ללכת לאיבוד

מאת : לימור לוי אוסמי

30 בנובמבר 2014 | 2 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

 

ללכת לאיבוד אחר הקול הפנימי

שמוביל

ואומר בבטחה

'לכי, ילדתי, זו הדרך'.

לחפש את השביל,

לרטוט,

להיבהל,

לבקש וודאות,

ולבסוף

לבחור

להישאר בערפל

עד שכל הנקודות יתחברו.

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר

לבלוג שלי

 

 

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “ללכת לאיבוד”

  1. נעה הגיב:

    מקסים, יקירה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אחרי הניתוחים הקיסריים שעברתי, אני רוצה לידה נרתיקית

מאת : נורית מלאכי

7 ביוני 2011תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

בחודש שביעי התחלתי להבין שהלידה, המילה הזו, שעד עכשיו רק ריחפה באוויר, כבר די קרובה ואמיתית, ואם אני רוצה שתהיה כמו שאני רוצה, הגיע הזמן להתכונן. אז כתבתי מכתב לעצמי ולגל הדולה המקסימה שלי, בו סיפרתי על פחדיי, ועל הרצון שלי להתגבר עליהם.

התחלתי גם לקרוא המון בפורומים, יותר מכרגיל, והגעתי למסקנה שאני לא רוצה בית חולים, בכלל לא רוצה. מכיוון שהיה לי ברור שאף מיילדת לא תיקח VBAC2 (לידה וואגינלית אחרי 2 ניתוחים קיסריים) בלידת בית, חשבתי על לידה ללא עזרה, רק אני, אבא, וגל אם תהיה מוכנה.

מתהפכת לי הבטן כשאני מדברת על הלידה| ניתוח קיסרי

מאת : יפית רכס אפוטקר

15 ביוני 201125 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עד היום, כאשר מדברת על לידת בני השני (לפני ארבע שנים) מתהפכת לי הבטן ומרגישה תחושה לא נעימה מנסה להזדחל שוב פנימה.

את ביתי הבכורה ילדתי בלידה טבעית. אומנם 3 ימי אשפוז מרובי זירוזים, אך החוויה עצמה נתפסה בעיניי כטבעית. עם ביתי העברתי שנתיים קסומות בבית (סיפור בפני עצמו, עברתי תאונה שבה שברתי חולייה בעמוד השדרה) בקושי רב הפקדתי אותה בידי המטפלת וחזרתי למחזור העבודה.

שלוש שנים לאחר מכן , אחרי שלוש הפלות, גיליתי שאני בהריון ושמחתי מאוד.

הספר "להיפרד לפני שמכירים"- על לידה שקטה. ראיון אישי עם יעל בשור.

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בינואר 20150 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, ספרים לאמהות

ראיון אישי עם יעל בשור מחברת הספר "להיפרד לפני שמכירים" על הלידה שקטה שעברה. הנה חלק מהראיון:
"מצד אחד, אני רוצה לעודד ולומר שעם הזמן, הדברים מסתדרים, אפשר לנשום ולהתמודד. מאידך, נשים שנמצאות מיד אחרי לידה שקטה, לא מסוגלות לראות מה יהיה בעוד 'זמן', הן נמצאות בשיא הכאב, האבל, הבלבול, הכעס. לומר להן 'יהיה בסדר' זה בדיוק סוג הדברים שלא אומרים כי מי ששם, צריכה להיות בכאב ובאבדן. אין לי בעצם מה לומר כדי לעודד ואני גם חושבת שאין איך לעודד, ולרובינו קשה להיות במקום שבעצם אין מה לעשות. נשים שחוות לידה שקטה צריכות שיקשיבו להן, שיהיו אמפתיים לכאב שלהן ולא שיגידו להן שיהיה בסדר. (אני מתייחסת לנשים כי זה אתר ייעודי לנשים, הדברים נכונים לא פחות לגברים כי להם גם אין באמת מי שיקשיב והם עוד צריכים 'להיות חזק בשביל האשה')".

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)