כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה????? 

מאת : שרון פלג

18 בנובמבר 2014 | 2 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

 

כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה?????

יותר משנתיים שחיכיתי לך, ועכשיו שזה כל כך קרוב הרגשות מעורבים והפחדים פשוט לא נשלטים.

התחלנו היום שבוע 39!!! השמחה וההתרגשות אמורים להיות בשיאם, לא?? במקומם אני מלאה בפחד, חשש אפילו קצת רחמים עצמיים…. פתטי! אבל זה מה שיש.

פחד גדול מהלידה עצמה…. הכאב!!!!

פחד מהשינוי שיתרחש במשפחתנו, כל כך הרבה שנים רק ארבעתנו ופתאום נהיה חמישה….. שוב בכי בלילות, שוב חיתולים והנקות…. אני אמורה לשמוח, לא??? כל כך חיכיתי…..יש בי חלק שיודע שיהיה בסדר ותהיה התאהבות גדולה. יש בי חלק שממש מתאבל, פרידה מתקופה כל כך ארוכה וטובה.

אני בוכה ומרגישה לא טוב עם עצמי שככה אני נותנת לך להרגיש…. יצור קטן וטהור שרק רוצה חום ואהבה.

עם כל הרגשות והבלבול, תדע שאני מחכה לך!! כולנו מחכים לך!!!

שתהיה לנו לידה קלה.

2 תגובות ל- “כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה????? ”

  1. לי-את דנקר הגיב:

    תבואי להתבלבל איתי באבשלום 9.. אני בדיוק בשיאו של אילוף הבייבי בלוז הסקסי שהגיע במתנה עם חבילת הלידה שלי..
    וכן.. יש הכל מהכל.. וכמו שאמרה דנה ליומנה היקר בפרסומת לחצייה בטוחה, (נדמה לי אי שם בשנות ה80..) "יחד נעבור את הקיץ בשלום".
    שומרת לך מקום על שמיכת הפעילות שלי..
    נשיקות

  2. אלמה ששון הגיב:

    מקסים. תודה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

בן הזוג- דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אישה

מאת : תמר קלר

10 באוקטובר 201118 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

בתקופה זו של השנה של בקשות ,תחינות, חשבון נפש, משאלה,

זה בלתי נמנע – הפוסט הזה מתבקש להיוולד לו כבר תקופת מה.

ועכשיו, לאחר שלושה חודשים שעזבת את העיר אני נזכרת

בתמונות מחיינו ממש כמו בסרט…

כשמשהו קורא – משהו קורה

מאת : מיכל

17 ביולי 20115 תגובות

מתוך הריון

רק על עצמי לספר ידעתי. פעם לא ידעתי, ממש לא. חשבתי שאני יודעת. הרבה מילים היו לי, המון. הגיון, רציונל, טיעונים, לוגיקה. נחרצות – המון מזה. הרי חייתי, וחייתי טוב. ילדתי ילדה, עבדתי. זוגיות יציבה ונהדרת וחזקה, בית. חברות טובות, שהתברכתי בהן.

ואובדן אחד. אובדן אחד בלתי אפשרי. אובדן אחד שסירבתי להכיר בו.

בהתחלה זה היה קטן. רק להחזיק מעמד, כל יום קצת. לא לבכות, שלא יראו. להיות חזקה, כי אם לא אני, לא יהיה מישהו אחר. לארגן, לסדר, לדאוג. הרבה לדאוג. לרפד לכולם את הכל, גם אם הם לא צריכים את זה באמת. ממש בקטנה, הדברים שאנחנו עושות כמעט יום יום, על אוטומט.

תעזבו אותי בשקט

מאת : אנונימא

17 בנובמבר 20146 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, להביא עוד ילד?, לכל אמא

אני רוצה חופש.

חופש מהכל.

אני מרגישה בזמן האחרון שאני לא מסוגלת כבר להיות אימא.

שקשה לי.

שאני רוצה להיות לבד.

לבד לבד לבד

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם