ישנן סיבות רבות שמהן יכולה לנבוע הכמיהה ללידה טבעית

מאת : קרן פרידמן גדסי

8 ביוני 2014 | תגובה אחת

לרוב, הסיבות הללו יהיו בלתי נראות, שקופות, אפילו לנו עצמנו.

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

 

בשבועות האחרונים אני מוצאת את עצמי  חוזרת ללידה הראשונה שלי. אני מעריכה שזה קשור בחלקו לכך שסהר תהיה בת 18 בקיץ אבל זה בעיקר התעורר מאז שהזמינו אותי ללמד בקורס לידה טבעית למיילדות.

מהרגע שהזמינו אותי המונח 'לידה טבעית' הסתובב בתוכי, לא עסקתי בו הרבה זמן. אני הרי מלווה נשים בתהליך הפנימי שלהן – בהריון בלידה ואחריה, זהו ליווי שלא מניח אג'נדה מסוימת, ואין לו קשר לאופן הלידה או תוצאותיה.

לא מזמן ליוויתי לידה שהתפתחה מאד מהר. בפגישות שלנו לפני הלידה היא אמרה שהיא בדרך כלל שקטה ולא מביעה את מה שהיא מרגישה ושחשוב לה בלידה הזו לא להיות עצורה. ההתפתחות המהירה של הלידה לא הותירה ברירה אלא להגיב לאינטנסיביות ולעוצמות – מה שגרם לה לצעוק ולנהום ולזוז במהירות וחופשיות – ונזכרתי כמה בדיוק הדבר הזה מרגש ומשמעותי לי, כי עבורי, האופציה להיות כל כך אותנטית, חופשייה או קולנית, לא לנסות להיות גיבורה וגם לא להתבייש ולהסתיר – זו אופציה לא מובנת מאליה. הלידה הראשונה שלי פתחה לי את האופציה הזו לראשונה בחיי.
נולדתי בקיבוץ. אני שומעת את אמא שלי חוזרת ומספרת  איך הסתובבה עם שדיים מלאים סביב בית התינוקות וחיכתה בסבל בכאב ובציות ל'שעת ההנקה', כדי שירשו לה להיכנס לבית התינוקות להניק אותי.
רוב ילדותי הייתה במושב קטן בערבה. אני נזכרת בחיוך בחיים בין שדות העגבניות לפלפלים ובקיץ – גם מלונים ואבטיחים. אבל מה.. מושב קטן מאד, מעט אנשים, לכולם יש מה להגיד על כולם כל הזמן.  וככה גדלתי  – מפחדת לעשות משהו קצת אחר או 'לא מקובל',  'שלא יגידו..'
תמיד דאגתי להתנהג 'כמו שצריך'.

 

ואז הגיע ההיריון הראשון. אני, כלפי חוץ עצמאית ודעתנית,  אבל כל ביקור אצל רופא הנשים אני קופאת. חוזרת הביתה עם כל רשימת השאלות שרציתי לשאול.  לא הצלחתי להוציא מילה. אני נכנסת, שותקת, שוכבת, נבדקת, שותקת, הולכת.  באמצע ההיריון  – אני מבינה שאני בפאניקה מהלידה. לא מהכאב וגם לא מלהיות אמא – אלא בפאניקה מלאבד את עצמי בלידה, מלקפוא בלי יכולת להגיב. ככה הגעתי לקורס ללידה טבעית לפני  18 שנה – פחות מהרעיון של 'לידה טבעית'  הרבה יותר מהפחד שאשתתק.

ובלידה, זו הייתה הפעם הראשונה בחיי – פשוט כי לא הייתה לי ברירה אחרת –  שנהמתי, שאגתי, צעקתי, נשכתי וזזתי כמו שלא זזתי בחיים וגיליתי משהו שלא ידעתי עד אז שיש בי  – כוח שקשור רק אליי, וידיעה שקשורה רק אליי וחופש שקשור רק אליי.   וגיליתי להפתעתי – שדווקא ה'השתגעות' הזמנית הזו שם, הייתה הכוח שלי. היא זו שאיפשרה לי ללדת.
לכן, הלידה הזו שליוויתי לא מזמן ריגשה אותי כל כך, אני אוהבת את השלב 'המטורף' הזה בלידה. הגוף שלי זוכר איך ממש הדבר הזה, פתח עבורי עוד דרך לחיות את החיים.
אז זה לא ש – מהרגע הזה והלאה כל חיי השתנו ונהייתי חופשיה ולא עצורה –  אבל זו הייתה ההתחלה,  הלידה כמו פתחה בתוכי מסלול עצבי חדש, אשר לאט לאט התעבה ופתח לי עוד אפשרויות חיים.

 

וכל זה מזכיר לי שוב שיש סיבות רבות שמהן יכולה לנבוע הכמיהה של אישה ללידה טבעית. יהיו מקרים בהם הרצון ללידה טבעית יופיע מתוך הפחד – הפחד מהקפיאה שבאפידורל, הפחד לאבד שליטה למישהו אחר. במקרים אחרים זו תהיה כמיהה להזדמנות אחרת – הזדמנות לפרוץ את המצב הקפוא שהיא שרויה בו בקשר לגוף שלה, לשנות את הקשר שלה עם האיברים האינטימיים שלה, כמיהה להזדמנות להיות מסוגלת להגיב לסמכות ולא לקפוא, כמיהה להצליח להשתחרר מ'מה צריך' וממה יגידו', ולהצליח להגיב באותנטיות. ואלו רק דוגמאות מעטות.

וכל זה גם מזכיר לי שוב, שלרוב, הסיבות הללו יהיו בלתי נראות, שקופות, אפילו לנו עצמנו.
האפשרות לתת להן ניראוּת – עשויה לשנות חיים.

 

על כך, ועוד – נספר בערב 'השדה השקוף' שיתקיים על גג ה- HUB בתל-אביב, בחמישי הקרוב, 12 ביוני.
בערב 'השדה השקוף'  נספר על החיבור בין תרפיה לשדה-הלידה ועל הדרך שבה הוא קורה בפועל באזורים שונים כמו: בעבודת המיילדת בחדר לידה בבית חולים, במרכז לידה ייחודי,  ובליווי ארוך של נשים לאחר טראומה או פגיעה מינית – פרויקט המשלב ליווי של דולה עם תמיכה אישית של צוות בית חולים וגורמים טיפוליים נוספים.

מוזמנים כל מי שילד ונולד.. המפגש יכול לעניין במיוחד את מי שהעבודה עם נשים בתקופה שסביב הלידה קשורה אליהם באופן מקצועי או אישי, וגם להוות השראה למי שחיבור בין שדות מקצועיים שונים מעניין אותו.
להתראות, קרן

 

לידה טבעית

קרן פרידמן גדסי, מפתחת גישת B.O.T – תרפיה מוכוונת לידה, מתעניינת בדרך בה אנחנו ודברים אחרים משתנים.
אפשר ליצור איתי קשר גם דרך כאן : keren.f.gadasi@gmail.com  050.7986902

 

 

כתבות נוספות המשקפות ראייה שונה על מה שנהוג לקרוא 'לידה טבעית':

לידה טבעית- מסע אישי / לימור לוי אוסמי

"לידה מבפנים"- אמנות הכנה ללידה ולהורות / דנית צור אלמוג

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך לאתר, להשתתף בדיונים בדף הפייסבוק ולהירשם לעדכונים במייל medabrot.imahut@gmail.com

 

צילום:  Aleksandra Boguslawska

תגובה אחת ל- “ישנן סיבות רבות שמהן יכולה לנבוע הכמיהה ללידה טבעית”

  1. ניצן הגיב:

    תודה שהפכת לי תחושות פנימיות חזקות אך מעורפלות למילים.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מערכת החינוך – מערכת הדכדוך

מאת : ליטל אוהב ציון

26 בדצמבר 20104 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

כל כך הרבה מילים כבר נכתבו על מערכת החינוך שלנו, כל כך הרבה אותיות, שורות ומשפטים שכולם נכתבו כדי לתאר תופעה אחת מדאיגה, שמערכת החינוך קורסת, או למעשה מערכת החינוך כבר קרסה.

עד לא מזמן הכתבות האלו היו בעיני בגדר "עוד כתבה מדאיגה בעיתון הבוקר ברכבת", שלרוב בחרתי שלא לקרוא ועברתי לעמוד שלפני האחרון, עמוד התשבצים, וניסיתי לפתור את תשבץ ההיגיון הקשה, כדי להוכיח לעצמי שמערכת החינוך כן עבדה פה פעם.

הלידה של הילה נמצאת כאן

מאת : שירה דרוקר

29 במרץ 20129 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

הלידה של הילה נמצאת כאן, בבית, ברחוב, בחוץ, בפנים.

היא כל כך נוכחת כאן בשבילי. כל כך עוצמתית ומרגשת.

אני זוכרת אותה יום יום, בצורה כל כך מוחשית וקיימת, למרות שעברו כבר 11 חודשים.

היא נמצאת כאן בכל הדברים.

המטבח שלנו, שכשהתחילו הצירים עוד אפיתי בו עוגיות, ובמהלך הלידה אמא שלי בישלה בו מטעמים שביקשתי ומילאה את הבית בריחות מוכרים ואהובים, המטבח שבו אני מבשלת כעת אוכל שאוכלת גם הילה הקטנה. המטבח שאת ארונותיו היא פותחת בחופשיות, מחפשת תעסוקה.

חוויית לידה חיובית עם אפידורל וגז צחוק

מאת : אביטל שנהר חיימי

10 בינואר 20114 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בשעה 13:00 הגיע מרדים והציע אפידורל. בתחילה לא שמעתי אותו כלל והוא התייעץ לגבי מצבי עם בעלי. הייתי מעורפלת כ"כ שחלמתי והזיתי. כלל לא שמתי לב שאני לא מפסיקה להיאנח. בסופו של דבר שוכנעתי כי אני כבר סובלת מידי ומתעייפת וכדאי לי לקבל אפידורל. למרות האכזבה הראשונית, התברר לי בשלב מאוחר יותר כי זו היתה ההחלטה הנכונה בזמן הנכון