"אני לא היסטרית, אני פשוט רגישה"- על רגישות לקראת ובזמן הווסת. pms.

מאת :   ג'ני גיטלבנד

30 באוקטובר 2014 | תגובה אחת

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא, עמוד הבית

 

אני לא אשכח את היום בו ראיתי אישה יקרה לי כמה שבועות אחרי שילדה מחפשת מפתחות כדי לצאת מהבית ובוכה בכי עמוק על זה שהיא לא מוצאת אותם דווקא עכשיו כשהיא כל כך ממהרת. תוך כדי חיפוש היא רואה שאני לא מבינה, צעירה ומופתעת. מתוך ניסיון היכרות עם עצמה ובפשטות מייבבת מבין הדמעות, היא אמרה לי, בלי להתנצל או לבקר את עצמה על מה שקורה: ״זה ההורמונים של אחרי הלידה, אני פשוט מאוד מתוסכלת מזה שאני לא מוצאת את המפתחות אז אני בוכה״. היא המשיכה לבכות עד שמצאנו את המפתחות.

היום אני מסתכלת על הרגע הזה ומחייכת לעצמי. היא ידעה שהיא בתקופה רגישה, היא הייתה מוכנה לחוות את הרגישות הזאת והיא עוד הסבירה לי שמה שקורה לה זה לגמרי בסדר.

הזמן שלפני הווסת הוא זמן מטלטל מעט עבורנו בכל חודש, זה זמן שמערכת העצבים שלנו והפנימיות שלנו מאוד רגישים. ה״אקסטרה״ רגישות שנוצרת אצלנו בגוף, בתחושות וברגשות כל חודש היא עובדה. היא לא טובה, רעה, נכונה או לא נכונה. היא פשוט ישנה. רגישות זו מאפשרת את היכולת לקלוט ולראות פרגמנטים או חלקיקי מידע, תמונות ופיסות מידע קטנות יותר שלא ראינו לפני. הדימוי שעולה לי בהקשר הזה הוא שאנחנו מסתובבות בעולם עם עור בעובי מסוים והעור הזה נהיה דק יותר אחת לחודש לקראת הווסת וחוזר לעוביו הרגיל עם סיומה.

מתווסף לי דימוי נוסף לתיאור החוויה הפנימית שלנו לקראת הווסת- דלת שהיא תמיד שם ובזמן מסוים בחודש, המרווח בחור של המנעול גדל ופתאום אפשר לראות קצת יותר.

לעור העדין ולחור הגדול יותר במנעול של הדלת אקרא רגישות. הרגישות הזאת מאפשרת לי לראות ולקלוט דברים שלא ראיתי באותו אופן לפני, ובנוסף גם אהיה חשופה יותר, קצות העצבים שלי יהיו רגישים וחשופים יותר לבחוץ וגם לבפנים. דברים שנראו לי קודם קצת פחות מחודדים כגון: אני לא אוהבת את העבודה שלי, או אני מאוד מתרגשת מהפגישה שהולכת להיות לי היום, או אני מרגישה שהגוף שלי התנוון מאוד, מקבלים פתאום ווליום חזק הרבה יותר או צצים פתאום מעל לפני השטח. הרגישות ומה שהיא מביאה איתה מאפשרת למידע הצף להשפיע עליי, לשנות אותי, לטלטל אותי, להזיז אותי מהמקום המוכר לי, מאחר והמידע מגיע בקול רם מהרגיל, מה שלעתים עשוי גם להניע אותי לפעול בנושא שעלה.

בכל חודש נפתח החור במנעול ולכן יש אפשרות לעשות בחירה מהותית לגבי איך אגש לזמן הזה בו אני יודעת שבו הרגישות גבוהה מהרגיל (אפשר לצפות אותו מראש במידה והמחזור סדיר). אני יכולה להתנהל אחרת מתוך הידיעה שיש זמן בחודש שבו אהיה רגישה מהרגיל. להתרכך פנימה ולדעת שאני לא משוגעת, היסטרית, דרמתית ושאר כינוי ה"חיבה" שאנו קוראות לעצמינו. זה מספיק מורכב גם ככה לשהות בתוך הרגישות, אין צורך להוסיף לשם כל כך הרבה ביקורת. ואולי, אם הביקורת וההתנגדות מעט יתרככו נוכל להקשיב לרגישות שלנו והיא תוכל לעזור לנו לנתב את חיינו באופן מדויק יותר.

אשמח לשמוע או לקרוא הדהודים, מחשבות וכל מה שיעלה בכן.

 

ג'ני גיטלבנד לגעת ברעב. מלווה בהתמודדות עם הזנה רגשית ודימוי גוףג'ני גיטלבנד

דרך מפגשים אישיים וסדנאות קבוצתיות.פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת

על ידי ה-EABP (הארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית)

050-881-3936   jenny2dance@gmail.com

"אישה במהותה" סדנה בנושא ארבעת העונות של המחזוריות הנשית

תתקיים ב 7/11/14 בהנחייה משותפת עם הילה פיאלקוב מורה ליוגה נשית לפרטים: http://goo.gl/u2WQqG

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “"אני לא היסטרית, אני פשוט רגישה"- על רגישות לקראת ובזמן הווסת. pms.”

  1. ג'ני, תודה. כתבת מקסים. פשוט הכרחי בעיניי ללמוד את עצמנו כחלק ממשהו גדול יותר, טבעי וביולוגי שמתרחש בחיינו. אנו חלק מהטבע וכל כך חשוב לזכור את זה ולפעול מתוך זה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מתהפכת לי הבטן כשאני מדברת על הלידה| ניתוח קיסרי

מאת : יפית רכס אפוטקר

15 ביוני 201125 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עד היום, כאשר מדברת על לידת בני השני (לפני ארבע שנים) מתהפכת לי הבטן ומרגישה תחושה לא נעימה מנסה להזדחל שוב פנימה.

את ביתי הבכורה ילדתי בלידה טבעית. אומנם 3 ימי אשפוז מרובי זירוזים, אך החוויה עצמה נתפסה בעיניי כטבעית. עם ביתי העברתי שנתיים קסומות בבית (סיפור בפני עצמו, עברתי תאונה שבה שברתי חולייה בעמוד השדרה) בקושי רב הפקדתי אותה בידי המטפלת וחזרתי למחזור העבודה.

שלוש שנים לאחר מכן , אחרי שלוש הפלות, גיליתי שאני בהריון ושמחתי מאוד.

לידה אחרת, לידה "מחוברת"

מאת : מיטל טולדנו

6 בפברואר 20130 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

כבר לפני מס' שנים, היה לי ברור שאת הלידה הבאה אני רוצה לחוות אחרת מהלידות הקודמות.

בזמן ההריון הראשון שלי (לפני 17 שנה) – מאד פחדתי מהלידה. לא פחדתי מזה שיהיה לי ילד, לא היו לי חששות שיהיו תקלות בלידה, או שהילד יצא לא בריא. הפחד הגדול שלי היה מהכאב! הכאב היה נראה לי כאב בלתי נסבל, ולא היה לי ברור איך אני הולכת להתמודד איתו.

בלידה הראשונה קבלתי חומר מטשטש – שכנראה פעל את פעולתו, כי הזיכרונות מהלידה גם נהיו מטושטשים. אני זוכרת את עצמי אומרת מספר ימים אחרי הלידה ש"אני זוכרת שהיה נורא – אבל אני לא כל כך זוכרת למה…"

הילה גלסר- הצגה 'יומן הריון'

מאת : הילה גלסר

20 בספטמבר 20124 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

'יומן הריון' זו הצגת יחיד על תהליך ההריון הראשון שלי . על התבוננות שלי על העולם תוך ההתהוות ההריונית שהתרחשה בי. פעם אני מתבוננת ופעם אני בחוויה. ובין לבין מחפשת בתוכי את האישה המתהווה, את הילדה הפנימית, את הילדה האישית העומדת להיוולד, את האמא המתקרבת, את האמא שאהיה, האמא שהיתה לי ואת העוצמה והידע שחיפשתי שנים.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)