אני יוצאת ממצרים

מאת : לימור לוי אוסמי

3 באפריל 2014 | 2 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

 

אני יוצאת ממצרים,

עוברת מחושך לאור,

מהתערבלות לאיזון,

מחוסר אונים לוודאות.

 

אני יוצאת ממצרים

בלי פרסות סוסים הדוהרים אלי קרב,

בלי תרועות מלחמה,

או זעקות ניצחון.

 

אני יוצאת ממצרים

עם הססנות, עם חשש, עם פגיעות.

בפסיעות קטנטנות,

בהנחה איטית

ועדינה

של כף הרגל על האדמה .

פסיעה.

הפוגה.

ניסיון נשימה.

אני רוצה להגיד 'זה איטי יותר',

אבל אולי 'ההוא' מהיר יותר?

זה הקצב. שלי.

עכשיו יודעת שהוא גם של נשים נוספות.

 

נכתב בהשראת הטקסט הזה של חגית אקרמן מתוך: 'והיא שעמדה. הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש':

"יוצאת ממצרים

לא ביד חזקה

ולא ובזרוע נטויה

ולא ובמורא גדול

ולא ובאותות

ולא ובמופתים

אלא בהיסוס, בצעדים קטנים, בהולת חושך

ברוך

ובדבקות

ובכוונה

ובדיוק

ובאהבה

נושאת סימנים קטנים כמו קמטי הזמן העובר, וחילופי עונות, גופי המשתנה, פניני געגועי.

יוצאת ממצרים".

 

 

תודה לבית יולדות, אצלן ראיתי את השיר של חגית לראשונה

לבלוג שלי- בקצב החיים

 

לימור לוי אוסמי. יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'. כותבת.

אפשר ליצור איתי קשר דרך המייל, אני תמיד עונה medabrot.imahut@gmail.com

 

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

סדר/ חגית מנדרובסקי

לשנות תנוחה כשלא נוח/ לימור לוי אוסמי

מה את עושה מזה סיפור?/ לימור לוי אוסמי

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

צילום: Taylor Leopold

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “אני יוצאת ממצרים”

  1. חגית הגיב:

    מקסים ומרגש לימור. עזר לי מאוד להבין את עצמי ואת הצורך שלי לפעמים להיות 'חזקה', כשבעצם הקצב האטי, ההססני, הרך, יותר מדויק ונכון עבורי. והשיר של חגית ממש מהמם גם הוא. חיבוק אוהב. תודה מכל הלב.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ילד שלי, בוא אליי הביתה

מאת : אפרת

19 באוקטובר 2012תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

כשעצוב לי וקשה, כשרע לי על הלב ואני לא מצליחה לראות את ההתקדמות אלא רק את הקשיים, אני פותחת את מה שכתבתי כאן באתר וקוראת את התגובות שלכן נשים יקרות.

הבן שלי עדיין לא חזר הביתה אבל הוא כבר לא מונשם, הוא ער, בוכה ועוד בוכה בגלל כאבים בטן עזים (כך לפחות כך אומרים הרופאים אבל רק לאל הפתרונים).

עברו חודשיים מאז שילדתי אני יודעת שקרה לנו נס מאוד גדול – הוא הורד ממכונת ההנשמה והוא כמו ילד רגיל עכשיו רק עם חמצן באף ומערכת עיכול לא בריאה עדיין.

הוא לא ילד רגיל, את זה אני יודעת. הוא מחובר למכשירי ניטור, ניזון דרך זונדה ומקבל חמצן בכמויות שאני מקווה שלא יזיקו לו בהמשך למרות שאין שום ברירה אחרת.

להיות שחקנית ראשית בהצגת חיי

מאת : חני סער

16 באוקטובר 2011תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, לכל אמא

לאחרונה איחל לי איש יקר שאמשיך להיות שחקנית ראשית בחיי, במקום במאית, מפיקה או שחקנית משנה.

האיחול הזה גרם לי להפליג במחשבות, ולתהות על התפקידים שאנו כאמהות עוברות, ועל ההצגה הזו שנקראת חיינו.

כשגמלה בלבי ההחלטה להביא ילד לעולם, ידעתי שאעבור להיות שחקנית משנה, שיוולד שחקן ראשי שיאירו עליו הזרקורים בכל המובנים. אהבתי את הרעיון והוא נראה לי טבעי ביותר.

כשהשחקנית הראשית שלי הגיחה לאוויר העולם, הבנתי את גודל האחריות שכרוך בכך. התינוקת המתוקה הזו זקוקה לי בכל המובנים, וכאן התחלתי להתבלבל, ולפחד נורא. האחריות הזו נראתה גדולה עליי, ובד בבד נרתעתי מלבקש עזרה. תדמית הסופר-אמא עמדה לנגד עיניי והעדפתי לא לטפל בפחדיי וברגשותיי, האמנתי שכוח האנרציה יעלים אותם.

בשם אלוהי השחלות.

מאת : לי-את דנקר

15 בינואר 20132 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, רוצות הריון

זאת רק אני או שכמעט כל אישה המתקרבת לגיל שאפשר להתחיל שלא, היא חושבת על אולי עוד כן אחד אחרון ודיי?

משהו מבפנים עוד לא רוצה להזדכות על החיבוק הפנימי עם הרחם. בטח לא כאשר מרגישים שזו עומדת להיות חוויה מסוג אחר.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם