אמא בת שמונה

מאת : לימור לוי אוסמי

12 בדצמבר 2013 | 5 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

 

מחר איילי בן שמונה. מחר אני אמא בת שמונה.

היום לפני שמונה שנים הייתי בבדיקת מעקב 'הריון עודף' במחלקת מיון נשים בבית החולים עם צירים קטנים מהלילה, פתיחה שלוש, מתעקשת להשתחרר הביתה למרות ההפצרות להישאר ולזרז ו'ללדת כבר', רוצה לאכול קוראסון ולשתות קפה הפוך בבית קפה ולהיות כמה שיותר בבית, כי אני מרגישה שהלידה כבר קרובה. בעוד כמה שעות אברח לשירותים במסעדה וארגיש שאני כבר לא יכולה לסיים את המאפה. אני צריכה הביתה. הלידה מתחילה.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אעביר את הצירים והזמן על כדור הפיזיו האפור שקיבלתי מאמא שלי, אתהלך בבית, אנשום ואחשוב רק טוב. אאמין בגוף, אשמע מוזיקה טובה, ואצחק מבפנים על זה שרועי נרדם בסלון ברגעים האלה, יודעת שתיכף הוא כבר לא יישן. זה תיכף קורה.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אני אתלבט אם לנסוע לחדר מיון, כי מצד אחד, הצירים כבר ממש כואבים, אבל מצד שני, הם ממש לא סדירים ואמרו שרק בצירים סדירים של כל חמש או שלוש דקות צריך לעלות לבית החולים. אני אמשיך ואתלבט ואכאב עוד קצת, עד שאני אחליט להתקלח ולנסוע כי כבר די, זה כואב מדיי. אני אתפשט כדי להתקלח ותוך כדי שאוריד את המכנסיים, ייצא ממני זרם ענק של מים שממבהיר טוב יותר את ההחלטה- המים יורדים. עולים לבית החולים.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אני בקושי אצליח ללכת למעלית מרוב שהצירים כואבים, אגיע בלילה לצוות לא סימפטי, אקבל את כל האהבה מהבן זוג המדהים שלי ונחליט ביחד שלא משנה מה, אנחנו ביחד ואנחנו עוברים את זה ונרגיש הכי מנצחים, מנצחים את התנאים הגרועים שקיבלנו. נרגיש שאנחנו ביחד, עומדים להביא ביחד את פרי אהבתנו, נרגיש שאנחנו בתהליך מדהים שמקרב אותנו אל הילד שלנו.

מחר בבוקר, בשעה שמונה וכמה דקות, לפני שמונה שנים, הילד שלי יצליח לצאת החוצה והוא ייראה לי הכי מדהים והכי מושלם והכי יפה שילד יכול להיות.

מחר בבוקר לפני שמונה שנים אני אקבל את המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בימי חיי, כזאת שלקח לי כמה שנים להבין את עוצמת הגדולה שלה, ועדיין אני נפעמת ולומדת את גדולתה ומשמעותה.

אני אמא. כמעט שמונה שנים.

יש לי ילד מדהים, מבורך, יפהפה מבפנים ומבחוץ. יש לי ילד בריא ואני מודה ליקום ולישויות אלוהיות וגדולות על כך. יש לי ילד מפעים שמאפשר לי לאהוב ולהרגיש אהובה, שמלמד אותי כל יום ומאפשר לי להתפתח, להתעצם, לגדול. הוא מחייב אותי לעשות זאת כדי להיות ראויה לו.

אני אוהבת אותך כל כך ילד יקר. תודה שבחרת להגיע אל חיי. החיים שלי כל כך הרבה יותר טובים בזכותך. אתה יקר לי. מאוד.

 

לבלוג שלי- בקצב החיים

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

היומהולדת הראשון לאמהות שלי / שירה דרוקר

מזל טוב ילד שלי / יעל אוריאן סלנט

מזל טוב לי ! תינוקי בן שנה !/ הכי אמיתית

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “אמא בת שמונה”

  1. דבורה ווגנר הגיב:

    מזל טוב לכם – לימור! כמה מרגש ויפה! להרבה שנים טובות ביחד

    דבורה

  2. נ הגיב:

    מקסים מרגש מעורר השראה

  3. איריס גומס הגיב:

    מרגש!!! מזל טוב!

  4. תמר הגיב:

    מזל טוב,
    אני קוראת וכתפי נשמטות מאנחת הזדהות.
    את לא שמעת אותי אבל אני הגבתי בקול: אוי..כמה שאני מזדהה.
    וכשהשנים יעברו עוד.נתחיל לשוחח יותר על הגעגועים שלנו אליהם.
    אני כבר שם. כל כך מתגעגעת לבני הבכור.
    משהו בקטע הזה , חיבר אותי שוב לתחושות הגעגועים הרבים שיש לי כלפיו בתקופה האחרונה.
    אני קוראת את שורותיך שוב..ותחושת העוצמה, תחושת המילוי הפנימי שאת חווה..
    כל כך מוקרנת החוצה.
    אין דומה לזה הא ??

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לפעמים

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 20126 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

לפעמים אני לבד ולפעמים ביחד

לפעמים בהדממה ולפעמים בחיבור

לפעמים בהתקרבות ולפעמים בריחוק

לפעמים במגע ולפעמים בדיבור

לפעמים בקירבה ולפעמים רחוק רחוק

אמא כישלון

מאת : לימור לוי אוסמי

6 במרץ 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, קושי אחרי לידה, רגשות אשם, תחושות מגוונות אחרי לידה

  אחד הדברים שעוזרים לי להתמודד עם תחושות כישלון- בהורות, בחיים המקצועיים, בחיים בכלל, היא להזכיר לעצמי שאני בתהליך למידה. אז כתבתי על זה כמה מילים: אני לא מצליחה. נכשלת בגדול. אני מרגישה כמו איזה כישלון.   כמו להיות בתוך שחור שלא נגמר, כמו להיכנס אל וואקום בלי תאריך תפוגה, כמו לנסות לגעת בחיין כשהכהות […]

הלידה כפי שחוויתי אותה

מאת : אהלה מוזיקנט

24 ביוני 20114 תגובות

מתוך יצירה נשית

ציור הלידה כפי שחוויתי אותה: כואבת, ברוטלית, רוחצת בדם.
בלי התייפיפות, תחושה ראשונית, שבה כאב האמהות "נשפך" מקרבי.
הציור היווה חלק מהריפוי וההתמרה לסיטואציה שנחוותה כקשה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם