תנוחה אחת (של יוגה) ביום

מאת : לימור לוי אוסמי

23 במרץ 2014 | 0 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

 

תנוחה אחת ביום.

רק אחת.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טוב לי לדעת שיש כל מיני דרכים ליצור שינוי פנימי, ולא רק את אלו שאני מכירה וחושבת שהן הכי טובות, הכי נכונות, הכי מוצלחות, אבל הן הכי לא מתאימות לי כרגע. לצערי.

1378691_637715656271012_1874474176_n

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טוב לי לדעת שגם במצב הנפשי, הפיסי, הרגשי, המציאותי שבו אני נמצאת היום אני יכולה לעשות משהו, גם אם קטן, בדרך שלי, לעבר המקום שבו אני רוצה להיות.

 

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני לא חייבת ליצור התנגדות פנימית, להתאמץ, להתגבר, להיאבק, לצלוח את הים כדי להמשיך בדרך שלי.

 

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני לא חייבת לעשות משהו שלא מתאים לי כרגע, רק כי הוא הדבר הנכון או ההגיוני לעשות.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרי אני יודעת ומכירה את עצמי, אני יודעת שבהתחלה אתאמץ ואהיה גאה נורא על זה שאני עומדת במאמץ ומצליחה למרות הקושי. אני יודעת שבהתחלה אתלהב מכך שאני עושה את הלא יאומן ופורצת את הגבולות של עצמי.

אני יודעת שעם הזמן כבר לא אוכל לעמוד במאמץ גדול שלא מותאם לכוחותיי, אתחיל לפספס, ארגיש שאני 'נופלת', יהיו חורים, לא תהיה התמדה, ובסוף ארגיש רע עם עצמי על עוד משימה שלא הצלחתי לעמוד בה לאורך זמן.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היום בא לי משהו אחר, בא לי להתחיל מהמידות שלי ולגדול בקצב שלי, אם הדבר ירצה גדילה.

מתאים לי תנוחה אחת ביום, או חמש, או עשר, או עשרים, לפי מה שהמצב מבקש, לפי מה שהגוף מבקש, לפי מה שאני יכולה.

מתאים לי להתאים את הדברים אל עצמי, כפי שאני, כרגע.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפעמים קשה לי להתאים דברים אל עצמי, לא תמיד זאת התנועה הטבעית האוטומטית שלי. פעמים רבות אני עדיין מלקה את עצמי על למה אני לא 'כמו' משהו הרבה יותר מוצלח ממי שאני כרגע. זה קורה.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במקומות שבהן אני מרגישה 'לא מספיק טובה', אני שמחה שמגיעות אליי תזכורות לכל מיני דרכים אחרות שקיימות לעשות את ה'משהו' הזה שאני מחפשת לעשות.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני כל כך אוהבת יוגה אבל כרגע לא בנויה להשתמש לטובתה בשעות בוקר של העבודה היקרה שלי וגם ממש לא בנויה לצאת בערב, וממש לא בנויה להסתכרן על יום או שעה קבועים בשבוע, ולא בנויה לשקט של תירגול במשך שעה או שעה וחצי.

אבל אני נורא אוהבת יוגה..

אז תקופה ארוכה הרגשתי מין פלונטר כזה. מסתובבת עם תחושה שמשהו לא מתאים לצרכים שלי. שנים.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ואז הגיעה הילה עם פרוייקט 'תנוחה אחת ליום'.

עברו כבר מספר חודשים מאז ואני פשוט מתרגלת, כמעט כל יום (הנה תמונה של החוברת שעשיתי לעצמי וזרוקה על שולחן העבודה שלי).

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשבילי זאת באמת מתנה גדולה. מתנת האפשרות להיות בטוב עם מה שאני כרגע, בקצב שלי ובהתאמה לצרכים שלי.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יש בי מקום שרוצה לחקור ולהבין יותר את היוגה, שרוצה ממש ללמוד ולהתמסר לזה בגלל שזה עושה לי כל כך טוב.

יש בי גם מקום אחר שמרגיש שכרגע זה לא הזמן, ואולי בשלב מאוחר יותר אני אעשה את זה.

אז במקום הזה, מול שני דברים שמרגישים כמו קצוות, איזה כיף שיש נשים נהדרות שמגיעות עם פנס ומאפשרות לי להיות עם כל החלקים שבתוכי מבלי להתפצל.

יוגה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הילה, זאת ההזדמנות שלי להגיד לך- תודה.

לימור

 

• את כל התמונות של התנוחות תוכלנה למצוא כאן. ואת ההסברים והמשמעות של כל תנוחה תוכלנה למצוא כאן, בדף הפייסבוק של הילה. וזה הפרופיל האישי שלה ואת התמונות המקסימות צילם בעלה אורי פיאלקוב.

* לקריאת רשומות נוספות בבלוג שלי בקצב החיים

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

לשנות תנוחה כשלא נוח/ לימור לוי אוסמי

מה את עושה מזה סיפור?/ לימור לוי אוסמי

ככה אני יוצאת ממצרים שלי/ לימור לוי אוסמי

פיצולים/ לימור לוי אוסמי

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הלידה של הילה נמצאת כאן

מאת : שירה דרוקר

29 במרץ 20129 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

הלידה של הילה נמצאת כאן, בבית, ברחוב, בחוץ, בפנים.

היא כל כך נוכחת כאן בשבילי. כל כך עוצמתית ומרגשת.

אני זוכרת אותה יום יום, בצורה כל כך מוחשית וקיימת, למרות שעברו כבר 11 חודשים.

היא נמצאת כאן בכל הדברים.

המטבח שלנו, שכשהתחילו הצירים עוד אפיתי בו עוגיות, ובמהלך הלידה אמא שלי בישלה בו מטעמים שביקשתי ומילאה את הבית בריחות מוכרים ואהובים, המטבח שבו אני מבשלת כעת אוכל שאוכלת גם הילה הקטנה. המטבח שאת ארונותיו היא פותחת בחופשיות, מחפשת תעסוקה.

איך לגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה?

מאת : יפעת פרס

29 בינואר 2015תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, קושי אחרי לידה

איך אפשר לעזור ולגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה? יפעת פרס שואלת.

"אני פשוט מרגישה מטומטמת.. לא מצליחה לארגן את השינה ולא מסתדרת עם ההנקה" – שאלה של אמא

מאת : אמא מותשת

14 באוקטובר 20104 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

"אני פשוט מרגישה מטומטמת. התינוקת שלי בת חודשיים ואני לא מצליחה לארגן טקס שינה או סדר יום מינימאלי עבורה. ניסיתי כבר את כל הטכניקות ורשמתי כמה ימים בקפידה את סדר היום שלה ושום דבר לא עוזר. הקטנה לא מבחינה בין יום ולילה. בנוסף להכול, אני כבר ממש מותשת מההנקות. גם בזה, אין שום דפוס קבוע. יש […]

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם