הזמנה לכנס: 'להיות אימא?! – היבטים משפטיים, חברתיים, אתיים ורפואיים בהורות המודרנית

מאת : לימור לוי אוסמי

5 במאי 2013 | 0 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

 

 

להיות אימא?! היבטים משפטיים, חברתיים, אתיים ורפואיים בהורות המודרנית

יום חמישי, 23/5/2013 היכל התרבות, ראשון – לציון

בחסות:

מרכז משנה- המרכז הקליני למשפט וחברה, המכללה למנהל

מ.נ.ע – מרכש זכויות עירוני לנשים – המשרד לקידום מעמד האישה

ראשונים בקליטה – הרשות העירונית לקליטה ולשילוב עולים

עיריית ראשון-לציון – המשרד לקידום מעמד האישה

במעמד ראש העירייה, מר דב צור

 

9:15 – 9:00 התכנסות ברכות :

ד"ר רותי לזר , מנהלת מרכז משנה- המרכז הקליני למשפט וחברה, המכללה למנהל

גב' איריס כגן- חכמון, יועצת ראש עיריית ראשל"צ לקידום מעמד האישה

מר דוב צור, ראש עיריית ראשון – לציון מנחה -עו"ד דנה אייזנר לביא , מנהלת מ.נ.ע.

 

09:30-10:15 Keynote speaker – פרופ' אריאלה פרידמן

 

10:15-10:45 סיפור אישי "אימא" – ריקי גל

 

הפסקת קפה-ופיזור למושבים מקבילים.

 

11:00-13:00 מושבים מקבילים :

מושב 1: אמהות וכלכלה (אודיטוריום )-יו"ר: ד"ר סלביה פוגל-ביז'אווי

מוקדש לזכרה של עו"ד אודליה לוי- אטינגר ז"ל

פיטורי עובדת במהלך טיפולי פוריות – מקרה מבחן למפגש בין האימהוּת לשוק העבודה.

עו"ד גלית ברונשטיין, ביה"ס למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל.

*זכאות לשייכות: משמעותה של אמהות בעוני בחברה צרכנית ניאו-ליברלית.

עינת לביא, דוקטורנטית, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.

קונפליקט קריירה משפחה- החוליה החסרה בין כוונות מעשים.

ד"ר מיכל בן צבי זומר, פסיכולוגית קלינית מומחית, מכללת שנקר.

היבטים של הכלה והפרדה בחקר זהות תעסוקתית ואימהית במעבר לאימהות.

פרופ' רחל גלי צינמון, מיכל גרוס-ספקטור (M.A.ׂ) ׁבית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.

* מס אמהות- כמה עולה להיות אימא?

ד"ר גלית דשא מנכ"לית שדולת הנשים וגב' חגית יערי.

* הבניית תובנות מקצועיות והעצמה ניהולית מתוך תובנות אימהיות או איך תפרחת חיתולים של תינוקת אחת מעלה מכירות בארגון גלובאלי.

יועצת ארגונית טל ברייר בן מוחא.

 

מושב 2: אמהות בחברה רב-תרבותית- (אולם מחול גדול) – יו"ר: ד"ר דפנה הקר

"הייתי רוצה ללמד את הילדים שלי צורת חיים חדשה … אני עכשיו אחראית עליהם" אימהות חד-הוריות פלסטיניות-ישראליות מכוננות אימהות משמעותית.

ד"ר טל מלר, המכללה האקדמית צפת.

מעורבותן של נשים בחינוך ילדיהן ועיצובה של אמהוּת: ממצאים ראשוניים, ממחקר אתנוגרפי.

ד"ר דבורה גולדן וד"ר לורן ארדריך, אוניברסיטת חיפה.

ילדות-כלות, ילדות-אמהות.

עו"ד עדי בלוטנר, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר-אילן.

מה עומד בלב הקשר האנושי הבסיסי ביותר בחיינו? מה הופך את האימהות לחוויה מורכבת כל כך?

גב' תמר מור-סלע, עיתונאית, סופרת.

 

מושב 3: אמהות ומוגבלות- (גרין רום) – יו"ר: ד"ר רותי לזר

"תראי אותי, קשורה, צועקת- ולא יודעת איפה הילדה שלי" על הזכות לכעוס, להתנגד, להסכים ולהשלים; מפגשים עם אימהות סביב המחלקה הסגורה:ייצוג מאושפזות בכפייה דרך הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים.

עו"ד דנה מירטנבאום.

בין אמהות "חולה" לאמהות "בריאה": עבודה עם אמהות המתמודדות עם מוגבלות נפשית.

ד"ר יעל בנקירר ועו"ס ענבר אדלר, התוכנית למגדר באוניברסיטת בר אילן.

תהליך האימהות של נשים עם מוגבלות.

ד"ר כרמית נעה שפיגלמן, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה.

* האם מוגנת זכותם של בעלי צרכים מיוחדים לחוות הורות?

ד"ר יוסי גרין, בית הספר למשפטים, המכללה אקדמית נתניה.

 

 

13:00- 13:30: הפסקת צהריים

 

13:30-15:30 דיון במליאה:

 הזכות להורות והזכות לאי הורות– יו"ר: ד"ר נילי קרקו-אייל

* להיות אימא – אמהות בכל גיל, בכל מחיר ובמימון המדינה?

ד"ר יחזקאל מרגלית, הקריה האקדמית אונו.

הזכות שלא להיות אימא מפרספקטיבה של דיני הנזיקין.

ד"ר נילי קרקו-אייל, בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי, המכללה למנהל.

בכיה לדורות: על חרטה בשדה הפריון, הילודה ואימהוּת.

גב' אורנה דונת, אוניברסיטת תל אביב.

חוק הפסקות הריון – יתרונות, חסרונות ועוד.

עו"ס אורלי חסון -ציצאושוילי, מנכ"לית עמותת לדעת – לבחור נכון.

זכויות הוריות בעידן של זכויות הילד.

ד"ר רונה שוז, מרצה בכירה ומנהלת (משותפת) של המרכז לזכויות הילד והמשפחה, מכללת שערי משפט.

רוצים להיות הורים, ומהר! היבטים רפואיים ומשפטיים בטיפולי פוריות לזוגות ויחידים.

עו"ד עדי ניב-ויגודה, בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.

 

קטע מההצגה :" עכשיו שוב מאי" כתיבה ובימוי : ליאת פישמן לני

 

15:30-16:30 מושבים מקבילים:

 מושב 1: אמהות ותקשורת– יו"ר: ד"ר עינת לחובר

ייצוגה המתעתע של האם בפרסומות מתקופת המנדט.

ד"ר שחר מרנין-דיסטלפלד, החוג לספרות, אמנות ומוסיקה,מכללת צפת.

*  דמות האם בפרסומות עבריות משנות ה 30 ועד ימינו.

ד"ר אביבית אגם -דאלי, מכללת עמק יזרעאל והמוסד האקדמי נצרת.

"מדוע נשים עדיין אינן יכולות לעשות גם וגם?": השיח התקשורתי הישראלי בנושא יחסי אימהות ועבודה.

ד"ר עינת לחובר, בית-הספר לתקשורת, המכללה האקדמית ספיר.

 

מושב 2: אמהות כסובייקט – יו"ר : ד"ר יפעת ביטון

"הריון זה לא מחלה" תיעול מחדש בתעלת הלידה של נזקי אובדן/פגיעה בעובר.

ד"ר יפעת ביטון, בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי, המכללה למנהל.

* אימא יקרה לי.

ד"ר מילי מאסס, האוניברסיטה העברית (בדימוס).

למה הן מיניקות? הקשר בין מוטיבציה להנקה לבין רווחתן הנפשית של הנשים המניקות.

ד"ר מירי קסטלר – פלג, ביה"ס לעו"ס, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת אריאל.

 

 מושב 3: אמהות בשיח הטיפולי

מוקדש לזכרה של עו"ס רחל רבינוביץ ז"ל

 

* Meeting the monster inside: Mothers’ fear of their children, i-psy (inter

cultural psychiatry), Duivendrecht, The Netherlands

ד"ר אורטל סלובודין

ואיפה האם העובדת? העדרות הנושא של משפחה וקריירה מהשיח הפסיכואנליטי.

ד"ר חני ישראלי, לימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת חיפה.

אימא יש רק אחת? מחשבות על ריבוי דמויות אימהיות.

פרופ' פמלה לאפר-יוקליס, University of Dayton School of Law

אמהות מופרעת קשב.

דנה שלמון, תרפיסטית באמנות ומנחת קבוצות M.A.

 

להרשמה מקוונת:

 רישום לכנס

 

לפרטים נוספים בטלפון: 9547100 ,9547069- מ.נ.ע (מרכז זכויות נשים עירוני)

 

כתובת היכל התרבות: רחוב ז'בוטינסקי 16, ראשון לציון

 

 

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האפשרות לקבל את התחושות ולשתף אותן כמפתח להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בדצמבר 20107 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

כשמקשיבים לאמהות המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, הן מספרות שכשהן נפגשות עם מציאות השונה מהציפיות שאיתן הן הגיעו לאמהוּת, הן בטוחות שהן עושות משהו "לא טוב" ומנסות לשנות את עצמן (ללא הועיל) על מנת להתאים את עצמן לאידיאל "האמא הטובה". הן מספרות שהן מתקשות לקבל את המציאות החדשה כפי שהיא.

האם קושי וסבל גדול אחרי לידה הוא הפרעה נפשית?

מאת : לימור לוי אוסמי

3 ביולי 201314 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

התבקשתי להגיב להרצאתה של הדס כמייצגת את ה"שטח" דרך האתר שלי, 'נשים מדברות אמהות' שאליו כותבות נשים את מה שהן באמת מרגישות מתכנון ההריון ועד לאמהות וכמי שמלווה ומקשיבה לנשים אחרי לידה.
אני בוחרת היום לשתף את הדיאלוג הפנימי היום יומי שלי עם נושא התיוג של של קושי וסבל של נשים אחרי לידה כהפרעה נפשית הנקראת 'דיכאון אחרי לידה' ואת השאלות הפנימיות שעולות בי בהקשר הזה:

האם קושי וסבל גדול של נשים אחרי לידה הוא באמת פתולוגי?
האם ההגדרה של הסבל הגדול שאחרי הלידה כפתולוגי מסייע לנשים או אולי דווקא מחבל ברווחתן הנפשית ?

הפעם ההריון מרגיש "אחר". מה זה אומר לכל הרוחות ?

מאת : מגלה את עצמי מחדש

8 בינואר 20120 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון

הפעם זה אחר…

עם נסיון של שני הריונות מדהימים, הפעם ההריון הזה היה אחר. והמילה הזו שיגעה אותי!!

מה זה אומר, לכל הרוחות, "אחר"?

הרגיש לי שיש משהו "אחר" בבטן וחוסר היכולת להבין מה זה ה"אחר" הזה הוא בהחלט אחד הדברים החזקים של החרדות.

האם ה"אחר" הזה הוא טוב, לא טוב?

האם זה אומר שהעובר לא בריא?

שההריון לא בריא?

כמישהי שעוסקת בתחום האיזוטרי, גם שאלות משם באו.

האנרגיה היא אחרת…. מה זה אומר?

האם זו אנרגיה טובה?

האם זו אנרגיה שלילית?

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם