבתא בחדר לידה

מאת : כרמי מרציאנו

21 במרץ 20132 תגובות

מתוך לכל אמא, סבתאות

סבתא בחדר לידה.

שנים רבות אני דולה.

התינוקות הראשונים שלוויתי בני בר מצווה ויותר.

בעבודתי כדולה פגשתי אנשים. זוגות.

במשקפי הדולה את יכולה לקלוט את הזוגיות.

הרחם שלי היא "לתצוגה בלבד"

מאת : בעילום שם

17 בנובמבר 2014תגובה אחת

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

התחלנו לדבר על הריון שלישי. אני אפילו לא בטוחה שאני רוצה בו. שאני רוצה להיות במקום בו יש לי תינוק חדש במנשא בגיל 40 וקצת. וטיפולים?! למי יש כוח לטיפולי פוריות? אבל הלכתי לרופא שלי כדי לברר. והרופא שלי הוא קוסם, הלא אם מישהו ידאג להכניס אותי להריון זה הוא. האיש עם מרשמי הקסם, עם האנרגייה החיובית, עם גישת ה"זה יקרה ויהי מה". אבל הפעם זה היה שונה. הרופא שלי העביר אותי בדיקה כואבת ואחר כך אמר אמת כואבת עוד יותר – מהרחם הזה אי אפשר להוציא יותר ילדים. הוא עבר טראומות קשות מדי.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם