אמא בת שמונה

מאת : לימור לוי אוסמי

12 בדצמבר 2013 | 5 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

 

מחר איילי בן שמונה. מחר אני אמא בת שמונה.

היום לפני שמונה שנים הייתי בבדיקת מעקב 'הריון עודף' במחלקת מיון נשים בבית החולים עם צירים קטנים מהלילה, פתיחה שלוש, מתעקשת להשתחרר הביתה למרות ההפצרות להישאר ולזרז ו'ללדת כבר', רוצה לאכול קוראסון ולשתות קפה הפוך בבית קפה ולהיות כמה שיותר בבית, כי אני מרגישה שהלידה כבר קרובה. בעוד כמה שעות אברח לשירותים במסעדה וארגיש שאני כבר לא יכולה לסיים את המאפה. אני צריכה הביתה. הלידה מתחילה.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אעביר את הצירים והזמן על כדור הפיזיו האפור שקיבלתי מאמא שלי, אתהלך בבית, אנשום ואחשוב רק טוב. אאמין בגוף, אשמע מוזיקה טובה, ואצחק מבפנים על זה שרועי נרדם בסלון ברגעים האלה, יודעת שתיכף הוא כבר לא יישן. זה תיכף קורה.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אני אתלבט אם לנסוע לחדר מיון, כי מצד אחד, הצירים כבר ממש כואבים, אבל מצד שני, הם ממש לא סדירים ואמרו שרק בצירים סדירים של כל חמש או שלוש דקות צריך לעלות לבית החולים. אני אמשיך ואתלבט ואכאב עוד קצת, עד שאני אחליט להתקלח ולנסוע כי כבר די, זה כואב מדיי. אני אתפשט כדי להתקלח ותוך כדי שאוריד את המכנסיים, ייצא ממני זרם ענק של מים שממבהיר טוב יותר את ההחלטה- המים יורדים. עולים לבית החולים.

עוד כמה שעות לפני שמונה שנים, אני בקושי אצליח ללכת למעלית מרוב שהצירים כואבים, אגיע בלילה לצוות לא סימפטי, אקבל את כל האהבה מהבן זוג המדהים שלי ונחליט ביחד שלא משנה מה, אנחנו ביחד ואנחנו עוברים את זה ונרגיש הכי מנצחים, מנצחים את התנאים הגרועים שקיבלנו. נרגיש שאנחנו ביחד, עומדים להביא ביחד את פרי אהבתנו, נרגיש שאנחנו בתהליך מדהים שמקרב אותנו אל הילד שלנו.

מחר בבוקר, בשעה שמונה וכמה דקות, לפני שמונה שנים, הילד שלי יצליח לצאת החוצה והוא ייראה לי הכי מדהים והכי מושלם והכי יפה שילד יכול להיות.

מחר בבוקר לפני שמונה שנים אני אקבל את המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בימי חיי, כזאת שלקח לי כמה שנים להבין את עוצמת הגדולה שלה, ועדיין אני נפעמת ולומדת את גדולתה ומשמעותה.

אני אמא. כמעט שמונה שנים.

יש לי ילד מדהים, מבורך, יפהפה מבפנים ומבחוץ. יש לי ילד בריא ואני מודה ליקום ולישויות אלוהיות וגדולות על כך. יש לי ילד מפעים שמאפשר לי לאהוב ולהרגיש אהובה, שמלמד אותי כל יום ומאפשר לי להתפתח, להתעצם, לגדול. הוא מחייב אותי לעשות זאת כדי להיות ראויה לו.

אני אוהבת אותך כל כך ילד יקר. תודה שבחרת להגיע אל חיי. החיים שלי כל כך הרבה יותר טובים בזכותך. אתה יקר לי. מאוד.

 

לבלוג שלי- בקצב החיים

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

היומהולדת הראשון לאמהות שלי / שירה דרוקר

מזל טוב ילד שלי / יעל אוריאן סלנט

מזל טוב לי ! תינוקי בן שנה !/ הכי אמיתית

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “אמא בת שמונה”

  1. דבורה ווגנר הגיב:

    מזל טוב לכם – לימור! כמה מרגש ויפה! להרבה שנים טובות ביחד

    דבורה

  2. נ הגיב:

    מקסים מרגש מעורר השראה

  3. איריס גומס הגיב:

    מרגש!!! מזל טוב!

  4. תמר הגיב:

    מזל טוב,
    אני קוראת וכתפי נשמטות מאנחת הזדהות.
    את לא שמעת אותי אבל אני הגבתי בקול: אוי..כמה שאני מזדהה.
    וכשהשנים יעברו עוד.נתחיל לשוחח יותר על הגעגועים שלנו אליהם.
    אני כבר שם. כל כך מתגעגעת לבני הבכור.
    משהו בקטע הזה , חיבר אותי שוב לתחושות הגעגועים הרבים שיש לי כלפיו בתקופה האחרונה.
    אני קוראת את שורותיך שוב..ותחושת העוצמה, תחושת המילוי הפנימי שאת חווה..
    כל כך מוקרנת החוצה.
    אין דומה לזה הא ??

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הנקה עם לשון קשורה: רק אחרי 8 שבועות הצלחתי להניק

מאת : מיטל ברו

9 באוקטובר 20109 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

לשון קשורה היא תופעה שבה הלשון מחוברת יותר מידי בעור דק לקרקעית הפה וזה לא מאפשר לתינוק ליצור ואקום ולכן הוא אינו יכול לשאוב את החלב מהשד.

היועצת ביקשה גם מבעלי לפתוח את פיו ואז אמרה בצורה חד משמעית: " גם לבעלך יש לשון קשורה וזה עבר גם לילד". אחר כך, שסיפרנו את זה לחמותי, מתברר שגם היא לא הצליחה באמת להניק את בעלי לפני 30 שנה ואז אמרו לה שאין מספיק חלב. וזה, כאמור, מסתבר כלא נכון.

יש לך טיפ שיכול להציל את חיי הנישואין שלי?

מאת : אורית כרמי ארואטי, מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית

23 בנובמבר 20102 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

אנחנו רבים על כל דבר בכל רגע נתון שאנחנו כבר יחד בבית, בעיקר על רקע כלכלי ועל זה שהוא מתעלם לחלוטין מצרכיי ומרצונותיי, דורש ומתנהג כמו אדון ולי נמאס להרגיש שפחה. הוא לא נוקף אצבע לעזרה בבית או בטיפול בילד (יש לנו בן בן שנה) ורק מחפש תירוצים כל היום וכל הלילה למה לא לעשות כלום.

"אהבה ועוד"

מאת : ניצן רדזינר

18 בפברואר 20129 תגובות

מתוך אחרי לידה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, רק אהבה

כשאני כותבת ליהונתן, אני רוצה לפנות אליו "יהונתן אהובי" ומיד מוחקת בבהלה. מוזר לי. עד עכשיו היה זה בן זוגי שנהגתי לכנותו כך ובכלל, אי אפשר להשוות בין שתי האהבות. הן שונות ומיוחדות, כל אחת בדרך שלה ובעוצמה שלה. עם יהונתן זה אהבה ועוד.

אהבה ועוד הרבה מאוד דאגה.

אהבה ועוד המון סימני שאלה לגבי המשך הקשר.

אהבה ועוד חרדות לגבי תפקודי בקשר הזה.

אהבה ועוד מחשבות על האם מחבקים אותו מספיק בגן.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם