מרגישה שאני מתחילה להיות קמצנית

מאת : לימור לוי אוסמי

23 ביולי 2013 | 8 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

מרגישה שאני מתחילה להיות קמצנית וזה לא בא לי טוב בכלל.

מבינה שזה שלב הכרחי הלא לתת מעצמי, כדי להגיע לאיזון, אבל זה רק במודעות שיש הבנה שזה שלב ותיכף יתאזן. בלב זה לא כיף בכלל.

אני מבינה, עדין לא לגמרי מרגישה, שאחרי שלוש שנים של נתינה ללא תמורה כספית, זה כבר לא מתאים לי יותר ולא עושה לי טוב. מבינה שזהו, כבר אי אפשר להמשיך ככה יותר, כי אחרת זה פשוט לא יוכל להימשך וחבל. זה יהיה ממש חבל.

ובינתיים, אחרי נתינה קיצונית, אני בסוג של קמצנות קיצונית. מחשבת כמה זה עולה לי (נפשית), מה זה גובה ממני (משפחתית), האם בא לי ומה התחשיב של זה.

ממש לא קל לי במקום הזה. קשה לי מאוד.

מרגישה שאני צריכה להתנתק כדי לחשב מסלול מחדש. להתנתק למקום שייאפשר לי שלא להיות בנתינה ללא תמורה ולא בקמצנות. מקום רחוק שבו לא אצטרך להתמודד עם הדילמה הזאת אם לתת או לא לתת.

אז מתנתקת.

צריכה הפוגה כדי לנשום, להתמלא, להיות בטוב, כדי שאחר כך אוכל להשקיע מחשבה באיך לעשות את זה יותר טוב. איך לשלב בין נתינה לתמורה. איך לשלב בין רצון להשפיע לקבלה.

אני מרגישה שלגמרי אין לי את התשובות כרגע, אבל מרגישה שכבר הזמן להחליט, כי אחרת לא אוכל להמשיך.

אני אפילו שמה לב שאני מתקמצנת על המילים עכשיו :). שגם זה מגיע במין חישוב כזה של- האם להשקיע בלהסביר או לא? ההסבר גובה ממני אנרגיה. אבל אז לא אהיה מובנת.. האם יהיה לי נוח במקום הזה של לא להיות מובנת?

כרגע כן.

ייתכן שהקמצנות משתלטת עליי 🙂

אז נפרדת לתקופה.

בטוחה שניפגש.

בטוב.

לימור

נושאים קשורים :

8 תגובות ל- “מרגישה שאני מתחילה להיות קמצנית”

  1. אוסי הגיב:

    לימורי,
    סוף סוף!!!!!!!!!!
    שחררי.
    כבר מתגעגעת 🙂

  2. עינת דורפן הגיב:

    אני כבר לא זוכרת כמה שנים אנחנו מכירות אינטרנטית אבל אני חייבת להודות שתמיד הייתה בי השאלה, "איך היא עושה את זה?"

    מאיפה היא מביאה את הכוחות והזמן? להקדיש תשומת לב עקבית, להיות תמיד מוכנה ותמיד מכילה(לפחות ממה שאני ראיתי).

    המון פעמים תהיתי עם עצמי ועכשיו אני מבינה שאולי הייתי צריכה לשאול אותך על זה? לשקף לך את התהייה הזאת בדרך כלשהי.

    מצד שני כל דבר יש לו זמן הבשלה והנה הוא הגיע.

    אני מאמינה שכל מה שהשקעת וכל הטוב שפיזרת לעולם יכול וצריך להתמסד בדרך כלשהי שתשרת אותך כדי שתוכלי להמשיך לשרת את קהילת הנשים סביבך.

    יש אנשים שהעשייה שלהם כל כך חשובה ומבורכת שאין מנוס לעולם ליצור להם את התנאים הנכונים להמשיך בה, שחררת לעולם את משאלת הלב שלך ואת יוצאת לתהליך פנימי שיש לו השלכות על העולם החיצון ועכשיו אני מאוד סקרנית לדעת לאן תתגלגל העשייה שלך ותמיד ארגיש גאווה גדולה על כך שהייתי שם כדי לראות אותך צומחת מרחוק ומהצד.

    שולחת חיבוק ואהבה

    • מהממת שאת, תודה. מתרגשת.
      "יש אנשים שהעשייה שלהם כל כך חשובה ומבורכת שאין מנוס לעולם ליצור להם את התנאים הנכונים להמשיך בה"- אמן אמן אמן אמן

  3. מיכל גולדן הגיב:

    לימור יקרה, תודה על כל הנתינה והמילים החשובות שנמצאות באתר. זה הקסם ברשת גם שאת הולכת למצוא איזון, המילים שלך נשארות כאן וממשיכות את העשייה שלך. בהצלחה.

  4. ג'ודי ברנדס הגיב:

    לימור היקרה,
    אמנם לעולם לא שיתפתי ולא הגבתי על הטקסטים שלך, אך קראתי אותם תמיד בשקיקה. הכתיבה שלך, הכנות שלך והאומץ שלך ראויים להערכה והערצה. עזרת לי ולאימהות אחרות להתחבר לרגשותיהן ומחשבותיהן. אני מקווה שתצברי כוחות חדשים ותמצאי מחדש את המקום הטוב ביותר עבורך כי מגיע לך. בהצלחה!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ללדת בחדר ניתוח | ניתוח קיסרי

מאת : נטע רותם ימניצקיי

8 בספטמבר 201116 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

אני כנראה לעולם לא אדע איך זה מרגיש ללדת, איך זה כשהגוף שלי, לאחר סערה עצומה של התכווצויות ולחיצות, פולט מתוכו תינוק. לא ארגיש איך הוא יוצא מתוכי. כבר לא ארגיש את התחושה של גוף קטן, דביק ולח המונח עלי, גוף אל גוף, כשהוא שואף בפעם הראשונה בחייו אויר אל תוך ריאותיו.

אני כנראה לא אחווה כבר בחיי את צירי הלחץ שדוחפים את התינוק החוצה, ולא את הצריבה כשראשו מבצבץ בין רגלי.

כנס גניקולוגיה ללא נוכחות נשים. הסוף ?

מאת : לימור לוי אוסמי

8 בינואר 20128 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

שבוע שעבר נודע לי כי עומד להתקיים ב 11.01.2012 (יום ד' הקרוב) כנס גניקולוגיה והלכה מטעם מכון פוע"ה ושנשים אינן רשאיות להרצות בו מטעמי 'צניעות'.
ההסבר שלהם לבחירה זו ניתן בדף הפייסבוק שלהם בלשון זו: "…כידוע המכון עוסק בנושאים שהצנעה יפה להם וכן משרת את כל החוגים בארץ ובעולם , על כן המכון לקח על עצמו להתאים את שרותיו לכל החוגים ועל כן נשים לא מופיעות בפני גברים בכנס. זאת ועוד מאחר ומדובר בנושאים שהצנעה יפה להם לא יתכן שנשים ידברו על כך בפני גברים…"

אמא שואלת: "אחרי כמה לילות נטולי שינה, אני הופכת לסוג של מפלצת"

מאת : אמא שמפחדת

26 בספטמבר 20106 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

אמא שואלת: אני מאוד מפחדת ממה שאני מרגישה כלפי התינוקת שלי. אני מאוד אוהבת אותה ונותנת לה המון חום ואהבה פיזית ומילולית. מעולם לא הרמתי עליה את הקול או פגעתי בה פיזית. אבל, אחרי כמה לילות נטולי שינה שאני כ"כ עייפה, אני הופכת לסוג של מפלצת… לפעמים, כשהיא "מנג'סת" וקשה לה, בא לי לצרוח עליה, […]

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם