'חופשת הלידה' היא אכן לא חופשה כלל..

מאת : אוסי הורביץ

19 ביולי 2013 | 5 תגובות

אני מאמינה שסמנטיקה היא דבר מאוד חשוב שכן, היא זו שבונה תרבות 

מתוך קוראות לשינוי

                                                                                                ‏

לכבוד ח"כ איתן כבל,

קראתי בהתרגשות את כוונתך להביא לאישור את החוק המשנה אם שם "חופשת הלידה" ל"תקופת לידה".

זה מרגש אותי כי אני אמא לשתי בנות, כמו כן, חברה בקבוצה נפלאה כבר כארבע שנים, קבוצה של נשים המדברות אמהות. אני עצמי כתבתי בלוג בנושא האמהות שלי באתר הנושא את שם הקבוצה medabrotimahut.co.il . לימים קמה גם קבוצה בפייסבוק בשם זה וגם שם מקבלות הנשים אפשרות לדבר עם כל נושא הקשור בנשיות שלהן ובאמהות שלהן ולקבל תמיכה. בנינו לנו שבט נשי תומך.

נושא חופשת הלידה עולה כל פעם מחדש (עם כל הריון חדש), הקושי הנפשי לאחר הלידה לעיתים קשה מנשוא ונשים סובלות מקושי רב לשתף בתחושות שעולות להן באמהות שלהן, שמה אינן אמהות טובות. למעשה מדובר בקושי מובן וברור כי אחרי הכל האישה היא אחרי לידה. עם זאת בחברה בה אנו חיות היום זה לא פשוט לתת לתחושות האלו דרור שכן האישה נדרשת לנהל כל כך הרבה דברים וזאת ללא תמיכה סביבתית מספקת.

קושי נוסף שעולה לא מעט הוא הקושי הפיזי, העייפות הגדולה, לעיתים בעיות בריאותיות שצצות לאחר הלידה.

כמובן, כאבא אתה יודע שלוקח זמן עד שהתינוקות לומדים את העולם אליו הגיעו, ולהכיר היטב את הוריהם ולמעשה אפשר לומר שרק אחרי שלושה חודשים במקרה הטוב ולעיתים ארבע חודשים, מתחילים לישון יותר טוב ולהתרגל לסדר יום. אז האם זו חופשה?

ואז צריך לחזור לעבודה (למי שאין אפשרות להעריך את זמן ההורות הזה).

אני מאמינה שסמנטיקה היא דבר מאוד חשוב שכן, היא זו שבונה תרבות ובתרבות בה אנו  חיים היום, אין יותר שבט, אין יותר תמיכה קרובה ביולדת וההתמודדות עם כל הקשיים שמניתי כאן ועוד שלא נמנו, הם גדולים לעיתים גדולים מדי עבור נשים כאלו ואחרות לשאת אותן לבדן.

לכן אני מברכת את הצעתך שהיא אכן מאפשרת לנשים לחוש נוח יותר ביציאה לתקופת הלידה ולא ברגשי אשם כלפי מקום העבודה. (ורגשי אשם כלפי הנולד שעוזבים אותו כשהוא עדיין בחיתוליו). הצעתך מאפשרת לחברה לראות את התקופה הזו בדיוק כמו שהיא עבודה לא פשוטה ובעיקר התאוששות נפשית ופיזית עבור הנשים.

שימוש נכון ומדויק בשפה, יעשה הבדל גדול עבור הנשים שיוצאות ללדת את ילדיהן ונתקלות במערכת העבודה או במערכות הממשלתיות, הבדל בתחושות, ברגשות ובהתנהגות החברה בכלל אל זמן ההורות הרגיש הזה.

אחרי הכל זמן ההורות הראשונית הזה אינו נעשה בבתי קפה לרוב אלא בעבודה קשה בבית.

תודה ובהצלחה בהעברה החוק.

אוסי הורביץ

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

פרוייקט תמיכה בנשים אחרי לידה/ פז רענן

אמהות צריכות הכלה ותמיכה אחרי לידה?/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים.

עזרה בתקופה שאחרי הלידה היא הכרחית / דנה רביב ליברמן, דולה פוסט פרטום

זה לא פינוק זאת הישרדות / סמדר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

5 תגובות ל- “'חופשת הלידה' היא אכן לא חופשה כלל..”

  1. מעין מורי חדד הגיב:

    לפחות חצי שנה לוקח להתאושש מהלידה והסתגלות לחיים החדשים ף, גם במקרה של ילד שני והלאה…..כדאי להאריך את חופשת הלידה בתשלום לחצי שנה ולהאריך את שעה ההנקה לאם עובדת עד שהתינוק מגיע לגיל שלוש

  2. תמר קלר הגיב:

    אוסי יקירה,

    זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו לפני כ- 4 שנים ..וואו כבר 4 שנים.
    אני יודעת שממבט על נראה כי דברים זזים ממש בקצב הצב…אם בכלל.
    ואולם מעבודתי בשטח במהלך השנים בהם אני עוסקת בתחום אני רואה שינויים כאלו ואחרים..שיצרו עבור בנותינו -כך אני מקווה= את השלם.
    חזקי ,אמצי והמשיכי להאמין.וכן..גם אנחנו איתך , את לא לבד בדבריך –
    עכשיו בהחלט יש קבוצה =וכה גדולה כוחותיה של קבוצה.

    נשיקות וחיבוקים חמים.

  3. אוסי הגיב:

    תמרי תודה. לא יאמן אין עבר כל כך הרבה זמן מחד ומאידך כל כך מעט.
    אני חושבת שכל אחת ואחת מאיתנו עושה עבודת קודש ואפשר לומר שיש ניצנים של שינוי.
    יחד נצליח.

  4. מיכל גרי הגיב:

    אוסי יקרה,
    התחברתי אליך מהרגע הראשון שראיתי אותך ולמרות הקושי שהיית בו אפשר היה לזהות את העוצמות שבך, והעוצמות האלה ממשיכות לרגש אותי כל פעם מחדש. אני מסכימה איתך לגמרי שסמנטיקה היא דבר חשוב ולכן אנחנו כל כך צריכות להתעקש עליה, זהו עוד כיוון שממנו יבוא השינוי המיוחל ולכן אני מודה לך על המכתב הזה שהוא רק חלק מהפעילות המבורכת שלך, בזכות נשים אמיצות כמוך יבוא השינוי המיוחל עבור נשים אחרי לידה. נשיקות, מיכל

  5. דבורה ווגנר הגיב:

    מסכימה ותומכת בחום

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לומדת להיות סבתא

מאת : כרמי מרציאנו

27 בפברואר 2013תגובה אחת

מתוך לכל אמא, סבתאות

שמי כרמי.

אני אמא של מורן, דנה ועדי.

מחוברת ליוסי.

דולה שנים רבות. על זה אספר בהמשך.

אני לומדת להיות סבתא.

כשאני ילדתי את בני הבכור, אמי הגיעה אלי לשבועיים.

כבסה. בישלה. ניקתה.

האירה והעירה.

וכשנסעה הביתה קבלתי באותו ערב חום גבוה.

אני בבית עם התינוק, הידיים שלי רועדות

מאת : נורית טל טנא

12 במאי 20116 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

אני בבית עם התינוק, הידיים שלי רועדות, אין לי מושג איך מתפקדים עם התינוק. הוא בוכה וצורח, יש לו גזים או משהו אחר. אני מנענעת אותו, מחבקת, שרה לו ,מחייכת אליו שלא ירגיש שאני עצובה. אני עייפה ורעבה והגוף דואב. אני מלאת חרדה לצאת איתו החוצה והכל נראה לי מפחיד ומסורבל, אין לי כוח להוריד את העגלה ואת התינוק במדרגות, אין מעלית וכל הגוף שלי מרגיש מפורק.

כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה????? 

מאת : שרון פלג

18 בנובמבר 20142 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה?????

יותר משנתיים שחיכיתי לך, ועכשיו שזה כל כך קרוב הרגשות מעורבים והפחדים פשוט לא נשלטים.

התחלנו היום שבוע 39!!! השמחה וההתרגשות אמורים להיות בשיאם, לא?? במקומם אני מלאה בפחד, חשש אפילו קצת רחמים עצמיים…. פתטי! אבל זה מה שיש.