הפעם אני פונה אליך איש

מאת : לי-את דנקר

19 במאי 2013 | 0 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה


הפעם אני פונה אליך איש,

זה שסיפרו לו בילדות שגבר זה לא דבר שביר, זה שאמרו לו תבכה אבל כמו גבר, שביקשו ממנו לתקן את הכל רק כי יש לו ביצים ולא כי יש לו את כל הכלים. שאמרו לו, שהוא זה "לאט" והיא זה "מהר", שציפו ממנו להתקדם הלאה גם כשהאופק נראה מתרחק, שלימדו אותו לאכול בפה פתוח את כל העוגה בידיעה שהיא לא נשארת שלמה…

אני פונה אליך כי לי היה אבא מיוחד, שסיפר לי כמעט הכל על הצד שלכם, לכן אני יודעת, שיש בך חצי ממני, חצי שלא תמיד אתה מתחבר אליו, אבל.. כשאתה כן, קורים קסמים (למעט במקרים שאבא שלך הוא הסנדק או צווארון לבן, נו.. שם החצי הזה, מוטב שלא יהיה מוחצן אלא אם כן, אתה בחברת אשת הסוד שלך, שהיא ברוב המקרים לא אשתך/ כן אני רואה הרבה סרטים).

החצי שלך הוא יפה כמוני, רגיש כמוני, חכם (כמעט) כמוני, כריזמטי, רגיש ובעיקר הרמוני כשהוא פוגש בחצי שלי.

החצי שלך יודע לבכות איתי כשאני בוכה וגם לתת לי תחושת הגנה.

החצי שלך, יכול להקשיב, ממקומות שאתה לא רגיל אליהם, מקומות בגבהים משתנים, מה שיגרום לך להפסיק לבהות בי כשאני מדברת על משהו חשוב.

החצי שלך הופך ללוליין בקרקס ויכול לדגדג לי את קצה האגן, בנקודות שהחצי הגברי שלך לא מסוגל לזהות בכלל.

החצי שלך הוא אלוף בבועות סבון שמשנות את הצבע, לעומת הבועה מהחצי הגברי שלא ממש משתנה…

החצי שלך מסתדר עם אמא שלי יותר טוב מהחצי שלי בימים של מחזור, גם בימים אפורים אחרים.

החצי שלך יכול להמיס לי את עוגת הגבינה שבלב, יכול לגרום לי להיות הדובדבן שבקצפת.

החצי שלך ביחד עם החצי הגברי, יכולים לשכנע אותי שאתה "אשכרה" מבין על מה שאני מדברת,

אולי זה יגרום לי להפסיק להשתמש בצליל שאתה כל כך שונא : "מממ"

החצי שלך יכול לספר לי הכל, ללא מחסומים, גם אם זה ישמע לצד הגברי שלך רכרוכי, יכול לגלות לי שקשה לך, שלא תמיד אתה יודע, שמלחמות זה מפחיד, שליפול זה כואב ואז אני ארים אותך, עד שתתחזק, כי אני אוהבת את כל הצדדים שבך ומבטיחה לך, שגם אם אין קליטה, תמיד שווה לך לנסות להתחבר… לחצי הנשי שלך.

לי-את דנקר פזמונאית ומאמנת אישית לחשיבה יצירתית, פרטני ובקבוצה.

אתר: www.liatdanker.co.il  אל לי-את דנקר בפייסבוק לחצי כאן

לבלוג שלי

עוד אמהות כותבות:

לדבר איתי/ שיר

מה הצד של האבא בתוך המשבר הזה?/ רות שלו

מה קורה עם גבר אחר מושך את תשומת ליבי?/ אמא אנונימית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

השואה בראי אחר, ראי האִמהות שבי

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

7 באפריל 20132 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

תוהה איך אמא יכלה לחיות אם הידיעה שרצחו את ילדיה,

תינוקות שרצו לאכול או לינוק ואין אין אוכל,

מה עושים ? כמה הזוועה בלתי נתפסת.

לידת הבית: אני מדמיינת את הלידה

מאת : שירה דרוקר

7 באפריל 201111 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אני אוהבת לדמיין איך הלידה תיראה. זה מגביר אצלי את תחושת הוודאות והביטחון, העובדה שאני "מתכננת". אני אוהבת להיות מסודרת, להכין תכניות לכל דבר, לדעת לקראת מה אני הולכת. באיזשהו מקום זה עוזר להפיג חששות, מגביר ביטחון. אני גם מאמינה שאם תדמיין לעצמך סיטואציה עתידית באופן שבו היית רוצה שהיא תתרחש, תתמקד בפרטי פרטים, יש יותר סיכוי שבסופו של דבר כך בדיוק היא תתרחש.

מה קורה אם גבר אחר מושך את תשומת הלב שלי? מה אז?

מאת : אמא אנונימית

28 במאי 20142 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה

  אז מה שלומי? מכל מיני בחינות – החיים יפים. מאוד. צומחת, גדלה, באמת דברים טובים ומפליאים קורים. ויש מקום אחד, שלי, שבו לא יפה, לא טוב כל כך בכלל. כבת להורים גרושים, שכל חיי ראיתי רק כמה הם לא מסתדרים, כמה הם קשים אחד עם השני, כמה אפשר להרוס בית, בכל מיני דרכים, הצלקת […]

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם