לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה

מאת : מיכל קייטניק

26 בנובמבר 2014 | תגובה אחת

מתוך אלימות במשפחה, לכל אמא, עמוד הבית

 

מרגישה צורך לשתף באשר לאלימות נגד נשים:

אני בת לאמי, אישה שעברה אלימות מילולית ופיזית קשה בידי מי שקרוי אבא שלי. הייתי כבת 5 כשאמי ברחה בפעם האחרונה ממנו. הזיכרונות שאני עדיין סוחבת עמי לא פשוטים ועד לא מזמן עדיין חצבו בנפשי. עכשיו הם בבחינת זיכרונות בלבד. רוצה לשתף בהם.

שעת ערב, אמי משכיבה אותנו לישון בשיר ערש. חושך. דקות ספורות אחר כך היא רצה בבהלה חרישית אל חדרנו, הוא אחריה מדביק אותה לקיר מהסה ומכה, והיא  בוכה מתחננת, ואני צופה מהצד, אזכר בזה רק בעוד כמה שנים. בדיעבד אתוודע גם לעובדה שהיה גם אקדח במערכה.

לא ברור מה הצית אותו הפעם ובעצם זה לא כזה משנה, לכעוס ולהכות זה כל מה שהוא יודע לעשות. מה שהיא לא עשתה עדיין היא עושה עכשיו וברחה את עצמה ממנו דרך החלון. קפצה מקומה שניה לברוח מהמכות ושברה את שתי הרגליים. למחרת אבא וילדה הולכים יד ביד לבקר את אמא בבית החולים. החיוכים של כולנו לא אמיתיים.

אמא ברחה איתנו לבית הוריה וביקשה מקלט. הוא לא נשאר חייב ובא יום אחד וחטף אותנו אליו מהרחוב שלמרגלות ביתה של סבתי.

אמא ברחה איתנו למקלט לנשים מוכות בחיפה. זיכרון עמום של מזרנים על הרצפה, הרבה אימהות, הרבה ילדים ושיר אחד על המרפסת הפתוחה "בשנה הבאה…"

השנה הבאה הגיעה, אמא הצליחה ללכת ממנו לבלי שוב.

 

אני חושבת באמת ובתמים שכחלק מהניסיון להסביר לאישה מוכה את מצבה הוא דרך הילדים שלה, באם יש כאלה. לאף אחת לא מגיע יחס כזה, לאף ילד לא מגיע יחס כזה, לאף אחד לא מגיע זיכרונות כאלה.

 

 

לנשים שמעוניינות לקרוא על האפשרות לצאת ממעגל האלימות, לחצו כאן לסדרת סרטונים בנושא.

ואפשר גם לקרוא שיתופים אישיים ומקצועיים בנושא אלימות במשפחה.

תגובה אחת ל- “לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה”

  1. תמר קלר הגיב:

    תודה לך אישה יקרה ואמיצה.
    השיתוף שלך יביא מזור לאחרות.
    חזקי ואמצי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

עוצמה נשית- בשבילי זו לא קלישאה משומשת

מאת : רעות שלומי רסלר

21 באפריל 20138 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

עם השנים, ובעזרת אהבתו הגדולה של בן זוגי, התחלתי להבין שאני ראויה ליותר מזה, אני ראויה ליותר מתחושת בסדר, או תחושה של הישרדות, אני ראויה ליהנות מהחיים, עם הכאב והקושי שיש בצידם, אני ראויה להנות משפע, שפע של אהבה ללא תנאים.

אני יכולה להוליד ילדים בלידות טובות, ליהנות מהאמהות ללא אשמה, אני יכולה להעניק לעצמי את מתנת הלימודים והצמיחה האישית ובמקביל לפתח קריירה עצמאית, אני יכולה לקחת סיכונים מחושבים ולבקש עזרה, אני יכולה לטעות בדרך, לקבל סירובים ולנסות שוב. אני יכולה ללכת אחרי הלב שלי גם בחיי האישיים וגם בחיי העסקיים, אני לא צריכה לשים מסכות או לחפש תמיד את המילים הנכונות ואת השיטה שעבדה לאלו שלפניי.

ביום שבו נולדת

מאת : שירלי יהלום

15 בדצמבר 2012תגובה אחת

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

עם השנים נפערה תהום בינינו. תהום שלא ראיתי או לא רציתי לראות עד בעצם אותו יום משפחה בביה"ס. שבו כל הילדים רצו להורים לחיבוק, ואתה- לא הסכמת. הייתי האמא היחידה שעמדה מיותמת ללא חיבוק מהילד שהיא כל כך אוהבת ולא מבינה למה.

גדלת להיות ילד מקסים חכם ורגיש, שיודע לעמוד על שלך, ולהתעקש על דרכך. וזו כנראה היתה המתנה הגדולה שלך אליי. מתנה שהבנתי רק מהמסע שעברתי. לא איפשרת לי להפוך אותך למי שאני רציתי. למי שאני כיוונתי אותך.

הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו

מאת : בטי גורן

22 בדצמבר 20148 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו
כמו תנין ענק
שפותח את לועו
התינוקת שלך בולעת אותך
עוד קצת
ועוד
ומה נשאר ממך
חלקים חלקים
פזורים פזורים
מחפשים להידבק מחדש
ולהרגיש שוב אסופים.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)