עכשיו הבנתי עצמאות אימהית מהי

מאת : אילנה איצקוביץ'

15 באפריל 2013 | 0 תגובות

בתוך כל העצמאות האימהית הזו שכחתי לגמרי את העצמאות שלי כאישה

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

 עצמאות היא חלק בלתי נפרד ממני מהרגע שעזבתי את הקן של ההורים והתגייסתי לצבא. עצמאות אשר התחילה כסוג של מרד שלי פנימי בהורים שלי. מרד שאומר ״אני בוגרת״ ״אני יכולה״ ״אני מסתדרת לבד״. עצמאות טובה, בה אני לוקחת ומקבלת את כל ההחלטות בעצמי או במשותף עם בן זוגי.

המציאות שלי, שבה בעלי כאיש קבע כמעט לא נמצא בבית, אילצה אותי גם להתמודד עם הכל לבד. ההתמודדות הפכה לקשה במיוחד אחרי שנולד בני הבכור. היא הייתה קשה אך יחד עם זאת מספקת. בסופו של כל יום ראיתי את עצמי מתמודדת עם כל קושי חדש שהפך בעצם לאתגר. התמודדות עם הגזים של התינוק בתקופה הראשונה, קשיי ההירדמות, ההתעוררויות בלילה, המחלות שלו, הנסיעות לרופא ביום ולמוקד בלילה. צמיחת השיניים, חיפוש הגן המתאים, לקחת לגן בבוקר ולא לאחר לעבודה, להחזיר מהגן, התמודדות עם החינוך ועוד ועוד ועוד. בסוף כל התמודדות הגיע הסיפוק. אני יכולה לבד ולא צריכה להיות תלויה באף אחד. בשבילי זו הייתה העצמאות האימהית. אני סופרוומן אמא.

היום אני כבר אמא לשניים. כל קושי ואתגר הפך לכפול. בתוך כל העצמאות האימהית הזו שכחתי לגמרי את העצמאות שלי כאישה. את הצרכים שלי, את המשמעות שלי לא רק כאמא, אלא שלי, של עצמי. והיום, הקטן כבר גדל קצת והוא בן שנה, מסתבר שלמדתי גם לשחרר. וממש בימים אלה אני מוצאת את עצמי, רגע לפני ורגע אחרי יום העצמאות של המדינה, יוצאת לעצמאות חדשה: עבודה חדשה, לימודים חדשים וגם חוג של יוגה לנפש ולגוף. הרגשת האיזון הזאת היא התחושה הכי טובה שהרגשתי בשנים האחרונות.

עכשיו הבנתי – עצמאות אימהית מהי. זה להיות אמא במשרה מלאה שגם יודעת לשחרר ולא שוכחת את עצמה בדרך…

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

הריון והורות- איך מגיעים לאיזון, אם בכלל?/ אורה ברקן, פסיכולוגית

אני מרגישה רחוקה מעצמי, מ'האני' שלי/ הכי אמיתית

אני מרגישה שהחיים סוחבים אותי/ שירה דרוקר

איך להקשיב לעצמך/ עטרת ליפשיץ

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לא רוצה לגדל את ילדיי על גבורה

מאת : סשה חזנוב

14 באפריל 2013תגובה אחת

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים, קוראות לשינוי

לא רוצה לגדל את ילדיי על גבורה. רוצה שפשוט יהיו. הם. גיבורים או לא. חזקים או חלשים. מה שבא להם. לא רוצה את ההקשר הזה בראש שלהם – מדים וכבוד. חיילים ושאיפות. בעיקר כי זה בולשיט. וכי החיים זה מעבר לזה. הם אמנם לא מנותקים מזה, אבל בחשבון הסופי הם הרבה יותר. גם אם אנחנו שטופי מוח לפעמים עד כי נראה שאי אפשר אחרת כאן.

המומלצות: יועצת הנקה / מדריכת הנקה

מאת : לימור לוי אוסמי

3 בדצמבר 201142 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

אמהות ממליצות על מדריכות הנקה ויועצות הנקה שעזרו להן מאוד עם ההנקה

אני רוצה לידה נרתיקית אחרי הקיסרי שעברתי" – חלק 2

מאת : אמא אלסנדרה

4 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

בפוסט הקודם דיברתי על הלידה הקיסרית הראשונה שהיתה לי, על הכניסה להריון ועל הרצון ללדת לידה נרתיקית בלידה הזו. אחרי שההריון נקלט  למדתי ,חקרתי, שתיתי פטל וסרפד, עשיתי דמיון מודרך, הלכתי למפגש נהדר של פורום הריון ולידה ועברתי טיפול . לקחתי את בעלי איתי למפגש נוסף שילמד להיות גם פעיל בלידה, ביקשתי מקפלן את דו"ח […]