שבוע 32,
הבטן תופחת ואיתה כמובן המחשבות והתחושות.
ככל שהיא גדלה לה, כך גובר לו דווקא הצורך והרצון לטפח את המרחב הרגשי האישי שלי- עם עצמי ובזוג.
לאתר בתוכי את הנקודות שזקוקות לשיטוט, לעיבוד, לחידוד.
לזקק את הרצון האמיתי שלי בסימביוזה הפלאית הזו שלעיתים כמו מפחידה ומאיימת ולעיתים משרה שלווה וביתיות.
למצוא את המקום המשוחרר האותנטי שבי.
לאפשר לעצמי להפליג בדמיון, למקום נטול עכבות ומחסומים.
להעניק לעצמי את הזכות להיות "ילדה רעה" לעיתים, ולהבין שדווקא מהמקום הזה צומחים הדברים הכי טובים.
לסמוך על עצמי ועל הביחד כזוג.
שיש בנו את מה שצריך.
רק כי זה אני.
רק כי זה אתה.
רק כי זה אנחנו.
ובדיוק בדיוק בדיוק כמו שאנחנו- ככה זה טוב…
מיטל היא בלוגרית באתר- הנה הבלוג שלה, עם דברים נוספים שכתבה.
אם מעניין אותך לקרוא דברים נוספים שהריוניות כתבו- זה המקום.
אולי יעניין אותך לקרוא גם :
האמא שאני שואפת להיות אמא כזאת שתמיד פנויה לילדיה. כזאת שמניקה עד כמה שאפשר, כזאת שמחזיקה קרוב, כזאת שרואה כל צעד חדש בהתפתחות במו עיניה.
כזאת שמלמדת את ילדיה הכול, כזאת שמתווכת להם תמיד את העולם הגדול והלא מוכר.
כזאת שמכינה בעצמה את האוכל שהילדים אוכלים, כזאת שבעצמה אחראית על ניקיון וסדר בבית, ועל לוח הזמנים של הילדים.
בינתיים אני כזאת כבר חצי שנה. אני אמא לתינוקת אחת קטנה. זה קשה אבל אני שמחה שאני מצליחה. מקווה שאמשיך להצליח גם כשזה יהפוך למאתגר יותר.
כשאשה חווה דיכאון אחרי לידה …מייג'ור (עמוק), הטיפול לדעתי ,אינו אחד ויחיד, ישנם שלבים שונים בחווית הדיכאון ולכן גם נדרשים טיפולים שונים בכל שלב. בשלב הראשון הכי חשוב להגיע ל"נקודת הזינוק" ובמצבים שהדיכאון קשה טיפול תרופתי יכול להיות הדבר הכי נכון. לכן, אל תשללו, אל תפחדו תנו לעצמכן להיות פתוחות לרעיון- זה זמני וכשתרגישו את האיזון תוכלו וכדאי להמשיך בדרך אחרת .
האסון בכרמל יכול לעורר באנשים שחוו טראומה בחייהם, גם בלידה, את תחושות הפחד, הכאב, חוסר האונים, חוסר השליטה, חוסר היכולת לתפקד ואת תחושת האיום על החיים. מי שחוותה את הלידה כטראומטית, יכולה להרגיש שהתחושות שהיא חוותה בלידה עולים ומציפים אותה כעת. באתר זה התנדבו מטפלים המוכנים להעניק 3 טיפולים ללא תשלום לאנשים ונשים הזקוקים לעזרה […]
מאת : מיטל
16 בנובמבר 2014 | 0 תגובות