הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו

מאת : בטי גורן

22 בדצמבר 2014 | 8 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

התלבטתי מאוד אם לפרסם את הקטע הזה שנכתב ברגע קשה ומדוכדך אחד בלילה קשה אחד ללא שינה כשבועיים לאחר הלידה. הייתי כל כך עייפה באותו לילה, כך שלא הייתי מסוגלת לקום ולכתוב את השורות שנכתבו בראשי. על הבוקר התעוררתי וכתבתי בין הנקה להחתלה.

קול אחד בתוכי פחד שאנשים יחשבו שאולי אני בדיכאון לאחר לידה אם זה מה שאני כותבת.
שאנשים לא יבינו את הגל הזה שהגיע בתוך ים של תחושות מגוונות המצויות אצל אישה לאחר לידה. הפחד להיתפס באופן מצומצם וחד גוני די הכתיב את ההחלטה להשאיר את זה אצלי בתיקיית המחשב.

הקול השני שבתוכי, שבסופו של דבר גבר על הקול הראשון, רצה להיחשף ולחשוף גם את הפן הזה שהרגשתי בשבועות הראשונים לאחר הלידה, שאני יודעת כמובן שלא רק אני הרגשתי וחוויתי אותו אלא גם נשים רבות אחרות.

תחושת האובדן של הגוף ההריוני, ההתפרקות הפיזית של הגוף על מנת ללדת, ההיפתחות והחשיפה והפגיעות, השלת הקילוגרמים הרבים, התחושה של מי אני עכשיו בכלל, מי זו שניבטת מולי במראה ואיפה כל החלקים הקודמים של החיים שלי כפי שהכרתי אותם. האימהות החדשה ל-3, התינוקת החדשה, ההסתגלות, המעבר – כל אלה מרגישים לי כמו המהות של התקופה המיוחדת הזו שלאחר הלידה. אין ספק שכל אלה נושאים עמם גם תחושות קשות בתקופה הזו שמלאה גם בתחושות עילאיות ומופלאות.

משחררת את הקטע הזה לעולם. מרגישה שחשוב לי להשמיע ולהכיר גם את התחושות האלה. הקול שחושש ממה זה אומר עלי שהרגשתי כך כאמא, כאשת מקצוע, עדיין שם. אומרת לו שלום וכרגע גם להתראות.

 

 

הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו
כמו תנין ענק
שפותח את לועו.
התינוקת שלך בולעת אותך,
עוד קצת,
ועוד.
ומה נשאר ממך,
חלקים, חלקים,
פזורים, פזורים,
מחפשים להידבק מחדש
ולהרגיש שוב אסופים.

 

 

בטי גורן היא דולה, מלווה בגישת b.o.t, מדריכת הכנה ללידה ומנחת קבוצות  בטי גורן
של אמהות לאחר לידה (קודם קול אמא).
כרגע חודשיים לאחר לידת ביתה השלישית, מעין.
Www.kodemkolima.co.il

 

 

לקריאת שיתופים נוספים של נשים אחרי לידה

 

תמונה ראשית: Sebastian Boguszewicz

תמונת פרופיל: דנה גולדברג

8 תגובות ל- “הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו”

  1. מיכל ארד הגיב:

    ואוו.. קראתי והתרגשתי.
    אני כל כך שמחה שפרסמת, כמה חשוב להשמיע גם קולות כאלו! כחברה קל לנו להשמיע את החלקים המשמחים והנעימים ופחות את המקומות האלו, אם לא משמיעים זה לא אומר שהם לא קיימים..

  2. לי-את דנקר הגיב:

    את שם ואני פה.. שתי נשים שונות במעטפת וכל כך זהות במהותן הרחמית.
    אני? החזקה המובילה חווה פוסט פארטום שמדמה את סוף העולם? איך יכול להיות..?
    שבועיים נוספים עוברים ואני מבינה כמה אני אלה, מלכה, לוחמת, וכמה בת מזל שיכולה להעביר בעוצמה את החולשה הלאה..

  3. נועה בן אלי הגיב:

    אילו עוצמות! וכמה מטורף שזה מתחלף בשיגרה! נדמה לי הרבה יותר הגיוני שכל התקופה תהיה תנינים וחדי קרן, ולא כמו שקורה, שמתרגלים לפלא ולאימה…
    יש לי קצר במקומות האלה, כמו התובנה שכל האנשים גם הנודניקים שבהם נולדו ובאו לעולם בתהליך המופלא והמופרע של לידה. מאלף.
    תודה!

  4. הילה גלסר הגיב:

    תבורכי על הפירסום. וכן המילים האלו תפורות ופרומות כאחד.
    וכולנו שם והיינו וחלקנו עוד נהיה.
    קוראת אותך ומרגישה שהרווחתי.
    וביטוי נכון כזה בחוויה שלי כואב ומרפא.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

זה לא תמיכה "בהם". זו תמיכה בכולנו

מאת : הכי אמיתית

10 באוגוסט 2011תגובה אחת

מתוך קוראות לשינוי

בדרך חזור, האוטובוס חלף על פני שדרות רוטשילד, וראינו את המאהל הענק, המוני אוהלים, עומדים, שלווים כביכול אך צועקים אליך בקול גדול…

פתאום החיוך ירד מהפרצוף. ולא כי ראינו איזו זוועה מולנו, אלא כי משהו פתאום חלחל. עמוק.

לשלוח או לא לשלוח לגן ? אני ממש מתלבטת

מאת : יעל תמיר

11 בספטמבר 20113 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

אני חושבת שכן יהיה לילדה טוב בגן, אבל מוטרדת, למשל מזה שאולי לא יתנו לה לשתות בזמן או לאכול, והיא לא ילדה שמבקשת,ואני יודעת שלגננות אין זמן לכל ילד וילד, שאולי היא לא תספיק להגיע לשירותים בזמן, או לא יהיה מי שינגב לה וינקה אותה, שהיא תרצה לעשות דברים ולא יתנו לה, כי יש שם גבולות ומסגרת, שהיא תדבק בכל מיני וירוסים

הקושי וההתמודדות עם ההנקה

מאת : אמא אורית

3 באוגוסט 2010תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, הנקה

אי אפשר להגיד שמההיריון היה ברור לי שאניק, אבל היה ברור לי שאנסה להניק. שמעתי הרבה על כך שלא פשוט להניק ולכן לא רציתי להתחייב לעצמי ובסופו של דבר להתאכזב.

מיד אחרי הלידה לקחו אותנו לחדר שבו האחות המקסימה ניסתה ללמד אותי להניק. לא ממש הצלחתי ורוב החלב שלי לכלך את הפנים של הנסיכה הקסומה שלי. גם אני וגם האחות לא ויתרנו וכנראה שהיא הצליחה לאכול משהו.

במהלך שהותי בבית החולים, הצהרתי על "הנקה בלבד" כדי שגם בלילה יקראו לי להניק ולא יתנו לה בקבוק.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם