לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה

מאת : מיכל קייטניק

26 בנובמבר 2014 | תגובה אחת

מתוך אלימות במשפחה, לכל אמא, עמוד הבית

 

מרגישה צורך לשתף באשר לאלימות נגד נשים:

אני בת לאמי, אישה שעברה אלימות מילולית ופיזית קשה בידי מי שקרוי אבא שלי. הייתי כבת 5 כשאמי ברחה בפעם האחרונה ממנו. הזיכרונות שאני עדיין סוחבת עמי לא פשוטים ועד לא מזמן עדיין חצבו בנפשי. עכשיו הם בבחינת זיכרונות בלבד. רוצה לשתף בהם.

שעת ערב, אמי משכיבה אותנו לישון בשיר ערש. חושך. דקות ספורות אחר כך היא רצה בבהלה חרישית אל חדרנו, הוא אחריה מדביק אותה לקיר מהסה ומכה, והיא  בוכה מתחננת, ואני צופה מהצד, אזכר בזה רק בעוד כמה שנים. בדיעבד אתוודע גם לעובדה שהיה גם אקדח במערכה.

לא ברור מה הצית אותו הפעם ובעצם זה לא כזה משנה, לכעוס ולהכות זה כל מה שהוא יודע לעשות. מה שהיא לא עשתה עדיין היא עושה עכשיו וברחה את עצמה ממנו דרך החלון. קפצה מקומה שניה לברוח מהמכות ושברה את שתי הרגליים. למחרת אבא וילדה הולכים יד ביד לבקר את אמא בבית החולים. החיוכים של כולנו לא אמיתיים.

אמא ברחה איתנו לבית הוריה וביקשה מקלט. הוא לא נשאר חייב ובא יום אחד וחטף אותנו אליו מהרחוב שלמרגלות ביתה של סבתי.

אמא ברחה איתנו למקלט לנשים מוכות בחיפה. זיכרון עמום של מזרנים על הרצפה, הרבה אימהות, הרבה ילדים ושיר אחד על המרפסת הפתוחה "בשנה הבאה…"

השנה הבאה הגיעה, אמא הצליחה ללכת ממנו לבלי שוב.

 

אני חושבת באמת ובתמים שכחלק מהניסיון להסביר לאישה מוכה את מצבה הוא דרך הילדים שלה, באם יש כאלה. לאף אחת לא מגיע יחס כזה, לאף ילד לא מגיע יחס כזה, לאף אחד לא מגיע זיכרונות כאלה.

 

 

לנשים שמעוניינות לקרוא על האפשרות לצאת ממעגל האלימות, לחצו כאן לסדרת סרטונים בנושא.

ואפשר גם לקרוא שיתופים אישיים ומקצועיים בנושא אלימות במשפחה.

תגובה אחת ל- “לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה”

  1. תמר קלר הגיב:

    תודה לך אישה יקרה ואמיצה.
    השיתוף שלך יביא מזור לאחרות.
    חזקי ואמצי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמא'לה, תינוק!!

מאת : נטע רותם ימינצקיי

26 בספטמבר 20118 תגובות

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה

אני חושבת שאני מפחדת מהתינוק שלי. בעצם, אני חושבת שפחדתי ככה גם מהגדולה שלי, כשהייתה תינוקת, ואולי רק עכשיו אני מוכנה להודות שהתחושה הזאת היתה פחד.

אני אסביר. אני חוששת לעשות תוכניות או ללכת למקומות מסוימים מחשש שהוא לא יהיה רגוע, יבכה, יצרח, לא יתנהג בצורה נאותה.

הפחד הגיע והתחיל לחלחל כבר בבוקר שאחרי הלידה – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

19 בינואר 20115 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

אחרי הלידה, ההתאוששות והפרידה מהמשפחה, הגעתי למחלקת היולדות בשעה 21:00. בבוקר הציף אותי פחד, פחד גדול עמוק וסודי – האם אצליח לזהות את הבת שלי ? צעדתי לכיוון חדר הילודים, הגוף כבד וכואב מהטראומה של אמש (הלידה) והראש עובד שעות נוספות. בחשש נכנסתי לחדר ולהפתעתי, ברגע ראשון קלטתי אותה, ילדתי היקרה, "הנה אמא שלך זיהתה אותך, […]

מה קורה אם גבר אחר מושך את תשומת הלב שלי? מה אז?

מאת : אמא אנונימית

28 במאי 20142 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה

  אז מה שלומי? מכל מיני בחינות – החיים יפים. מאוד. צומחת, גדלה, באמת דברים טובים ומפליאים קורים. ויש מקום אחד, שלי, שבו לא יפה, לא טוב כל כך בכלל. כבת להורים גרושים, שכל חיי ראיתי רק כמה הם לא מסתדרים, כמה הם קשים אחד עם השני, כמה אפשר להרוס בית, בכל מיני דרכים, הצלקת […]

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)