לכי תסבירי כמה זה קשה לחזור לעבודה

מאת : אמא של רעותי

22 ביוני 2014 | 6 תגובות

מתוך אחרי לידה, חוזרות לעבודה

 

כששואלים אותי איך זה לחזור לעבוד אני אומרת "בסדר".

לאנשים קצת יותר קרובים אני אומרת "קשה".

 

אני לא רוצה להעיק, אבל אם באמת יכולתי לפרט ולהסביר, הייתי מספרת שזה ממש קשה לחזור לעבודה ושלא הייתי מוכנה לכמה זה יתיש אותי, אפילו יותר מאחרי הלידה.

 

כי לכי תסבירי שזו לא סתם חזרה לעבודה:

זה לחזור לעבוד כאמא, אחרי 10 חודשים, למשרה מלאה בסביבה גברית.

ולגלות שפתאום קצת איבדתי את עצמי, את מה שרציתי להיות, בשבילך, הקטנטונת, שאני כמעט לא רואה.

 

לכי תסבירי ששמונה שעות, עם הפקקים הלוך- חזור הופכות להיות 10, ועם חוסר בשעות שינה, מרגישות כמו 12.

 

לכי תסבירי את ההרגשה שאיבדתי את עצמי מול האיש שלי, ושאני מוציאה עליו את כל העצבים וכל הזמן מצפה שיבין ויקבל ומתאכזבת ומרגישה כל כך רע עם עצמי.

 

לכי תסבירי, שלא זכרתי כמה אני זקוקה לזמן לעצמי: וגם שכבר יש לי זמן, אני לא מספיקה כלום.

לכי תסבירי, שזה מרגיש נורא רע, לעמוד בדלת של הבוס בארבע או בחמש ולהגיד שאני "חייבת לעוף". זה כאילו לגיטימי, אבל איכשהוא ברגע הנתון, זה תמיד מרגיש שאני משאירה ים של מטלות מאחורי.

 

ומעל הכל, לכי תסבירי איך בימים שאני סוף סוף מוציאה אותך מהגן,

וכל כך מתרגשת לקראתך ביציאה מהמעלית,

וכל הדרך חזרה אני חושבת איך אני רוצה:

להיות אמא הכי הכי

ולהקריא לך סיפורים

ולשיר לך שירים

ולחייך אלייך בלי סוף

ולתת לך רק מזון בריא ולא מעובד, מקולף וחתוך לחתיכות מזעריות…

 

אבל לכי תסבירי כמה אני מאוכזבת מעצמי, כי עד שאני סוף סוף מגיעה לאסוף אותך, בחמש ודקה, אני נורא נורא עייפה והרבה פחות,

מכל מה שבשבילך רציתי להיות.

 

לבלוג של אמא של רעותי

 

אמהות נוספות כותבות על החזרה לעבודה:

לחזור לעבודה / אמא של רעותי

נשואה + 1 / אביבית זהבי בינשטוק

שלוש ארע וחזרה לעבודה / נטע רותם ימינצקיי

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהתעדכן דרך המייל .

 

נושאים קשורים :

6 תגובות ל- “לכי תסבירי כמה זה קשה לחזור לעבודה”

  1. לא כולם יבינו, אבל עצם זה שאת מודעת לתחושות האמיתיות שבתוכך, מצליחה לשים אליהם לב ולשתף אותם, זה ממש מתכון בטוח לבריאות נפשית. מכאן, אפשר רק להמשיך ולבדוק מה את צריכה ומה מפריע לך במצב החדש. זה לוקח זמן, אבל את עושה את זה נפלא.

  2. ארץ הגיב:

    עשית לי לבכות. כל כך ככה.

  3. אנונימית הגיב:

    וואו. התרגשתי. בכיתי. הזדהתי.
    תודה ששיתפת את מה שאני מרגישה.

    ולימור, לך רציתי להגיד תודה על האתר הנפלא הזה שנותן את הבמה לשתף ולהזדהות.

  4. אנונימא הגיב:

    כל כך כל כך מחבקת אותך, אימא של רעותי
    מרגישה רגשות מאוד דומים
    מבינה את ליבך
    ושולחת לך אהבה ואור

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני נחשבת למובטלת ומסכנה בגלל שהחלטתי לעשות משהו טוב לעצמי?

מאת : אמא של מיקה ודניאלה

20 בספטמבר 20115 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

לפני 3 וחצי חודשים ילדתי את בתי השנייה מיקה. כל ההריון והלידה שלה היו בעצם תיקון לכל מה שעברתי עם דניאלה. הכל הלך כל כך חלק והיא כזו ילדה טובה ושקטה שבאמת הפעם הגעתי להחלטה ואחרי 15 שנה התפטרתי ממקום העבודה. החלטתי שהפעם אני רוצה לגדל את הילדה שלי, לראות אותה צומחת , לראות את ההיפוך הראשון שלה, את השן הראשונה שמתחילה לבצבץ, את המילה הראשונה ואת הצעד הראשון. לא רציתי שוב לחוות את הגדילה שלה מיד שנייה, שהיא אמא שלי אבל עדיין היא לא אני.

כאן התחיל המסע המדהים ביותר שעברתי בחיי

מאת : מגלה את עצמי מחדש

11 בדצמבר 20115 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הכל התחיל אי שם בדצמבר 2008. איך שסיימנו לקיים יחסי מין הרגשתי/ידעתי שנקלטתי. אל תשאלו אותי איך, זה לא קרה לי בהריונות הקודמים. זה קרה לי רק בזה וזה היה מבורך ולא מבורך באותה מידה. ההריון הזה היה מתוכנן, מאוד מתוכנן התזמון פחות. הייתי צריכה עוד חודש להבשיל עם הרעיון, להתרגל אליו, לרצות בו בנשמתי ולא רק במוחי, אבל לא היה לי את החודש הזה.

הבת שלי התחילה ללכת

מאת : מירב שרייבר

20 ביוני 20122 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

היא עדיין לא חופשייה לצעוד בעצמה ללא היד שלי, ולעיתים גם לי יש רצונות משלי במיוחד כאשר המטלות האחרות בחיי, דברים פשוטים כן, כביסה, נקיון, בישול, עבודה, בן זוג, מייליים וכו' עומדים ביני לבין כף ידה המושתת אלי מוכנה למשוך אותי אל היעד הבא.