שאלה על הכדור לוסטרל לחרדה ודיכאון בשילוב עם הנקה

מאת : אמא אנונימית

2 באוקטובר 2014 | 9 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה, שיתופים אישיים

הי לימור ,
אני חמישה חודשים אחרי לידה. חודש וחצי לאחר הלידה החלו תופעות קלות של דכאון וחרדה מוגברת. חרדה בעיקר שקשורה בבריאות וחולי. אני מניקה. הפסיכאטרית רשמה לי כדורים נוגדי חרדה ודכאון בשם לוסטרל. שוחחתי עם המכון הטרטולוגי שאמר שהכדורים עוברים בחלב בכ 2%. הייתי רוצה לדעת האם יש אמהות מניקות שחוו התקפות חרדה ונטלו את הכדור הזה. ובכלל.. לדעת מה מרגישים אחרי נטילת הכדור הזה ?
לא הזדקקתי מעולם לכדורים פסיכאטרים ומעבר לחשש שיש לי כלפי התינוק אני חוששת מתלות בכדור לאורך תקופה ארוכה..

תודה
ושנה טובה

עוד אמהות כותבות:

שבריריות החיים/ מגלה את עצמי מחדש

קיבלתי את החרדה מאמא שלי, קח אותה ממני/ לימור גריף

אמא'לה תינוק/ נטע רותם ימינצקיי

9 תגובות ל- “שאלה על הכדור לוסטרל לחרדה ודיכאון בשילוב עם הנקה”

  1. היי יקרה,
    אני לא זוכרת תופעות לוואי ספציפיות לכדור זה, אבל יודעת שבאופן כללי יש זמן הסתגלות לכדורים נוגדי דיכאון וחרדה וכמו כן ישנן תופעות לוואי המשתנות בעוצמתן מאחת לשנייה.

    אני שומעת שאת סובלת כבר כמה חודשים ומבקשת, בצדק, להרגיש אחרת יחד עם תחושת ביטחון שהמקום שיוביל אותך לתחושה אחרת יהיה בטוח לך ולמשפחתך.
    אני לא יודעת אם פנית לעזרה מסוג אחר, אבל ממליצה לעשות זאת בחום, ללא קשר להחלטתך לגבי הכדורים, כי הכדורים מטפלים בסימפטום ומאפשרים תיפקוד ואיזון, אבל הם לא נוגעים במה שמבעבע למטה, ויש שם משהו מבעבע שמופיע בצורת החרדה והדיכאון ומבקש את תשומת הלב.

    לא קל להיות במקום של חרדה ודיכאון בכלל ובפרט אחרי לידה. אבל יכולה לחזק אותך שבעזרת טיפול, הקשבה והתאמת המציאות לצרכייך, תוכלי להרגיש טוב יותר ולצמוח מהמקום הזה. אני יודעת שבטח עכשיו את לא רואה את זה, אבל את תגיעי לשם.

    לימור, יוצרת האתר, מלווה נשים, מתמחה בעיבוד התחושות אחרי הלידה.

  2. בריאה הגיב:

    היי לך..יש לי בן מהמם בן 3. כחודשיים לאחר הלידה התחילו לי התקפי חרדה נוראיים..הייתי במצב ממש רע עד כדי מחשבות אובדניות. זו פעם ראשונה שקרה לי דבר כזה, מעולם לא חוויתי לפני התקפי חרדה..הייתי בטוחה שהשתגעתי ושהולכים לאשפז אותי…הגעתי מהר מאוד לרופא שהפנה לפסיכיאטר והוא התחיל לי טיפול בציפרלקס-מאוד דומה ללוסטרל. כמעט ולא הרגשתי תופעות לוואי-יש תקופת הסתגלות של כחודש בה בדכ יש הצפה של הקושי אך לא זכור לי משהו ממש נוראי…הרגשתי רעב מוגבר זה מה שבעיקר אני זוכרת. יכולתי להמשיך להניק אם כי מהר מאוד הבנתי שאני חייבת כרגע לטפל בעצמי כדי שיהיה לי כוחות לטפל בבן שלי..הנקתי רק כשיכולתי ושילבתיגם מטרנה. הכדור הזה הציל אותי-תוך כחודשיים התקפי החרדה כמעט ונעלמו ותוך כמה חודשים עמדתי שוב על הרגליים בתיפקוד מלא.הדבר שהכי חשוב לי לציין שהכדור הוא מצויין ועושה רק טוב ואין ספק שהוא מציל חיים ויחד עם זאת חובה ללכת לטיפול של שיחות..להוציא ולשתף..כי זו התרופה האמיתית לטווח הרחוק.

    • מיואשת הגיב:

      אני נמצאת במצב שלך. השאלה היא האם היו לך סחרחורות לא סיבוביות או חוסר ריכוז כאילו יש לך משהו שהרופאים לא מוצאים ואת עומדת להשתגע, לא רגועה וכועסת? אשמח לשמוע עוד סימפטומים, כי אני לא יוצאת מזה. תודה

      • שלום לך,
        שמי לימור, יוצרת האתר. תודה שכתבת.
        נשמע לא קל.
        תנסי לפנות לד"ר ליאת הולר הררי, תגידי לה שהפניתי אותך ואולי היא תוכל לעזור.

        במקביל, מזמינה אותך לקרוא כאן שיתופים נוספים של נשים במדור 'דיכאון אחרי לידה' וגם לכתוב עצמך.

      • יעל הגיב:

        שלום,
        הגעתי לשרשור הזה משום שחיפשתי חומר על לוסטרל והנקה. אני חמישה חודשים לאחר הלידה הראשונה וחווה בעצם את אותם הסימפטומים:
        סחרחורות כבר חודשיים, חוסר ריכוז, חרדות והיפוכונדריה מוגברת. לחץ נםשי גדול. יתכן שזה נובע מחוסר שינה. אופטמטריסט שבדק את הראייה שלי, אמר שהסחרחורות עלולות להופיע בגלל התקף חרדה מתמשך.
        פסיכיאטרית רשמה לי לוסטרל ואני רוצה להתחיל בנטילת התרופה, אך גם מעוניינת להמשיך להניק.

        האם מישהי יודעת איזו השפעה יכולה להיות על התינוק כתוצאה משני האחוזים שעוברין אליו בהנקה?

        תודה!

  3. נגה הגיב:

    הי אני לקחתי אותו כל ההריון וגם בהנקה ,היו לילד תופעות גמילה למרות שהפסיכאטר ו
    המכון אמרו שזה לא אמור להשפיע ,הפרופסור שהקים את המכון אמר לי להמשיך להניק כי זעדיף שעדיין יהיה אחוז קטן עבורו בהנקה ולא גמילה מיידית,אחרי חודשיים וחצי הפסקתי,לא הייתי מסוגלת לשאת יותראת זה שמשהו עובר אליו,עשיתי זאת בהדרגה עד שהפסקתי לגמרי להניק . לגבייך אני חושבת שעדיף שתהיה לו אמא שמחה ורגועה ושתרגישי בטוחה תפסיקי עם המלצת פסיכאטר בהדרגתיות רבה את הכדור ,בדכ לוקח חודש. המקרה שלנו לא לגמרי דומה אבל לקחתי את אותו כדור במינון של 125 מ"ג

  4. אנונימא הגיב:

    אימא אנונימית יקרה,

    אני לוקחת רסיטל כבר 4 שנים. כדור שעשה נפלאות לחיים שלי.
    אני כל חיי בטיפולים מאוד טובים ומעמיקים, אבל בכמה נקודות ספציפיות, הטיפולים לא עזרו.
    לקחתי את הכדור בהריון, מלבד בחודש האחרון שבו עשיתי גמילה יזומה הדרגתית, כדי שהתינוקת לא תסבול מתסמיני גמילה.
    אחרי הלידה, הרגשתי פנטסטי! אופוריה של 3 שבועות, שלאחריה התחילה הירידה.
    מאוד התלבטתי אם לחזור לכדור.
    ואמרו לי שגם עם הכדור אפשר להניק, לחכות איזה 8 שעות או משהו כזה בין הנטילה להנקה.
    אני, עם כל ה"אישורים" של המכון הטרטולוגי, לא סמכתי על זה, לא אז וגם לא היום.
    הפסקתי, בצער רב מאוד להניק.
    הבחירה שלי הייתה בין להעניק לילדה שלי אימא שפויה, לבין אימא דכאונית, על כל המשתמע מכך – חרדות, התקפים וכו'. מי שמכירה את הנושא באופן אישי, יודעת בדיוק על מה אני מדברת.
    ובחרתי לתת לה, לעצמי, לבן זוגי ולכל הבית – אישה ואימא שפויה.
    התאבלתי על ההנקה,
    והחלטתי שאני ממשיכה "להניק" אותה עם הבקבוק. בכל פעם שהאכלתי אותה מבקבוק, פשוט "הנקתי" אותה בכוונה הפנימית שלי. הייתי כולי איתה, גוף ולב.

    זהו, זו הייתה החלטתי,
    זה משהו מאוד אישי,
    אני מאחלת לך בכל ליבי לעבור את התקופה הזו (שלאחריה יהיה בוודאות הרבה יותר טוב)
    ולמצוא את הדרך הנכונה עבורך ועבור תינוקך.

    מכל הלב!

  5. אביגיל הגיב:

    אני חוויתי דיכאון אחרי לידה והתחלתי לקחת לוסטרל כדי שאוכל להמשיך להניק, אבל מהר מאוד הבנתי שההנקה היא חלק גדול מהגורמים לדכאון (למרות שממש לא רק), היה לי מאוד קשה שהקטנה הייתה כל היום על השד שלי ובכלל ההרגשה שהיא כל כך תלויה רק בי. אז גם אני מציעה לך לחשוב אם אולי ההנקה היא חלק מהגורמים לדכאון. בכל מקרה, עשיתי גם דיקור אצל מדקרת מנוסה מאוד שהיא גם רופאה וגם טיפול פסיכולוגי. קיצר, אין לי מושג מה עזר לי, אבל מה שהאמנתי שלא יעבור לעולם, בסוף עבר! האמת שמאז שהתחלתי עוד לא ניסיתי להפסיק לקחת את הכדורים, מתוך פחד, אבל אני לא יודעת אם אני באמת תלויה בהם… תרגישי טוב! ותתמכי על ידי הסובבים אותך. אם בא לך לפרוק ולדבר אם מישהי שעברה את החוויה המאוד קשה הזו, את מוזמנת בשמחה – 0544764849.

  6. דניס הגיב:

    שלום לך, שמי דניס ואני כותבת כתבה עבור מגזין "הורים וילדים" בנושא חאדה לאחר לידה.

    אני מבינה ממה שכתבת שחווית תחושות חרדה אחרי הלידה. אני מחפשת נשים שחוו זאת ומוכנות להתראיין, גם בעילום שם וללא אף פרטים מזהים!
    אודה לך מאוד על עזרתך!!
    דניס
    denis.barat@gmail.com

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

המאבק על הזכות ללדת בבית הוא המאבק של כולנו

מאת : שירה דרוקר

15 בדצמבר 20117 תגובות

מתוך הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

עוד לפני שנכנסתי להיריון התעניינתי בלידות בית. זה נראה לי מדהים. התחלתי ללמוד ולחקור את הנושא והתאהבתי. ברעיונות, בתמונות, בנשים, במיילדות, בתינוקות…

זאת הייתה (ועדיין) הבחירה שלי. והיא מאוד מבוססת. והיא לא סתם איזה מיתוס.

הניתוח הקיסרי שעברתי

מאת : קרן

3 בספטמבר 20123 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

יונתני שלי בן חצי שנה. חצי שנה של אושר שכמוהו לא תיארתי בחיי (לצד הקושי שגם הוא בלתי ניתר לתיאור…).

אני רוצה לספר לכן על הניתוח הקיסרי שעברתי, כי פתאום כל הרגשות עלו. אולי כי עכשיו שהוא גדל קצת, יש לי זמן להכיל את כל מה שקרה. אין ספק שצריך זמן לעבד את החוויה המפוקפקת הזו שנקראת ניתוח קיסרי. אגב, אני אישית עוד לא חוויתי לידה רגילה, אז אין לי מושג אם זה אחרת או אותו דבר. בכל מקרה, הנה הסיפור שלי.
בשבוע 30 התבשרנו על ידי הרופא שהתינוק במצג עכוז. אין מה לדאוג כמובן, יש לו המון זמן להסתובב. בנקודה זו התחלתי לקוות כל יום שהוא מתהפך לו לכיוון הנכון. עם זאת, עמוק עמוק בפנים ידעתי שאני הולכת לניתוח קיסרי. מודה באשמה- הידיעה הזו הייתה אצלי החל משבוע 14 להיריון!

לפעמים אני קמה בבוקר ולא יכולה לנשום – על טראומה מהלידה

מאת : אחת האמהות

23 בפברואר 20112 תגובות

מתוך סיפורי לידה

לפעמים אני קמה בבוקר ולא יכולה לנשום. הכל בסדר, אבל כל כך לא. יש שם משהו, בפנים, שהוא מעבר ליומיומי, לרגיל, למשפחתי, לשגרתי – משהו שמרגיש לי כבד מנשוא. אני מכירה אותו, אני מזהה אותו, בתהליך קשה מנשוא אני גם מטפלת בו. הוא מעל ומתחת לחיוך, לאושר, לחיבוק. הוא כל כך חלק ממני שהוא יכול להופיע בכל רגע. הוא פגש אותי בלידה, ומאז אנחנו יחד.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם