'אח שלי.. זה אני..' | הא', ב' שבין אחים ועוברים

מאת : לי-את דנקר

18 ביוני 2014 | 4 תגובות

בתפיסת העולם האימונית שלי, הבונדינג בן האחים יכול להתחיל עוד ברחם

מתוך הריון, יומן הריון

 

Testing 1.2.3… אחת, אחת .. אה.. צ'ה צה.. שומעים?

זה בערך מה שהיה נשמע מכל בית של הריונית טרייה בשעות שהיא לבד.. ואין קהל.. אם הייתה ערכת קריוקי עוּברי מוכחת.

אבל האמת היא שזה רק היא והקסם שגדל בתוכה,

בשבועות הראשונים  ספק פלא ספק פעילות געשית שמקורה במערכת עיכול שוקיסטית, כולה עושה מאמצים להכיל את מסיבת ההורמונים שמתחוללת סביבה.

בשבועות 16-23 מתחיל להתהוות הקשר שבין חוכמת הפרפר להבנה שכל מה שנאמר בחדר הזה עובר גם לחדר הרחם, או במילים אחרות, את כבר לא לבד באופן מוחשי.

 

זה גם השלב שבו את מתחילה לחדד את כישורי הרוחניות שירשת מהסבתא של הסבתא שלך, זאת שקראה בספל מרק עוף מהביל או לחילופין זו שרקחה את ה"סחוג" שיכול להפיל ממשלות או לשבור נחקרים בחדרי חקירות. ויש גם את המקבבות.. אבל אלה כבר נחשבות  לידעניות מסוג אחר.. שאינן מדברות הרבה אך בהחלט מפקידות סודות בכדורי ג'רישה המושלכים אל הרוטב.

כן, את אדם רוחני ואחראי עכשיו! הגוף שלך מגדל נשמה והנשמה הזו יש לה אוזניים, ופה, ועיניים ובכלל.. החוויה החושית שלו עוברת דרכך… ואת מבפנים יודעת את זה.. ואפילו מתאהבת בזה כל חודש קצת יותר.

לא יעבור זמן רב עד שתמצאי את עצמך מדברת אל הבטן, או רודה בבעלך משפטים כמו "ששש… הילד שומע", או "דייי זה לא נעים לו".

כן, את אדם רוחני ומוזר (בקטע טוב) עכשיו, אבל למי אכפת…

 

כמה שנים מאוחר יותר (וכמובן אחרי ששכחת כמה זה כואב, מעייף, מנפח, מלא בשאריות אוכל בשיער) את מוצאת את עצמך שוב במסע רוחני, כי אין מה לעשות את מכורה.. ורק עכשיו את מבינה את זה. התגעגעת לאוקיאנוס מי השפיר ודג הזהב, לזמן האיכות שלך עם הרחם, למנוחת הלוחמת שבך בזמן ההתכנסות המקודש שבו את מגדלת, שוב..בשר מבשרך..

כן, את אכן אדם רוחני אבל הפעם יש מי שיפגין רוחניות גדולה משלך.. וזה האח/אחות שאינם מפסיקים לשאול, להציץ דרך הטבור, לגלות סימני עם כבוש, חוסר מנוחה ובעיקר הרבה סקרנות כלפי הלא נודע שבקרוב יהפוך אותם לבכורים, בוגרים מבלי שבחרו או עשו הכנה לשינוי שבפתח "תרתי משמע".

 

בתפיסת העולם האימונית שלי, הבונדינג יכול להתחיל עוד ברחם, אין שום סיבה שכיוצרות חיים לא תוכלנה ליצור גם תשתית תקשורתית.

מי מכיר את הילדים שלנו טוב מאיתנו?

למה בעצם להתחיל את התהליך אחרי הלידה כשאפשר להתחיל אותו הרבה לפני, כשלאח או לאחות יש עוד כמה חודשי חסד יקרי ערך איתך, או אם זו לך הלידה שלישית אז כמה חודשים לפני שיופר האיזון מחדש וכולם יהיו עסוקים ב"להתרגל" ו"לתרגל" סטטוס חדש.

זה קל, זה לא דורש ממך כלום מלבד נוכחות, זה כייף וזה יהפוך את חווית ההיריון שלכם לבלתי נשכחת. ובטח ובטח יכין את הקרקע עבור כולם באופן מעורר חיוך והבנה, הציפייה תהפוך ממדאיגה למתוקה:

1. אלבום התפתחות פרי יצירת האח/אחות:
כל חודש תכינו ציור שמתאר את ההתפחות של העובר בעיניים של ילד (כמובן בהתאם לשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא), לדוגמא, היום שבו התפתחו הידיים והרגליים זה היום שבו ישמח האח לספר על רשימת היכולות שהוא  כמו נפנוף לשלום, קפיצה, זחילה, הליכה….
בחודש שבהם מתפתחים החושים.. אפשר להכין רשימת שירים אהובים, מאכלים, דברים נעימים למגע..
אפשרי  לאח/אחות להיות מועצם על ידי כמות המידע, השיתוף, הנסיון שיש לו לתרום לאח/אחות שעוד לא נולדו…

2. רעיון: אוסף פרטי:
איספו תמונות, ציורים, חפצים, מזכרות ממקומות שטיילתם בהם בעבר, או כאלה שיאספו מעכשיו והלאה מכל חוויה עתידית, מגן המשחקים השכונתי (המגלשה האהובה עליי, אבנים מיוחדיות, איצטרובל מכושף וכו.. אין גבול לדמיון של הילד כשרק ניתנת לו הבמה). כל אלה יכולים להיכנס לתוך קופסא עם רשימת TO DO LIST  שתחכה במיוחד לאחרי הלידה.

3. מסיבות קריוקי.. (ראי סרטון מצורף), את לא צריכה לעשות כלום מלבד לחשוף בטן.. תסמכי על הדי ג'יי שידע לעשות כל מה שצריך כדי להרים מסיבת בטן. גם רשימת שירים אהובה ומומלצת על ידי הדי ג'יי שאפשר להשמיע לבטן זו אפשרות מעולה. זה לא חייב להיות רועש, אפשר גם לבחור נושא ולתת לאח/אחות לספר לעובר עליהם.

 

4. מובייל עץ משפחתי – אבא אמא, סבא,סבתא,  דוד, דודה כלב אוגר.. הכל עובד… וכל מה שדרושים לך הם תמונות שמודבקות על צורות בריסטול גזורות ומגוונות (צד אחד תמונה צד שני תכונות נבחרות), חוט דייג, חרוזים, שני שיפודי עץ ואתם בעניינים.

5. ספר בישול – כן.. תני לאח/אחות  לצלם את המנות האהובות עליהם, פירות, ירקות, דברי מתיקה, צ'ופרים, ותערכו ספר בישול מקורי ואישי עם המלצות קולינריות, סגולות וויטמינים.. על הדרך תרוויחי גם חיזוק מודעות לתזונה נכונה

6. יום איפור לבטן.. ציור חופשי וקישוט… קירות הבית של העובר, מגבונים וזה יורד רק לא לשכוח לצלם לפני:)

7. נחשו איך אני נראה.. ציור קלסטרון משעשע של האח/אחות  את האח/אחות שבדרך.. תוכלו להפוך את זה ליצירה בתלת מימד, ליצור בקטניות, בצבע, פלסטלינה, מודל קטנטנן מפוסל. ומה לא…

8. עיצוב סביבת התינוק, ציורים לתלייה – השינוי יכול להתחיל קצת לפני.. רשימת המלצות של האח/אחות המנוסים הם נכס (לא?).

9. במקרים של אחים בגילאי 11 ומעלה יש מקום לדבר על החיים שאחרי, שאלות ותשובות, רעיונות להנהגת סדרים חדשים ובטיחותיים בבית, בחירת בגדים, עגלה, שמות, וכו…

10. תשאלו את אבא/ סבא.. בטח יש להם גם כמה רעיונות / מחשבות  לתרום, שיקחו את הזמן, מחוץ לבית לכמה שעות לפחות.. (כן..את ממש גמישה בעניין אני יודעת.) את לא בלחץ נכון? גם אני לא.. אני בטוחה שהם ימצאו אותך מלאת התלהבות לשמוע לכשיחזרו..

נכתב באהבה ממני אלייך

לי-את דנקר, מעצבת דפוסי חשיבה לשינויים פורצי דרך, יוצרת ערכת הקלפים "להקיף את עולמך באופניים", פזמונאית והריונית אמיצה בת 41.

הצטרפו אליי לפייסבוק  או בקרו באתר www.liatdanker.co.il

 

כתיבה נוספת של נשים בהריון:

הריון שלישי. נקודה? / הילה שרעף גלסר

מחשבות לקראת הלידה / נורית מלאכי

גם בהריון השלישי שלי אמשיך להתרגש? / אורית פינגלה

 

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהתעדכן דרך המייל medabrot.imahut@gmail.com

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “'אח שלי.. זה אני..' | הא', ב' שבין אחים ועוברים”

  1. אלה הגיב:

    אוי איזה מתוקה את. אהבתי את הרעיונות . חושבת לנסות כמה עם החבורה שלי .
    (הריונית בת 40 וחצי 🙂 )

  2. יפעת הרץ הגיב:

    נ ה ד ר!!! עכשיו באים? חודשים הדבר היחיד שהעסיק את הבנדיט זה איך לגרום לאחותו להיות מושארת בבית חולים, איך לטרפד את הגעתה לעולם, וברגעי חסד מופלאים הוא היה הומני משו משו והציע שפשוט נמצא לה הורים אחרים… זה לא הפריע לו לתת נשיקות לבטן ולהקשיב לה…
    אני מאוד מבקשת לכתוב דברים נהדרים כאלו בזמן, הפרחה כבר בת 5 חודשים אוטוטו…

    תודה
    !!!
    זה נהדר!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אוצרות סטטוס: תערוכה עלינו, האמהות

מאת : שירה ריכטר

17 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך אחרי לידה

אמהות זה סוג של מוקש. כי האמהות היא פרה קדושה. קדושה מידי. מרוב שהיא קדושה, אין לה זכות קיום משל עצמה. וגם אין לה ערך כלכלי. האמא מצולמת מכל זווית אפשרית- מוכרת תחליפי חלב, או אהבת אם, אבל הזווית הספציפית ואינדווידואלית שלה עדיין לא מספיק מתוקשרת. לא מספיק מצוירת. לא מספיק בסרטים. לא מספיק באמנות.

תהיי קלילה, תזרמי !

מאת : לימור לוי אוסמי

16 בספטמבר 20106 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

"קחי בקלות.." "תחייכי.." "תעבירי.." "תזרמי.." איזה כיף זה לדעת להעביר. כשאין משהו שמכאיב, מפיל, מערער, משתק, מפחיד, מעציב. להעביר…. לזרום….. הזרימה הזו כמו זרימה במי נהר  נעימים וקרירים. משהו מלטף את הגוף, זרימה נעימה שמעבירה מין תחושה משחררת של חופש… הנאה… שמחה… קלילות… משהו שמאפשר לא להתעכב, אלא להמשיך הלאה בצורה ענוגה ומשוחררת מכבלים, ממחשבה, […]

למה לא מספיק להיות "רק" אמא?

מאת : שירה דרוקר

28 באוקטובר 201136 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, מתמודדות עם הסביבה

האמא שאני שואפת להיות אמא כזאת שתמיד פנויה לילדיה. כזאת שמניקה עד כמה שאפשר, כזאת שמחזיקה קרוב, כזאת שרואה כל צעד חדש בהתפתחות במו עיניה.

כזאת שמלמדת את ילדיה הכול, כזאת שמתווכת להם תמיד את העולם הגדול והלא מוכר.

כזאת שמכינה בעצמה את האוכל שהילדים אוכלים, כזאת שבעצמה אחראית על ניקיון וסדר בבית, ועל לוח הזמנים של הילדים.

בינתיים אני כזאת כבר חצי שנה. אני אמא לתינוקת אחת קטנה. זה קשה אבל אני שמחה שאני מצליחה. מקווה שאמשיך להצליח גם כשזה יהפוך למאתגר יותר.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)