חודש תשיעי

מאת : בטי גורן

24 בנובמבר 2014 | 2 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

 

החודש התשיעי בהריון השלישי שלי נמשך בחוויה שלי כמעט כמו תשעה חודשים תמימים. כל החודש לווה בצירים וכל הזמן לא היה ברור אם מתחילה פה הלידה או לא.

ההתמודדות עם אי הוודאות הזו הייתה עבורי האתגר הכי גדול.

האם הלידה מתחילה כרגע, האם לתזמן את הצירים או לא, האם לדאוג לסידור לבנות הגדולות או לא, האם אפגוש את התינוקת שלי בקרוב מאוד, כן או לא, האם לצאת לבית היולדות שמרוחק 35 דקות נסיעה מביתי וזו לידה שלישית (כן או לא?).

המון המון שאלות והמון אי ודאות.

רגע זה מתקרב, ורגע נוסף זה מתרחק…

והיותי אשת מקצוע שנכחה בעשרות לידות כמלווה, כמו לא תרמה בכלל לעניין.

הפעם הייתי יולדת עם כל החששות והפחדים של יולדת, ולפעמים גם הצלחתי לשכוח דברים בסיסיים שאני נשאלת כל הזמן כמלווה לידות.

לאורך החודש וגם עכשיו בשבועות שלאחר הלידה, אני מוצאת את עצמי כותבת. החלטתי לפרסם מדי פעם, פה באתר המדהים של לימור האהובה, קטעים שעזרו לי במעט להוציא את התחושות מהפנים לחוץ. זה הקטע הראשון:

 

חודש תשיעי הוא זמן של בין לבין

את לא כאן ואת לא כאן.

את כבר לא לגמרי בתוך ההריון

ועדיין לא פגשת את התינוקת שלך מחוץ לרחם

את עסוקה בפרידות מהיבטים שונים בחייך

ומצפה לבאות.

יש לך צירי ברקסטון היקס מרובים

שכמו מכינים אותך לבאות

אבל הם גם לא זה ולא זה,

הם לא הלידה עצמה.

למרות שלרגעים את לא בטוחה,

הם מין כאב עמום כזה סימבולי

שמזכיר לך נשכחות

ומעמיד אותך במצב הווייתי של חוסר ודאות

שגם מזכיר לך דברים שרצית לשכוח.

והציפייה הו הציפייה

והעייפות כה גדולה

ומתחשק לך להיכנס לתוך הבטן הענקית שלך

להתחבק עם התינוקת וללחוש באוזנה-

'בואי'.

 

 

בטי גורן היא דולה, מלווה בגישת b.o.t, מדריכת הכנה ללידה ומנחת קבוצותבטי גורן

של אמהות לאחר לידה (קודם קול אמא).

כרגע 3 שבועות לאחר לידת ביתה השלישית, מעין.

Www.kodemkolima.co.il

 

מאמרים שכתבה בטי גורן:

"תחשבי טוב יהיה טוב". האם זה עובד גם בלידה?

אמא חדשה בארץ חדשה

 

לקריאת שיתופים נוספים של נשים בשלבי ההריון השונים 

 

צילום תמונה ראשית: בטי גורן

צילום תמונת פרופיל: דנה גולדברג

2 תגובות ל- “חודש תשיעי”

  1. יונית הגיב:

    פעם שניה נתקלת בפוסט הזה.
    אני בדיוק שם! אותי מצב… 40 פלוס וצירונים
    חמודים
    לא כאן ולא שם…
    הרבה סבלנות ואהבה לרגע .
    מתי בסוף כן החליטה להגיח לעולם ואיך זה קרה?

    • בטי הגיב:

      הי יונית,

      קודם כל, שיהיה בשעה טובה והמון בהצלחה. מאחלת לך מעבר הכי מרוכך שיש להורות ולידה טובה.

      מעין החליטה להגיע לעולם בשבוע 40 פלוס 2 לאחר ששתי אחיותיה בחרו להגיע בשבוע 39 פלוס.

      איך זה קרה? זה כבר פוסט שלם ואחר. בגדול, גם במהלך הלידה, לא היה ברור לי אם אני בלידה או לא בלידה וזה היה אתגר מנטאלי מאוד גדול. הלידה היתה בבית יולדות בגדרה ובסופה ילדתי על שש במים. מעין היא התינוקת הכי גדולה שהיתה לי, היא נולדה במשקל 3.700.

      יומיים לפני לידתה השתחרר הפקק הרירי בשלבים פלוס צירונים, זה היה שלב ארוך ומורט עצבים. אבל לבסוף הלידה עצמה היתה די קלה מבחינת הכאבים הפיזיים, ולא פשוטה מבחינת האתגר המנטאלי שהיה בה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תנוחה אחת (של יוגה) ביום

מאת : לימור לוי אוסמי

23 במרץ 20140 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אני כל כך אוהבת יוגה אבל כרגע כל כך לא בנויה להשתמש לטובתה בשעות בוקר של העבודה היקרה שלי וגם ממש לא בנויה לצאת בערב, וממש לא בנויה להסתכרן על יום או שעה קבועים בשבוע, ולא בנויה לשקט של תירגול במשך שעה או שעה וחצי.

אבל אני נורא אוהבת יוגה..

אז תקופה ארוכה הרגשתי מין פלונטר כזה. מסתובבת עם תחושה שמשהו לא מתאים לצרכים שלי. שנים.

לידת בית ראשונה- "אני לא מוצאת את המקום שלי". לידה טבעית- מסע אישי. חלק 8

מאת : לימור לוי אוסמי

8 בדצמבר 20106 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי

אני זוכרת שהייתי בשירותים. הייתי צריכה פיפי והיה לי ציר והיה לי ל-א נ-ו-ח. וזה מה שהטריף אותי כל הלידה. ניחא הכאב, אבל ל-א נ-ו-ח. אני לא יכולה לנוח בין ציר לציר, למצוא את התנוחה, אני מתחרפנת ולא נוח לי, אני לא מוצאת את המקום שלי. זה הטריף אותי. לא נוח לי על הרצפה ולא נוח לי לעמוד ולא נוח לי שום דבר. אני זוכרת שהיתי רוב הזמן על הרצפה. אני זוכרת ציר אחד שהיה שיר אחד ברקע ואמרתי לעצמי שבא לי לרקוד וניסיתי לקום וניסיתי לזוז וממש הכרחתי את עצמי. היה לי כל כך קשה. פשוט הרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי. "

אם אעז להרגיש באמת

מאת : רעות שלומי רסלר

1 בפברואר 20152 תגובות

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה

בדרך כלל אני אישה שמחה, מאושרת, חיה בעולם בתחושה שהשמיים הם הגבול עבורי

ושקבלתי קלפים טובים בעולם הזה: אני בת בכורה להורים צברים, מוקפת במשפחה גדולה ואוהבת, תמיד היו לי חברות טובות, ידעתי ללמוד ולהתקדם בחיים, היו לי רומנים ובני זוג, אני נראית די טוב ואפילו הגשמתי את כל חלומותיי הגדולים כמו טיולים, אהבה וזוגיות, ילדות, קריירה.

ואני יודעת לראות את כל זה. יודעת לראות את כל הטוב והשפע בחיי.

אבל היום החלטתי באומץ רב לנשום ולהתבונן , אולי זה לא מעשה חכם לעשות חודשיים אחרי לידה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)