'אבל למה?'  או  'איך שיחת חולין משנה כיוון…'

מאת : אמא אנונימית

1 ביוני 2014 | 6 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

 

היה לי זיכוי לתכשיט שקיבלתי מתנה. טיילתי עם העגלה של התאומים והסתכלתי מבעד לזכוכית בדוכן התכשיטים. מחפשת משהו שימצא חן בעיניי. ואז המוכרת ניגשת. מחייכת. שואלת בני כמה הקטנים והשמות. ואומרת 'תיקחי שרשרת עם תליון ודמויות ילדים'.

ואני אומרת 'לא תודה' ומחפשת משהו אחר לגמרי.

והיא מספרת שגם לה יש בנות תאומות. ומספרת עוד על ילדיה ושוב שואלת למה אני לא רוצה כזו שרשרת.

ושוב אני מסרבת בנימוס והיא שוב שואלת 'למה'. ואני מתחמקת. ובוחרת משהו אחר והיא אומרת 'יש מבצע אולי בכל זאת תיקחי גם את השרשרת עם דמויות הילדים' ואז היא שואלת אם הקטנים הם הלידה הראשונה שלי. ואני אומרת שלא, ואז היא שואלת מה יש לי בבית. ואני משיבה שאין ומספרת שעברתי לידה שקטה של תינוק מת. אם היא כל כך שואלת שתתמודד בעצמה עם התשובות.

היא אורזת את הסט שבחרתי והיא קצת בשוק. לא מרימה עיניים להסתכל עליי אבל ממלמלת שתזכור אותי לתמיד… ואני מקווה שהיא גם תזכור לא לשאול יותר 'למה' כי אני כבר שואלת מספיק 'למה זה קרה'?, 'למה זה קרה לנו'?, 'למה למה למה'.

והדמעות ממלאות את העיניים והקטנטנים מחייכים אליי מהעגלה. והלב – הלב לא מוצא נחת או רגע של שקט. באמת למה..

 

אמהות נוספות כותבות על אובדן הריון:

סיפור הילדה של אמרי דוד / גליה

שנתיים בלי התינוקת שהיתה יכולה להיות לי / נירה טל

נשים שמעניקות ליווי ותמיכה ב'לידה שקטה' / שיר גלבוע

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך לאתר, להשתתף בדיונים בדף הפייסבוק ולהירשם לעדכונים במייל medabrot.imahut@gmail.com

 

צילום: Anna Dziubinska

6 תגובות ל- “'אבל למה?'  או  'איך שיחת חולין משנה כיוון…'”

  1. נעה שפר הגיב:

    יקרה,
    שולחת חיבוק גדול.
    רק לומר שגם לי יצא לענות תשובות שהשתיקו כמה מתעניינות למיניהן… יש בזה משהו משחרר 😉
    ״בהריון?״
    ״לא, אחרי הפלה״
    -שתיקה-

  2. אנונימא הגיב:

    חיבוק אהובה יקרה
    3>

  3. בריג'יט הגיב:

    מאחלת לך ריפוי בגוף ובנפש. שתצליחי לעבד את כל הרגשות הקשים שבאים עם האובדן. שבכל פעם שעולה בך הספק או שאלות שמורידות אותך לבור שחור שתזכרי שהכל עוד פתוח לפנייך מה שקרה לך לא מעיד כלום על מה שיהיה.
    הלוואי שפעם הבאה מוכרת תשאל אותך על תליון של תאומים זה לא ירעיד את עולמך אלא תראי את השאלה כשאלה סתם

  4. גמאני הגיב:

    כמעט שנתיים אחרי "הלידה השקטה" של ביתי בשבוע ה40 להריוני, ועדין אחת השאלות הנפוצות שהכי חונקות אותי זה "כמה ילדים יש לך?".
    בהתחלה היה חונק לגמרי, כיום מעיזה בראש מורם גם לענות …
    ומוסיף המחנק ומופיע שוב במפגש עם כתיבת קורות חיים או שאלונים שונים בהם מתבקשת אני לציין את מספר ילדי…

    בתקווה לפחות "לידות שקטות" ליותר אנשים רגישים…

  5. Aileen הגיב:

    Damn, I wish I could think of soimnhetg smart like that!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תודה לעצמי, כי אני האמא הכי טובה שאני יכולה

מאת : עידית סברדליק

29 באפריל 201110 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?

היום גמלה בליבי ההחלטה לשבת ולכתוב לעצמי מכתב הודיה, כי הבנתי שיש לי הרבה על מה להודות לעצמי.

הכל התחיל כשלקחתי את בני הבכור, נריה, לרופאת השיניים ושם שאלו אותי על ילדיי. כשעניתי שילדתי שלושה ילדים בתוך פחות מארבע שנים ואת כולם בניתוח קיסרי, התגובה הייתה : " ואוו… כל הכבוד "… ואז פתאום משהו שידעתי התבהר בבת אחת: הבנתי, שבאמת מגיע לי 'כל הכבוד' מעצמי על המשפחה שהקמתי בזמן כ"כ קצר וגם 'כל הכבוד' על דברים נוספים.. ושחשוב שעידית תכתוב לעידית מכתב הודיה שחור על גבי וורד על כל ארבע השנים האחרונות.

לא התאהבתי בה | אחרי לידה

מאת : רויטל

14 ביולי 2013תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

לא התאהבתי בה. רחוק מכך. מאד קשה להודות בזה, אבל חשבתי שהיא ענקית (בכל זאת 4.5 ק"ג…), מגושמת וקצת כעורה. ליד כל התינוקות הקטנטנים בתינוקיה היא נראתה פשוט עצומה, מלאה בכתמים אדומים של נימי דם שהתפוצצו מהלחץ, ואיכשהו לא מתוקה בכלל.

אז כמובן שאותו אינסטינקט אימהי מדובר נכנס לפעולה באופן מיידי. טיפלתי בה במסירות, דאגתי לכל צרכיה לרבות אלה שקשורים במתן חום וחיבוק אמהי, אבל לא הרגשתי את זה. היתה לי מלחמת התשה עם הנקה. דלקות, גושים, חום, גודש מטורף. לקח לזה כ- 8 שבועות להסתדר שבהם הייתי עסוקה בעניינים טכניים של מניעת כאב מעצמי תוך כדי האכלה. ההנקה היה נושא כל כך רגיש אצלי שניהלתי את המלחמה הזו רק כדי לא להפסיד בה.

ואז שככה הסערה…

הזמנה לדיון: 'העתיד כבר כאן: חברה אחרת היא אפשרית'

מאת : אשה לאשה

29 במאי 2013תגובה אחת

מתוך קוראות לשינוי

שתי הוגות דעות פמיניסטיות ועצמאיות מגיעות לסדרת הרצאות בארץ שהגותן הביקורתית והחדשנית יכולה לתרום תרומה משמעותית לאקטיביזם הזה. הגותן מציעה לנו תפיסה ופרדיגמה חדשות, שונות מהחשיבה המקובלת בארץ.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם