הפעם אני פונה אליך איש

מאת : לי-את דנקר

19 במאי 2013 | 0 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה


הפעם אני פונה אליך איש,

זה שסיפרו לו בילדות שגבר זה לא דבר שביר, זה שאמרו לו תבכה אבל כמו גבר, שביקשו ממנו לתקן את הכל רק כי יש לו ביצים ולא כי יש לו את כל הכלים. שאמרו לו, שהוא זה "לאט" והיא זה "מהר", שציפו ממנו להתקדם הלאה גם כשהאופק נראה מתרחק, שלימדו אותו לאכול בפה פתוח את כל העוגה בידיעה שהיא לא נשארת שלמה…

אני פונה אליך כי לי היה אבא מיוחד, שסיפר לי כמעט הכל על הצד שלכם, לכן אני יודעת, שיש בך חצי ממני, חצי שלא תמיד אתה מתחבר אליו, אבל.. כשאתה כן, קורים קסמים (למעט במקרים שאבא שלך הוא הסנדק או צווארון לבן, נו.. שם החצי הזה, מוטב שלא יהיה מוחצן אלא אם כן, אתה בחברת אשת הסוד שלך, שהיא ברוב המקרים לא אשתך/ כן אני רואה הרבה סרטים).

החצי שלך הוא יפה כמוני, רגיש כמוני, חכם (כמעט) כמוני, כריזמטי, רגיש ובעיקר הרמוני כשהוא פוגש בחצי שלי.

החצי שלך יודע לבכות איתי כשאני בוכה וגם לתת לי תחושת הגנה.

החצי שלך, יכול להקשיב, ממקומות שאתה לא רגיל אליהם, מקומות בגבהים משתנים, מה שיגרום לך להפסיק לבהות בי כשאני מדברת על משהו חשוב.

החצי שלך הופך ללוליין בקרקס ויכול לדגדג לי את קצה האגן, בנקודות שהחצי הגברי שלך לא מסוגל לזהות בכלל.

החצי שלך הוא אלוף בבועות סבון שמשנות את הצבע, לעומת הבועה מהחצי הגברי שלא ממש משתנה…

החצי שלך מסתדר עם אמא שלי יותר טוב מהחצי שלי בימים של מחזור, גם בימים אפורים אחרים.

החצי שלך יכול להמיס לי את עוגת הגבינה שבלב, יכול לגרום לי להיות הדובדבן שבקצפת.

החצי שלך ביחד עם החצי הגברי, יכולים לשכנע אותי שאתה "אשכרה" מבין על מה שאני מדברת,

אולי זה יגרום לי להפסיק להשתמש בצליל שאתה כל כך שונא : "מממ"

החצי שלך יכול לספר לי הכל, ללא מחסומים, גם אם זה ישמע לצד הגברי שלך רכרוכי, יכול לגלות לי שקשה לך, שלא תמיד אתה יודע, שמלחמות זה מפחיד, שליפול זה כואב ואז אני ארים אותך, עד שתתחזק, כי אני אוהבת את כל הצדדים שבך ומבטיחה לך, שגם אם אין קליטה, תמיד שווה לך לנסות להתחבר… לחצי הנשי שלך.

לי-את דנקר פזמונאית ומאמנת אישית לחשיבה יצירתית, פרטני ובקבוצה.

אתר: www.liatdanker.co.il  אל לי-את דנקר בפייסבוק לחצי כאן

לבלוג שלי

עוד אמהות כותבות:

לדבר איתי/ שיר

מה הצד של האבא בתוך המשבר הזה?/ רות שלו

מה קורה עם גבר אחר מושך את תשומת ליבי?/ אמא אנונימית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תרומת זרע = אין אבא

מאת : אוסי הורביץ

16 ביוני 20114 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, לכל אמא

יש שאלות רבות ואני מודה שלמרות שהחלטתי להרות מתרומת זרע, אם היתה לי אפשרות בחירה אמיתית, הרי שהייתי בוחרת במה שמקובל, בזוגיות וזוג הורים – אבא ואמא. לא כי זה מה שמקובל, אלא כי באמת רציתי זוגיות (מקווה שעוד תגיע), אך עם זאת, אני יודעת שאצטרך לעמוד בפני שאלות של ביתי בעתיד הקרוב לבוא, ואם אפשר להפחית במקומות הרגישים הרי שזו אחת מהן ולכן חשוב לי להבהיר נקודה זו.

הרגשת בדידות

מאת : אמא אחרי לידה

10 באפריל 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

אני כבר כמעט חודשיים וחצי אחרי וברוך השם הכל תקין.

רק שיש ימים שאני מוצאת את עצמי נשארת בבית, כי נמאס כל יום לצאת מהבית בשביל לא להיות. חשוב ביותר לציין שאני לא גרה קרוב לאמא או למשפחתי, אני גרה קרוב לחמתי ולגיסות שלי. רק אופס, כמה חבל שאף אחת מהן אפילו לא פעם אחת התקשרה ושאלה אם אני צריכה משהו???? או שאלה אם בא לי לבוא איתן, אם הן עושות משהו ?

כלום, פשוט כלום, אז כן יש לי את הימים שאני עייפה מלצאת מהבית ובא לי להישאר לנוח בבית עם הילד, אבל אז אני מוצאת את עצמי כל היום לבדי עד שבעלי מגיע מהעבודה וגם אז בא לך שמישהו יבוא לבקר, אבל אף אחת מהן אפילו לא מתקשרת לשאול אם אני צריכה עזרה במשהו, אז למה שתבוא? ואופס, שוב אני בוכה בגלל זה, זה כל כך פגע ופוגע. מה, איזה אדם זר פתאום ??

איך ויתרתי על הקריירה שלי כציירת :)

מאת : שירה דרוקר

14 בספטמבר 201114 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, יצירה נשית, לכל אמא

בנובמבר, בחודש רביעי להיריון, עם בטן קטנה, התחלתי ללמוד רישום וציור. הצלחתי להתמיד עד ללידה. נהניתי מכל רגע. חופשת פסח הייתה ארוכה במיוחד, כחמישה שבועות, ולפני שילדתי חשבתי לעצמי "איזה יופי הסתדר לי החופש הזה בדיוק סביב התאריך המשוער, ככה אוכל לנוח, להתאקלם, ולחזור ללימודים".

הילה נולדה בשבוע 41+3, וכבר התחילה "לדפוק לי את התכניות". חצי חופשה עברה רק בציפייה ללידה, וכשהגיע הזמן לחזור ללימודים, לא הייתי מוכנה. פיזית ונפשית. אז פספסתי שיעור. ועוד אחד. ורק עוד אחד, כי אין לי כוח, ואולי רק עוד אחד, כי זה ממש יהיה קשה ללכת איתה, ואם היא תפריע…

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)