רגע לפני פרידה שלישית, מכתב לאורי בני הקטן

מאת : רעות אביב

31 באוגוסט 2014 | 0 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, עמוד הבית

לאוריק שלי

אתה רק בן 10 חודשים, ואנחנו כבר למדנו מיני פרידות.

את הרחם עזבת, ויצאת בצרחה ושמחה אל אוויר העולם. ערום ומלוכלך נחת עליי, עם קול בכי חלוש, שחקתי באצבעותיך הקטנות, התפעלתי ולא האמנתי שאתה הקטן זה שבעטת וסובבת לי איברים פנימיים במשך חודשים. אביך צחק צחוק גדול, ודיבר אליך מילים משונות על העולם שעוד רגע תפגוש.

(פרידה ראשונה)

 

6 חודשים הסתכלנו זה על זו במיטות הצמודות, למדת להתגלגל לעברי בלילה, לחום הגוף והחלב. למדנו להתעורר לבכות ולחייך ביחד, עד שהבטן אמרה לי שדיי, אנחנו זקוקים למרחב. אתה ואני צריכים לישון ולא להתחבק כל הלילה. עברת למיטה הגדולה, לחדר ליד. בכיתי המון, התגעגעתי וחסרת לי. אתה למדת לישון יותר טוב.

(פרידה שנייה)

 

ועכשיו, ממש עוד יומיים אתה הולך לגן. אתה הקטן, היפה, הרך. אני כל כך מתרגשת ופוחדת ומוצפת שלא מצליחה לכתוב על הפרידה הבאה שלנו. חוששת.

שלא יבינו את השפה שלך, שלנו. מתי אתה רעב? או עצוב? איך תירדם?

התרגלתי כל כך לימים המשותפים שלנו, לימים הטובים, הארוכים, המשוגעים, המתישים והמעייפים כל כך.

אוהבת לפגוש אותך אחרי שינה טובה. עומד במיטה ומחייך, שמח לפגוש בי.

אוהבת לראות את הדברים הקטנים שאתה לומד כל יום, ולהיות מוקסמת מהם

אוהבת לחזור להיות גם קצת ילדה איתך- לשיר ולזחול, להוציא לשון ולעשות קולות.

יש בי אהבה כל כך גדולה. לא ידעתי שאפשר לאהוב כך.

אורי שלי,

אתה גדל, ואני צריכה ללמוד להיפרד, וגם אתה.

שבוע הבא כל אחד מאיתנו יתחיל תקופה חדשה ומרגשת בחייו.

ואמא אוהבת אותך, ושומרת עליך מכל רע.

(רגע לפני- פרידה שלישית)

 

 

עוד אמהות שנפרדות:

גן בפעם הראשונה/ אביבית זהבי בינשטוק

כשהבית ריק.. הבית ריק| הילדה נכנסת לגן/ ליטל אוהב ציון

אמא בקליטה / הילה גלסר

 

ועוד במדור 'גן ובית הספר'

צילום: Galina Barskaya

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אימא – למה לא מדברים על זה?? – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אמא אוסי הורביץ

24 בנובמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות חד הוריות, לכל אמא, קושי באמהות

מדוע חברותיי הקרובות ביותר, שליוו אותי לאחר הלידה, לא אמרו לי דבר על רגשות קשים כמו: יש לי ילדה, מדוע אני לא אוהבת עדיין ?, להיות אמא בעיקר סמוך ללידה עייפים מאוד, עייפות שאין דומה לה בשום מקום. האחריות על יצור קטן ומדהים מפחידה. לצאת מבית חולים זה מפחיד !! להניק זה לעיתים קשה ומי שקשה לה חווה זאת בעוצמה רבה עוד יותר כי היום אם את לא מניקה את "פחות" אמא (לפחות ככה המערכת תופסת אותך) ועוד ועוד מחשבות.

טיפים לימים שאחרי הלידה

מאת : אמא אנג'לינה

11 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* אם ילדת בערב ואין יועצת הנקה עד הבוקר, תבקשי שיביאו אלייך את התינוק כשהוא מתעורר ותסחטי לתוך כפית טיפות קולוסטרום. בהתחלה הם לא צריכים יותר מכמה כפיות וזה יעודד את זרימת החלב.

* להיעזר ביועצת הנקה בבית החולים.

* טיפ אישי שלי (ולא חייבים ליישם) – אני כן הרשתי שיתנו תמ"ל בלילות הראשונים בתינוקיה (בשילוב עם הנקה במהלך היום) כי הייתי מאד עייפה, וההנקה לא תמיד הולכת חלק על ההתחלה אז במקום להיות מתוסכלת גם הצלחתי לישון בלילה וגם היה לי כוח להתמודד עם ההנקה במהלך היום. היום אני מניקה ללא בעיה.

וזוהי רק ההתחלה- תחילת המשבר אחרי לידה

מאת : תמר קלר

25 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

אני כבר פחות מחייכת, בקושי אוכלת ובעיקר מתקשרת עם אביה שצומחת בתוכי, מדברת אליה, שואלת אותה: מה קורה חמודה? לא טוב לך בפנים? קשה לך גם? תני לי סימן שאבין איך את מרגישה, שאבין מה קורה. אולי את שם בפנים תוכלי לתת לי יותר תשובות.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם