עכשיו אני מתחילה להתעורר

מאת : avital Shenhar Chaimy

7 בספטמבר 2014 | תגובה אחת

מתוך לכל אמא, עמוד הבית, קושי באמהות

 

עכשיו אני מתחילה להתעורר. במשך בזמן רב הייתי בחושך. חושך זו מילה קצת מעורפלת למה שמרגישים באמת.. היה ביני לבין העולם מעין מסך, חוצץ, חומה. ולא ראיתי את הסובב אותי מבעד למסך. הוא הפריע ושינה הכל. הוסיף פחדים, רגשות, סערות, עוד פחד וחרדה, ועוד מחשבות איומות ולא מציאותיות. פחד מבכיים של ילדיי, שמא לא אדע להתמודד עימו, פחד וחרדה מכך שיהיו רעבים, עייפים, ללא כל בטחון באמהות שלי. פחד מחוסר שיגרה ומשינויים, שהפך אותי לעיתים למשותקת וחסרת ביטחון עד כדי איבוד עצמי.

אפשר לומר שהפחד ניהל את חיי באופן יומיומי 24 שעות ביממה.

הייתי מוצאת עצמי ערה בלילה ומפחדת מהרגע שהילדים יתעוררו ואיך יחל היום. בכל יום עלתה אותה שאלה שליוותה אותי, איך אצליח לעבור את היום הזה בלי לאבד את עצמי?..

פשוט מחכה לאותו הרגע שכולם יקומו ונתקפת בדפיקות לב חזקות עם יקיצתם. ״הנה זה מתחיל״. ללא התרגשות טובה ושמחה. כמה קשה המחשבה לקום בבוקר לילדייך ולא להתרגש ולשמוח לראותם. לא להתרגש מלהיות לידם, למצוא את ההנאה בבילויים משפחתיים. וזה משאיר חור ענק בלב שאין לו מילוי. פרט לפחד….

לאנשים ״רגילים״ קשה להבין את כל זה ולעיתים נתקלתי בביטול אותם פחדים בשל היותם מיותרים לאחרים- ״זה קטן עליך!!״ ,״אז מה אם הם יבכו קצת?!״, ״אז הם עליכן לישון מאוחר, מה יקרה?!״

 

ברור שלא באמת יקרה דבר… אבל בתוכי קרה ועדיין קורה כל יום מחדש. רק המינון נמוך יותר…

 

בכל יום אני מתעוררת יותר, נכנס עוד ניצוץ של שמש אל ליבי ואני זוכה לראות את ילדיי, בן זוגי, ביתי, חיי מבעד למסך.

 

וזה ייקח עוד זמן. ויהיו עוד משברים. ובינתיים אני נוצרת כל רגע של אור ושמחה ורואה בו ניצחון. אוגרת בתוכי שמחה, אהבה , שיר בלב.

 

מיועד לכל מי שמתמודדת בכל יום מחדש, ולכל מי שזה מוכר לו.

 

 

עוד אימהות שיתפו:

רע לי, פשוט רע לי/ אמא

לצאת מהאפלה אל האור- דיכאון אחרי לידה כהזמנה להתחדשות/ תמר קלר, מלווה בהריון ואחרי לידה.

נקודת הזינוק- לטפס מתחתית הבור של הדיכאון אחרי לידה/ תמר קלר, מלווה בהריון ואחרי לידה.

בחיים תמיד הדברים מתפרקרים ורק אחר כך מתאחים/ תמר קלר, מלווה בהריון ואחרי לידה.

 

צילום: Elaine Li

תגובה אחת ל- “עכשיו אני מתחילה להתעורר”

  1. Justin הגיב:

    That's an intgllieent answer to a difficult question xxx

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

התיק של הדולה החשוד באונס לא נסגר

מאת : לימור לוי אוסמי

9 בפברואר 20115 תגובות

מתוך דולה, הריון

"דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות מחוז מרכז:
התיק בעניינו של מיכאל הופמן מצוי בחקירת משטרה, אשר מלווה ע"י הפרקליטות. כל פרסום על החלטת שהתקבלה בפרקליטות בשלב זה, עוד בטרם הועבר התיק לפרקליטות, הינו באחריות המפרסם ועל דעתו בלבד."

למה אנחנו לא מבקשות או מקבלות עזרה אחרי לידה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בספטמבר 201015 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

העצה המרכזית לתקופה שאחרי הלידה היא – "תדאגי לעזרה ! המון עזרה !!" העצה הזו נשמעת הגיונית והכרחית נוכח הקשיים והאתגרים הרבים שאמהות פוגשות בתקופה שאחרי הלידה, ועם זאת – רבות מאיתנו מוצאות את עצמנו ללא עזרה משמעותית וקורסות (או כמעט) עם המטלות הרבות וההסתגלות למציאות החדשה.

העניין הוא, שמבחינה קוגניטיבית, יש לרובנו הסכמה שבאמת "אם הייתי מבקשת עזרה, אז היה לי הרבה יותר קל/טוב עכשיו" ובכל זאת- אנחנו לא מבקשות או שמסרבות לעזרה שמוצעת. אנחנו לא מבקשות עזרה גם כשאנחנו ממש רוצות וצריכות אותה.

לידת הבית: אני מדמיינת את הלידה

מאת : שירה דרוקר

7 באפריל 201111 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אני אוהבת לדמיין איך הלידה תיראה. זה מגביר אצלי את תחושת הוודאות והביטחון, העובדה שאני "מתכננת". אני אוהבת להיות מסודרת, להכין תכניות לכל דבר, לדעת לקראת מה אני הולכת. באיזשהו מקום זה עוזר להפיג חששות, מגביר ביטחון. אני גם מאמינה שאם תדמיין לעצמך סיטואציה עתידית באופן שבו היית רוצה שהיא תתרחש, תתמקד בפרטי פרטים, יש יותר סיכוי שבסופו של דבר כך בדיוק היא תתרחש.