שבועות והנפת תינוקות

מאת : מטופלת פריון

17 במאי 2013 | 2 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

 

כל שנה בחג השבועות מתקיים טקס הנפת התינוקות כחלק ממסורת הבאת הביכורים במושב. כל שנה אני שמחה בשביל אחרים אך, גם אחוזת קנאה בהורים שעולים לבמה ומציגים בגאווה את התינוקות החדשים שלהם. כל שנה ליבי מתכווץ ונחמץ עוד קצת. קול מיוסר בתוכי ממשיך ושואל מתי כבר יגיע התור שלנו? מתי אזכה לעלות יחד לבמה עם האיש שאני אוהבת ולצעוק בהתרגשות את שמו הרך של ילדנו, לומר הוא שלנו ואנו נשבעים לגדל אותו ברוח המושב ולתפארת מדינת ישראל.

כל שנה היא תזכורת מכאיבה לאמת המרה, שחלפה עוד שנה במסע הפריון שלנו ואצלנו דבר לא השתנה מזה חמש שנים. כבר שבוע אני מנסה להתחמק מהטקס, אין בכוחי לעמוד בזה שוב. ביקשתי מבעלי שניסע השנה למקום אחר, נתרחק. אפילו החיבוק החם שלו לא הצליח להרגיע את הבכי שבקע ממני ללא התראה. גם אם אברח זה לא יברח ממני.

השנה לעומת שנים קודמות פנתה מנחת הטקס בתחינה מלאת הומור וחן לקהל שהתאסף ואמרה: "השנה, היבול היה דל, אנא עשו מאמץ קטן, זה לא פותר אף אחד מכם". ואני חשבתי לעצמי 'לו רק ידעה. כמה מאמץ גדול נדרש מאיתנו, כמה שנים מלאות בציפייה שבורה, בהמתנה מורטת עצבים, בחוסר אונים, בכאב פיזי ונפשי שלא נגמר'. כאב צורב שהולך ומתעצם. שמחת החג, העגלות, ריח החציר והשירים הצליחו להשכיח במעט את העצב. אספתי את עצמי, חייכתי, רקדתי ולחשתי לבעלי: "בשנה הבאה זה יקרה לנו".

מאי 2013

אולי גם יעניין אותך:

למרות כל הידע, לא ידעתי מספיק/ שרית ב.

ההריון יגיע גם אם לא תירגעי/ גלית שושן

כמה רחוק את מוכנה ללכת/ מאירה ברנע גולדברג

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

 

2 תגובות ל- “שבועות והנפת תינוקות”

  1. מיכי הגיב:

    יקרה
    מאחלת לך שבשנה הבאה תהיו שם בעצמכם
    בהצלחה!

  2. סלעית פרידמן הגיב:

    וואו, לרגע תהיתי אם אני זאת שכתבה את זה בשנת 2013…
    זאת בדיוק היתה התחושה שלי, מילה במילה.
    בכל אופן, מאז, כבר הנפנו את התינוקת המתוקה שלנו בשבועות במושב,
    (אחרי שבהחלט הברזתי באחת השנים, כי הבנתי שאני צריכה להיות איפה שטוב לי)
    ואני מקווה ומאמינה שגם את ב"ה.

    חיבוק גדול

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פחד לפני ילד שני

מאת : אמא אנונימית

5 ביוני 20129 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

אני כבר חושבת על ילד שני. ורוצה אחד בכל מאודי. ופוחדת. פוחדת פחד מוות לחוות את אותה החוויה. ההנקה היא עדיין אחד הדברים שהכי חשובים לי ואכולת חששות שגם בילד הבא זה לא יקרה. מפחדת מצוות רפואי שלא קשוב אליי. שלא מבין אותי. שמתווכח לי מעל הראש בעוד הבייבי בירידות דופק דרסטיות בכל ציר.

אמא יחידנית מבחירה ?! – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

1 בדצמבר 201015 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, לכל אמא

מודה שקשה לי עם המושג אמא יחידנית מבחירה. קל לי יותר להתחבר למושג אמא חד הורית.

למה העיסוק הזה במושגים כל כך מעסיק אותי ? בטח תחשבו שזה מאוד קטן ושלי. עם זאת, אני מרגישה שזה חשוב לי מאוד לדבוק בהגדרה הנכונה.

אני חושבת שמילים יוצרות מציאות.

אני שואלת עצמי האם אמהות שקל להן לומר שהן יחידניות מבחירה באמת זו "ה"בחירה שלהן?

איך זה מרגיש להיות שפויה או משוגעת בדיכאון אחרי לידה ?

מאת : תמר קלר

3 בנובמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

במקביל, תחושות האשם מתגברות, מתרחבות ותופסות מקום נכבד ביציע של הנשמה: "אלוהים, מה עשיתי ? למה שלחתי אותה לתינוקיה ? למה ביקשתי מהאחות שתיקח אותה ? הרי יצרתי חיים …."

ולא קישרתי את זה, לא היה לי מושג. מעולם לא שמעתי נשים מדברות על דיכאון אחרי לידה, אולי מזכירות כלאחר יד איזה בייבי בלוז קל כזה –ירידה בהורמון האסטרוגן , חוסר איזון בפרוגסטרון-אבל אצלי זה לא היה קל כזה- אצלי זה היה מפל שמחכה בהמשך.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם