להיות אמא- מחשבות רגע לפני ההורות

מאת : מיטל

23 באוקטובר 2014 | 2 תגובות

מתוך אמהות ובנות, הריון, יומן הריון, לכל אמא, עמוד הבית

 

להיות אמא.

אמא אוהבת, אמא עוטפת, אמא חזקה ואמא גיבורה כל יכולה.

אלו הן בדרך כלל האסוציאציות שרצות לנו בראש זו אחר זו כאשר אנו חושבות על "להיות אמא".

כי אמא שלנו תמיד כל יודעת, כל דואגת ובעיקר כל טוטאלית.

כי אמא שלי הייתה הכול.

וכעת אמא היא בלשון עבר.

6 שנים מאז שנראות לעיתים כמו 6 דקות או 6000 שנה, כיאה לתעתוע הזמן.

ועכשיו אני עצמי עומדת "להיות אמא" בפעם הראשונה.

אמא ללא אם, שהיא לעיתים הילדה הקטנה מלאת התום והחדווה ולעיתים כה כפופה ממשא החיים, תשושה ומזדחלת לאיטה במורדות ועליות החיים, עם קמטי הפחד, התבונה וצללי לחישות העבר, שמהדהדים להם בתרעומת ברגעי ההווה.

מנסה להתכונן לרגע בו התינוק שמצמיח לו שורשים בתוכי, יבצבץ ויעלה אל מעל פני השטח.

מנסה להכיל את קשת הרגשות הגדולה שעולה רק מעצם הדמיון של הרגע.

ובמציאות-

איך זה יהיה? איך זה ירגיש?

האם הכאב ישתק או ישלח בי חיצי זעקה?

האם יהיה בי את הכוח?

האם אמצא את החיבור המיידי לישות שביתה הוא כעת בתוכי או שאתאהב לאט לאט בקצב ובזמן שנכונים לי…?

איך אדע מה נכון?

ואם אמעד ואפול?

ואם ארצה לברוח?

ואם לא אצליח לגשש את דרכי?

ובעיקר- האם אמצא את "אמא" בתוכי? אמא שלי הנפקדת אבל הכה נוכחת והאמא נושאת הכתובת "צבע טרי" שתיוולד לה בחבליה של לידה…

 

 עוד אמהות כותבות:

הבשורה/ אבא בתול

הצגה- יומן הריון/ הילה שרעף גלסר

שמש גדולה/ חגית מנדרובסקי

חודש לפני לידה/ אמא לעצמי

 

ועוד שיתופים  בנושא יש במדור 'יומן הריון'

 

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “להיות אמא- מחשבות רגע לפני ההורות”

  1. ליטל לוי הגיב:

    כמי שזכתה במרוצת השנים לתואר "אחותך", אני יכולה להגיד לך שאת תהיי אמא למופת. מותר למעוד וליפול, זה בסדר לרצות לברוח, זה אפילו לגיטימי לצרוח, אך מכוח התואר שניתן לי אני יודעת להגיד לך שאת לא כזו שמוותרת בקלות, את תילחמי ותמצאי את הכוחות שבך לקום ולעמוד איתנה מול כל האתגרים הניצבים בפנייך. אם תעבירי לבנך ולו עשירית מן הערכים הטמונים בך, הרי שיהא זה הילד בר המזל בעולם. גם אם בליבך שוכנת אמא נפקדת, הרי שהמורשת שלה כאן וקיימת. היא זו שחינכה אותך ולימדה אותך ערכים מהם, ערכים אשר לאורם התעצבת והפכת להיות האישה שאת היום. אני בטוחה שערכים אלה, שהם נר לרגלייך, ילוו אותך לאורך כל הדרך, הן במציאת האמא שבך והן בדרך גידולו של בנך. המילה "אמא" לעיתים נשמעת לנו מפחידה ואולי גם אמך חשה כך בצעירותה, אבל תיראי את הבת שהיא גידלה.

  2. מיטל הגיב:

    ואוווו הרסת אותי עם זה…. הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים כדי לראות מבעד לדמעות וזה לא בגלל ההורמונים(:תודה,תודה,תודה!!!!!ריגשת אותי מאוד מאוד. ואני חושבת שיש לי כבר מודל לחיקוי של אדם וכמובן אמא למופת,ושאם אני אקח רק עשירית ממה שאת מביאה מעצמך לאימהות,אני אהיה ברת מזל(:

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ברגע שהחליטו על לידת ואקום, כבר לא יכולתי יותר

מאת : יעל שמולביץ- מרידור

11 במרץ 20112 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

אני כואבת ואומרים לי ללכת לטייל. ירדנו קומה למטה. הלוך חזור-הלוך חזור. בין ציר לציר אני נושמת, כואב לי, יש לי פיפי כל שנייה ויש לי ציר כל שנייה. כבר לא ידעתי ..פיפי או ציר….אחרי שעה- כן כן ,אחרי שעה (ותאמינו לי שהסתכלנו לשעון כל דקה)- לא יכולתי יותר! הרגשתי שאני רוצה לגרד את דלתות השירותים בבית החולים עם השיניים ….רציתי לצרוח …. צרחתי!

ניצחון בבחירות

מאת : יפעת הרץ

23 ביולי 20133 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

יום שבת, אני נפרדת מההריון. אני נפרדת מהילד שצומח בי. הבן זוג מחבק חזק ורך ואומר שסוף התהליך שאנחנו בו עכשיו הוא בעצם הריון חדש. המילים הריון חדש משחררות ממני הכל ופורץ ממני בכי בקול שאני עדיין לא מכירה ( ואני חשבתי ששמעתי את עצמי בוכה כבר בכל הקולות האפשריים) בכי גדול ורם וממושך, בכי משחרר, מתאבל, בכי שמסיים. אני מסבירה לו שעכשיו אני לא רוצה לחשוב על הריון חדש, אני רוצה להיות עם האובדן של ההריון הנוכחי. באותם רגעים העובדה שבחרתי לא עוזרת לי ויש רק שקט רם ורעש דומם של לפני סוף. אני כל כך נוכחת מחד וכל כך צפה ומנותקת מאידך ושני המצבים מתחלפים כל הזמן.

יום א' היה קשה כל כך, עד לרגע עצמו. חיכינו המון זמן עד שתורינו הגיע, איחור של שעתיים וחצי מהצפוי וחברת נשים שכל אחת וסיפורה מרחף מעליה במסדרון שכולו סופים. הסופים קורים אגב באותו מקום שבו קורות התחלות- מחלקת IVF של בית החולים. בחדר האחיות מחייכים אלי מיליון תינוקות מצולמים, תוצאת העבודה הקשה של משפחת תהליכי הפריון. אני בקושי יכולה לשאת את התמונות ואת הידיעה שאני מהצד השני.

להניק עם לשון קשורה

מאת : אמא קרן בן יאיר - לינצ'בסקי

17 באוגוסט 2010תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, הנקה

למרות שניסיתי להניק אותה בבית החולים, לא ממש הצלחתי, אז העדפתי לסחוט קצת קולסטרום ולתת לה בכפית, ואת שאר התזונה השלימו לה האחיות בבקבוק. ביומי האחרון בבית החולים ניגשתי ליועצת הנקה שאבחנה אצל דניאלה לשון קשורה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)