אהבה אמיתית

מאת : לימור לוי אוסמי

29 באוקטובר 2014 | 0 תגובות

מתוך הריון, התבוננות, למידה, התפתחות, יומן הריון, לכל אמא, עמוד הבית

 

אתמול ביקרתי חברה טובה שממש לקראת לידה ויצאתי עם חיוך גדול ומחשבה של 'איך לא עשיתי את זה קודם?'

היא, חודש תשיעי, עייפה, מותשת ומתה ללדת כבר.

אני, אוהבת אותה, רואה את סבלה ולא בטוחה אם אני ממש יכולה לעזור, כי הדבר המרכזי שהיא רוצה זה… ללדת.

אני בכרכור, היא מחיפה. כרגע בקושי נפגשות, בעיקר בטלפון. לא שלא היו ניסיונות מפגש לאחרונה, אבל הן לא צלחו.

 

נפגשנו. חיוך גדול. חיבוק גדול.

מיד הרגשתי שהדבר שהכי בא לי לעשות זה לפנק אותה.

'יש לך קרם גוף?' שאלתי.

'ברור', היא אמרה, וקיפצצה בחודש תשיעי אל הקומה העליונה כדי להביאו.

 

היא מחליפה לשמלה מאווררת יותר, פותחת מזגן (חם!!), נשכבת בנוחות על הספה ומתמסרת.

אני מורחת, מעסה, מקשיבה.

אנחנו מקשקשות, מדברות, צוחקות.

אני יודעת שאני פה בשבילה וכיף לי.

היא מתפשטת, רוצה שאעסה אותה בגב, מחפשת את התנוחה שנוחה לה ואני איתה, מסתדרת בכל תנוחה שתבחר.

'שתדעי לך, לא נתתי לאף אחד לגעת בי בזמן הההריון חוץ מל X  (בעלה)'. אני מאמינה לה. גם אני הייתי ככה בהריון, מפנטזת על עיסוי, אבל נהנית כשרק רועי מעסה אותי, והוא הפתיע בגדול ביכולות העיסוי שלו (איפה הן ביומיום? 🙂 ).

אני נהנית מזה שהיא מאפשרת לי לגעת בה בשלב כל כך רגיש בחיים.

יש לי הכשרה בעיסוי, אבל אני בעיקר נוגעת בה, לא מעסה.

היא מתמסרת למגע ונהנית.

גם אני. מאוד.

מרגיש כל כך הכרחי, נכון ומדויק.

מפגש בין נשים לפני לידה.

אהבה אמיתית.

 

לימור לוי אוסמי

 

אם גם אתן הרגשתן משהו כזה עם חברה לפני לידה, ממש אשמח לשמוע,

לימור

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך בחרתי את בית החולים ללדת בו ?!

מאת : אוסי הורביץ

29 בדצמבר 20100 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

עוד לפני שהייתי בהריון ביקרתי את חברתי שילדה והתרשמתי מאוד מבית החולים בו ילדה, הניקיון, החדרים הכמעט פרטיים וזכרתי.

כאשר עמדתי בשליש השני של ההריון נושא הלידה עלה וידעתי שעכשיו אני צריכה להחליט היכן ללדת וזאת על מנת שלא תהיינה לי הפתעות שלא ארצה לפגוש בהמשך.

פתאום אני אמא לשניים. זה לא מה שחשבתי שיהיה..

מאת : אמא אנונימית

11 בינואר 20154 תגובות

מתוך אחרי לידה, קושי אחרי לידה

זה ממש לא מה שחשבתי. לידה שנייה, ילד שני.. אני כבר אמא מנוסה. ואני אמא טובה. אני יודעת את זה. ילדה בת שש וחצי שעד כה הייתה ילדה יחידה, קיבלה ממני את מאת אחוזי תשומת הלב, ולא היה דבר שלא סיפקתי לה מבחינת הקשר שלי ושלה. ילדה מאושרת, בריאה, חכמה, חברותית, עם אינטליגנציה רגשית כה מפותחת שאפילו הגננות והמורה הבחינו בזה. אני אמא טובה.

אז מה קרה? למה עכשיו, דווקא בסיבוב השני – אני מרגישה לא מוצלחת? איך נהייתי אמא עייפה, מותשת, מתוסכלת, כועסת רוב הזמן על כולם ועל סף לחזור לציפרלקס. עד שסופסוף אני מצליחה להניק.

מר יאיר לפיד היקר

מאת : אלסנדרה בן ישי

4 באפריל 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

איך יתכן שלא משנה כמה קשה נעבוד, לעולם לא נוכל לקנות בית מבלי להשתעבד לחובות נוספים לשארית חיינו? איך זה יתכן שהולדת ילדים היא חישוב כלכלי? שכאמא שרוצה להיות עם ילדיה, קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה שגם אתפרנס ממנה בכבוד?

איך זה יתכן שגם כשבעלי עובד חודש שלם בשעות מטורפות, סוף סוף מקבל בונוס גם אז מס הכנסה לוקחים חלק מכובד ולעומת זאת לאלפיון העליון מגלחים חובות אסטרונומיים?