עכשיו הבנתי עצמאות אימהית מהי

מאת : אילנה איצקוביץ'

15 באפריל 2013 | 0 תגובות

בתוך כל העצמאות האימהית הזו שכחתי לגמרי את העצמאות שלי כאישה

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

 עצמאות היא חלק בלתי נפרד ממני מהרגע שעזבתי את הקן של ההורים והתגייסתי לצבא. עצמאות אשר התחילה כסוג של מרד שלי פנימי בהורים שלי. מרד שאומר ״אני בוגרת״ ״אני יכולה״ ״אני מסתדרת לבד״. עצמאות טובה, בה אני לוקחת ומקבלת את כל ההחלטות בעצמי או במשותף עם בן זוגי.

המציאות שלי, שבה בעלי כאיש קבע כמעט לא נמצא בבית, אילצה אותי גם להתמודד עם הכל לבד. ההתמודדות הפכה לקשה במיוחד אחרי שנולד בני הבכור. היא הייתה קשה אך יחד עם זאת מספקת. בסופו של כל יום ראיתי את עצמי מתמודדת עם כל קושי חדש שהפך בעצם לאתגר. התמודדות עם הגזים של התינוק בתקופה הראשונה, קשיי ההירדמות, ההתעוררויות בלילה, המחלות שלו, הנסיעות לרופא ביום ולמוקד בלילה. צמיחת השיניים, חיפוש הגן המתאים, לקחת לגן בבוקר ולא לאחר לעבודה, להחזיר מהגן, התמודדות עם החינוך ועוד ועוד ועוד. בסוף כל התמודדות הגיע הסיפוק. אני יכולה לבד ולא צריכה להיות תלויה באף אחד. בשבילי זו הייתה העצמאות האימהית. אני סופרוומן אמא.

היום אני כבר אמא לשניים. כל קושי ואתגר הפך לכפול. בתוך כל העצמאות האימהית הזו שכחתי לגמרי את העצמאות שלי כאישה. את הצרכים שלי, את המשמעות שלי לא רק כאמא, אלא שלי, של עצמי. והיום, הקטן כבר גדל קצת והוא בן שנה, מסתבר שלמדתי גם לשחרר. וממש בימים אלה אני מוצאת את עצמי, רגע לפני ורגע אחרי יום העצמאות של המדינה, יוצאת לעצמאות חדשה: עבודה חדשה, לימודים חדשים וגם חוג של יוגה לנפש ולגוף. הרגשת האיזון הזאת היא התחושה הכי טובה שהרגשתי בשנים האחרונות.

עכשיו הבנתי – עצמאות אימהית מהי. זה להיות אמא במשרה מלאה שגם יודעת לשחרר ולא שוכחת את עצמה בדרך…

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

הריון והורות- איך מגיעים לאיזון, אם בכלל?/ אורה ברקן, פסיכולוגית

אני מרגישה רחוקה מעצמי, מ'האני' שלי/ הכי אמיתית

אני מרגישה שהחיים סוחבים אותי/ שירה דרוקר

איך להקשיב לעצמך/ עטרת ליפשיץ

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לידה טבעית: "ילדתי אחרי חצי שעה בבית החולים"

מאת : אמא

25 בספטמבר 20107 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בתור הקדמה, אני חייבת להגיד שבאופן כללי אני נגד ה״טרור״ ההטפות שהתפתח סביב כל מיני נושאים הקשורים להריון ולידה כמו: רק הנקה (אחותי, את מניקה את התינוק 10-12 פעמים ביום נראה שמשהו יקרה אם תתני פעם אחת תמ״ל ? ), רק ביות מלא (לא יקרה כלום אם תנוחי טיפה בבית חולים), רק לידה טבעית, רק אוכל אורגני, בלי חיסונים וכו'.

אני באמת חושבת שבחירה אמיתית לגבי הלידה מגיעה מתוך הבנה ולא הטפה.

טיפולי פוריות: אמא, כואב לי כל הגוף, תני לי חיבוק גדול

מאת : רינה רונן

18 בינואר 201116 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אמא, כואב לי עכשיו בלב ובנשמה…

התחבקתי, נצמדתי חזק המון המון פעמים והבטן לא גדלה כמו שהסברת..

הרופא נותן לי כל פעם מחדש עוד בדיקה חופרנית, עוד זריקה שאין לי כבר מה לפחד ממנה, זו השגרה.

אמא, אני לא יודעת כבר מה זה אינטימיות..

אמא, כואבת לי הבטן ולא מרוב ממתקים..

הבטן כואבת לי ממחטים שמוחדרות לבטני וחומר שמוזרק לשביב תקווה נוסף

שאולי החודש הוא החודש שלי.

40 שנה לחצות מדבר זה הגיוני

מאת : לי-את דנקר

5 באפריל 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

40 שנה לחצות מדבר זה הגיוני!

עוד קצת, ממש עוד טיפה ואני מתהדרת בכתר החוכמה והתבונה, מרחק יריקה מלספר לעצמי שאני סוף סוף בשלה.. חלילה לא קדירה, אבל בשלה להבין כמה קטנות.